תוחלת חיים

מפה המתארת תוחלת חיים בלידה בארצות השונות בעולם. (לחצו להגדלה)
מפה המתארת תוחלת חיים בלידה בארצות השונות בעולם. (לחצו להגדלה)

תוחלת החיים היא מדד סטטיסטי לממוצע, או לתוחלת המתמטית, של משך החיים הנותר לפרט בקבוצה נתונה. בשימוש הנפוץ במושג "תוחלת חיים", הכוונה היא לתוחלת החיים בלידה.

תוחלת החיים תלויה מאוד בקריטריונים לבחירת הקבוצה. בארצות שבהן שיעור תמותת התינוקות גבוה, תוחלת החיים בלידה רגישה מאוד לשיעור התמותה בשנות החיים הראשונות. במקרים כאלה, מדד אחר, כגון תוחלת החיים בגיל 10, יכול לשמש כדי לבטל את ההשפעה של תמותת תינוקות ולגלות את ההשפעות של סיבות מוות אחרות.

קיימות שתי שיטות לבניית לוחות תמותה המשמשים לחישוב תוחלת החיים:

  • לוח תמותה קוהורטי (דורי) ולוח תמותה שוטף. "לוח תמותה דורי" משמש לחישוב תוחלת החיים של ילידי שנה מסוימת. ניתן לחשב לוח כזה על בסיס הנתונים שנצברו בעבר ולמצוא את תוחלת החיים של אנשים בדורות קודמים. קיימת נוסחה לחישוב תוחלת החיים של יילוד על פי לוח התמותה. לוח התמותה נקבע לאנשים עם מאפיינים כגון מין, ארץ ועוד. לפי נוסחה זו נמדדת תוחלת החיים של בני האדם החיים כיום בכל ארצות העולם. אם רוצים לחשב את תוחלת החיים (אורך החיים הממוצע) הצפויה לאנשים החיים כיום - יש לערוך תחזיות לגבי הסתברויות התמותה הצפויות בעתיד ולבנות לוחות תמותה קוהורטיים עתידיים. חישובים כאלה נערכים כיום בחברות ביטוח ובקרנות פנסיה.
  • "לוח תמותה שוטף" הוא לוח תמותה סינתטי ובו הסתברויות תמותה כפי שנמדדו בשנה מסוימת (או במספר קטן של שנים) והמתאר בקירוב את הסתברויות התמותה הנוכחיות (בפיגור מסוים). ניתן לחשב בעזרת לוח זה "תוחלת חיים שוטפת" שהיא מוצר סינתטי המשקף את אורך החיים הממוצע, שהיה צפוי אילו שיעורי התמותה הנוכחיים היו נמשכים לכל אורך החיים בעתיד. לוח זה אינו מאפשר לדעת את אורך החיים (תוחלת החיים) האמיתי הצפוי ליילודים הנולדים כיום אלא את תוחלת החיים בהנחה התאורטית-היפותטית, שלא יחול כל שינוי בהסתברויות התמותה בעתיד (דבר שהוא מופרך בעליל, על פי נסיון של מאות שנים).

השוואה בין תוחלות חיים אמיתיות מתקופות שונות, מחייבת שימוש בתוחלת חיים דוֹרית, המבוססת על לוח תמותה דורי. השוואה אפשרית אחרת היא בין תוחלות חיים שוטפות, המבוססות על לוחות תמותה שוטפים מתקופות שונות. זוהי השוואה בין מוצרים סינתטיים שאינם משקפים אורך חיים צפוי אמיתי. היתרון של השוואה כזו הוא בכך שאינה תלוייה בתחזיות לגבי התמותה הצפויה בעתיד. עובדת קיומן של שתי שיטות חישוב שונות מקשה על השוואה מדויקת בין התוצאות של תוחלת החיים.

תוכן עניינים

[עריכה] תוחלת החיים לאורך ההיסטוריה האנושית

יש קושי לדעת מה הייתה תוחלת החיים בעולם העתיק, אך ידוע שהיא הייתה קצרה בהרבה מזו המקובלת כיום. כך, לדוגמה, תוחלת החיים של האדם הניאנדרתלי הייתה 20 שנה; של האדם בתקופת האבן הקדומה - 33 שנה [1][2]; ושל האדם בתקופת הברונזה - 18 שנה [3].

הסטטיסטיקות וההערכות המתייחסות לתוחלת החיים לפני העידן המודרני מתבססות בעיקר על חיים עירוניים באותן תרבויות בהן היו חיי עיר מפותחים והיה גם רישום כלשהו של לידה ומוות. אך עדיין הרוב מבוסס על הערכות החוקרים, ואין כל מידע ברור, ובמיוחד לא על תוחלת החיים בכפרים, בהם חי בתקופות עתיקות אחוז ניכר מהאוכלוסייה.

תוחלת החיים בלידה בתקופת האימפריה הרומית מוערכת בכ-25 שנה. נתון זה מושפע משיעור גבוה של תמותת תינוקות. לילדים שהגיעו לגיל 5 הייתה תוחלת חיים של 43 שנה. (כלומר הם היו צפויים למות בגיל 48, בממוצע).[1]

במקביל כתבים ממצרים העתיקה המדברים על גיל 110 כאורך חיים אידאלי. בתנ"ך כידוע מדובר על דורות ראשונים בהם חיו קרוב ל-1000 שנה, אך חוקרי המקרא מתייחסים למספרים אלה כאל מיתוס, או מפרשים זאת כאילו נעשו לפי שיטת חישוב שונה מזו של היום.

בימי הביניים (וככל הנראה גם בתקופות קודמות), הייתה תוחלת החיים נמוכה יחסית, בעיקר בגלל תמותת תינוקות גבוהה והיגיינה לקויה, והיא מוערכת בכ-30-25 שנה (אם כי, לפי כל ההערכות, הייתה תוחלת החיים במעמדות הגבוהים גבוהה הרבה יותר מאשר במעמדות הנמוכים).

ב-100-200 שנה האחרונות של ההיסטוריה האנושית חל גידול דרמטי בתוחלת החיים ביחס למאות השנים שלפני כן. בסוף המאה ה-19 הגיעה תוחלת החיים בלידה בארצות המפותחות לכ-50 שנה ובאמצע המאה ה-20 לכ-65 שנה. הגידול נבע בעיקר משיפור בהיגיינה (רק במאה ה-19 הבינו הרופאים שהם חייבים לשטוף ידיים לפני ניתוח או טיפול, כולל לידה), ירידה דרמטית בתמותת תינוקות, גילוי האנטיביוטיקה והתקדמות עצומה ביכולת להחזיק חולים בחיים במשך שנים בעזרת מכשירי הנשמה וחומרים שונים. הגידול הרב ביותר התרחש בחלקים העשירים ביותר של העולם, אך אותן תוצאות מתפשטות כעת לעוד חלקים בעולם עם השיפור בכלכלה ובתשתית בהם.

היוצא מן הכלל העיקרי של הדפוס הכללי של גידול תוחלת החיים מתקיים בארצות שהאיידס פגע בהן באופן הקשה ביותר, בעיקר בארצות אפריקה שמדרום לסהרה, שם נרשמו בשנים האחרונות ירידות משמעותיות בתוחלת החיים בעקבות המחלה.

ואכן, מדינות אפריקניות נמצאו בשנת 2000 בתחתית דירוג המדינות לפי תוחלת החיים בלידה. מלאווי במקום ה-225 עם תוחלת של 37.58 שנים, מוזמביק במקום ה-226 עם 37.52 שנים, והאחרונה היא זמביה עם 37.24 שנות חיים. מדינות אלה מפגרות מבחינה זו בכ-150 שנה אחר הארצות המפותחות.

האטה נוספת בגידול תוחלת החיים במדינות מתפתחות ומפותחות נגרמה בשנים האחרונות כתוצאה מעלייתה של השמנת היתר כבעיה רצינית של בריאות הציבור. סבורים שהשכיחות של השמנת יתר הקטינה גידול פוטנציאלי רב יותר בתוחלת החיים בכך שתרמה לעלייה בתחלואה בסרטן, מחלות לב וסוכרת בעולם המפותח.

מדענים מאמינים כיום שהתקדמות המחקר בDNA ובננו-טכנולוגיה תביא לעיקר השיפור בתוחלת החיים בעתיד. עם זאת, רבים טוענים שאם לא יחול שינוי מהותי במגמות הזיהום הרב בעולם ובעליה העצומה במחלות המודרניות, עלולה העלייה בתוחלת החיים להיבלם ואולי אף להפוך לירידה.

לתואר האדם המבוגר ביותר בהיסטוריה המתועדת זכתה הצרפתייה ז'אן לואיז קלמנט, אשר חיה 122 שנים ו-164 ימים, החל ב-21 בפברואר 1875 ועד לפטירתה ב-4 באוגוסט 1997.

[עריכה] הבדלים בתוחלת החיים בעולם כיום

ישנם הבדלים גדולים בתוחלת החיים הנמדדת באזורים שונים ברחבי העולם, שנובעים בעיקר מהבדלים בבריאות הציבור, ברפואה ובתזונה. תוחלת החיים העולמית הממוצעת כיום היא 67 שנים [4].

המובילה בתוחלת החיים בלידה בשנת 2000 הייתה אנדורה עם תוחלת חיים של 83.46 שנים ואחריה מקאו עם 81.6 שנים, סן מארינו עם 81.14 שנים ויפן עם 80.7 שנים בממוצע.

דו"ח של האו"ם משנת 2006 מצא כי תוחלת החיים בלידה של גברים ונשים בישראל היא מהגבוהות בעולם. תוחלת החיים בלידה של גבר ישראלי הייתה 77.6 שנים (מקום 6 מבין המדינות המתועשות) ושל אשה 81.8 שנים, במקום ה-12 בעולם. אותו דו"ח חוזה כי ישראל תשמור על תוחלת חיים מהגבוהות בעולם גם במחצית המאה ה-21.

קיימים גם הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות באותה מדינה. לדוגמה, בארצות הברית בראשית המאה ה-20 היו הבדלים גדולים בתוחלת החיים בין אנשים מקבוצות מוצא שונות, שפחתו מאז. עדיין יש הבדלים משמעותיים בתוחלת החיים בין נשים לגברים בארצות מפותחות, כשנשים מאריכות ימים יותר מגברים. ההבדלים בין המינים פחתו בשנים האחרונות, כשהעלייה בתוחלת החיים של הגברים מהירה מזו של הנשים.

ההשפעות המזיקות של הרגלים כגון עישון, אלכוהוליזם והתמכרויות אחרות מביאות אף הן להבדלים משמעותיים בתוחלת החיים, בעיקר במזרח אירופה.[5] [6]

[עריכה] תוחלת חיים דורית

תוחלת חיים דורית, היא שיטת מדידה של תוחלת החיים המבוססת על לוח תמותה קוהורטי, דהיינו, לוח התמותה של דור שלם.

בלוח הדורי עוקבים אחר דפוסי התמותה של דור מסוים, נניח דור שנולד בשנת 1890 במשך 110 שנים ועד שנת 2000. כך מקבלים את הסתברויות התמותה של בני אותו דור בכל גיל. כדי ליצור לוח תמותה כזה יש צורך במספר רב של שנים. וכן צורך בחברות סגורות ולא אוכלוסיות מהגרים. הלוח ישקף דפוסי תמותה של אנשים שנולדו לפני זמן רב וחיו (כל שנותיהם או כמעט כל שנותיהם) בתנאים שונים מהיום. לכן, ערכו של לוח תמותה כזה, היסטורי בעיקרו ובו משתמשים כדי לחשב את תוחלת החיים של בני האדם במאות הקודמות. לוח דורי, המבוסס על דפוסי התמותה בעבר בלבד, מבלי לערוך תחזיות לעתיד, אינו מעשי עבורנו כיום מפני שאנו מחפשים תשובות לעתיד עבור הדורות הנוכחיים.

על פי נוסחה זו ניתן לדעת מהי תוחלת החיים של בני אדם בזמן כלשהו. על פי נוסחה זו למשל, אפשר לדעת שתוחלת החיים בעולם המערבי בסוף המאה ה-19 הייתה 47 שנים בלבד.

קיימת גם תוחלת חיים דורית המבוססת על תחזיות דפוסי התמותה הצפויים לעתיד. לקביעת תוחלת חיים דורית כזו מחשבים לוח תמותה דורי הצפוי להתאים בעתיד לאנשים החיים כיום (או אף אנשים שיוולדו בעתיד). תוחלת חיים דורית כזו נותנת תשובה לשאלה מהו אורך החיים הממוצע הצפוי לאנשים החיים כיום.

[עריכה] שימושים בנתוני תוחלת החיים

בניגוד למקובל לחשוב, אין נתוני תוחלת החיים עצמם משמשים כבסיס לקביעת תעריפיהן של פוליסות לביטוח חיים. הנתונים המשמשים בסיס לתעריפי הביטוח הם הסתברויות התמותה החזויות לגברים ולנשים בגילים השונים ובקבוצות האוכלוסייה השונות. ירידה בשיעורי התמותה הנמדדים מהווה בסיס להפחתת ההסתברויות החזויות של התמותה בגילים השונים ולירידה בסיכון שחברת הביטוח לוקחת על עצמה בביטוח ריסק, ולכן מהווה בסיס להורדת תעריפי הביטוח. ירידת התמותה גורמת גם לעלייה של תוחלת החיים, אולם, הפחתת תמותת התינוקות אינה משפיעה, למעשה, על תעריפי ביטוח הריסק (שאינם נהוגים לגבי תינוקות), ולעומת זאת היא מגדילה במידה רבה את תוחלת החיים בלידה. גם לירידת שיעורי התמותה בגיל השלישי, בו אין כמעט ביטוחי חיים, אין למעשה השפעה על תעריפי הביטוח הרגילים. בביטוח פנסיוני, מאידך, ירידת שיעורי התמותה, בעיקר בגילים הגבוהים יחסית, פירושה תשלומי פנסיה על-פני שנים רבות יותר, ולכן מהווה ירידה זו בסיס להעלאת תעריפי הביטוח. גם כאן, אין קשר הדוק בין השינוי בתוחלת החיים בלידה ובין תעריפי הביטוח, אם כי קיים מתאם טוב יותר (אך לא מתאם מלא) בין התעריפים לבין תוחלת החיים בגיל הפרישה לפנסיה. יש לציין כי ביטוח הפנסיה, הנערך בעיקר על ידי קרנות פנסיה, כולל בדרך כלל גם ביטוח פנסיית שאירים, ובו מפחיתה, בדרך כלל, ירידת התמותה את העלות, דבר המקזז באופן חלקי את ייקור התעריפים, המלווה את עליית תוחלת החיים.

בחלק מהמקרים פועלות חברות הביטוח לפי נתונים לא רק של כלל האוכלוסייה, אלא של תת אוכלוסיות, וקובעות, למשל, תעריף גבוה למעשנים מאשר ללא מעשנים.

עליית תוחלת החיים בישראל היוותה בסיס להחלטתן של הממשלה והכנסת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק גיל פרישה, שנכנס לתוקף בחודש אפריל 2004, להעלות את גיל הפרישה מעבודה בישראל (שנעשה בהדרגה, מ-65 שנה ל-67 שנה לגברים ומ-60 שנה ל-64 שנה לנשים). כך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק:

הגידול המתמשך בתוחלת החיים, כמו גם העלייה ביחס שבין מספר המבוגרים בחברה הישראלית לבין כלל האוכלוסייה, אינן תופעות ייחודיות למדינת ישראל, והן מתקיימות במרבית המדינות המפותחות. תופעות אלו הביאו מדינות מפותחות רבות, דוגמת ארצות הברית, לבצע שינויים בהסדרי גיל הפרישה הנהוגים בהן, כדי להתאים את שוק העבודה ואת מערכות הביטחון הסוציאלי (הממלכתיות ואלו שאינן ממלכתיות) לאותם שינויים.

יש לציין כי העלאת גיל הפרישה בישראל הייתה מהלך חד-פעמי שנעשה לאחר תקופה של יותר מ-50 שנה בה נשמר, למעשה, גיל פרישה של 65 שנה לגברים ו-60 שנה לנשים, למרות העלייה הרצופה שחלה בתוחלת החיים בלידה והגיעה במצטבר לכ-14 שנה.

[עריכה] תוחלת חיים בבעלי חיים

במקרים רבים (אך לא תמיד) עולה תוחלת החיים של חיות עם הגודל. עם זאת, למרבית החיות, גם הגדולות שבהן, תוחלת חיים נמוכה מזאת של בני אדם. עם זאת, תוחלת חייהם של רבים מהלווייתנאים מגיעה לזו של האדם ואף עולה עליה. לכבשים ולכלביים תוחלת חיים של כ-10-20 שנה. ואוכלי עשב גדולים כגון גמלים, צבאיים וסוסים חיים כ-30-50 שנה. בני אדם, פילים ותוכים חיים כ-50-80 שנה והם מחזיקים את השיא בקרב בעלי חייים עם דם חם. לציפורים, מלבד תוכים, משך חיים של כ-10-30 שנה. טווח החיים של זוחלים הוא מאוד רחב כאשר צבים הם החיה בעלת תוחלת החיים הגבוהה ביותר, והם יכולים לחיות יותר מ-150 שנה. עכברים ויונקים נוספים קטנים נוספים הם בדרך כלל בעלי משך חיים קצר מאוד.

[עריכה] סטטיסטיקות

גורמים שונים תורמים לאריכות הימים של היחיד. המשמעותיים הם: מגדר, גנטיקה, נגישות לשירותי בריאות, היגיינה, דיאטה, כושר גופני, סגנון חיים, ודרגת הפשיעה.

[עריכה] תוחלת החיים בארצות שונות

להלן מובאות תוחלות החיים בלידה שחושבו על פי לוח תמותה שוטף (דהיינו לוח תמותה סינתטי שאינו משקף את הירידה הצפויה בשיעורי התמותה בעתיד):

מקובל כי עישון הטבק גורם באופן משמעותי להקטנת אריכות הימים, ומהווה את אחד הגורמים הסטטיסטיים העיקריים המסבירים את ההבדלים בתוחלת חיים בין המדינות המתקדמות. אף על פי כן, יפן, מדינה בעלת שיעור גבוה של צריכת טבק, היא מבין המדינות בעלות אריכות הימים הגבוהות בעולם (81.15 שנה, לפי הערכה מ-2005). בנוסף לכך, מספר האזרחים היפנים מעל גיל מאה עלה כמעט פי שלושה בעשר השנים האחרונות. הונג קונג, עיר צפופה בה מתגוררים שבעה מיליון תושבים הנתונים ללחץ באופן קבוע, דיווחה על תוחלת חיים גבוהה יותר מיפן (81.39 שנה, לפי הערכה מ-2005).

[עריכה] רישומים

שיאני אריכות הימים (רישומים מאומתים):

  • ז'אן לואיז קלמנט (1875 - 1997, 122 שנה ו-164 יום), האדם הזקן ביותר אי פעם אשר גילה אומת על ידי תיעוד מודרני.
  • שיגצו איזומי (1865 - 1986) 120 שנה, 237 יום, שנוי במחלוקת), הזכר הזקן ביותר אי פעם לפי ספר השיאים של גינס - עובדה שנויה במחלוקת.
  • קריסטיאן מורטנסן - (1882 - 1998, 115 שנה, 252 יום), הזכר הזקן ביותר אי פעם לפי אנשי אקדמיה שונים.
  • יונה מינאגאווה - (ילידת 1893) בת 114 - האדם הזקן ביותר החי כיום.

[עריכה] אריכות ימים בקרב בעלי חיים וצמחים

חיים:

מתים:

  • "אדוויטיאה" - צב יבשה ענק, מת בשנת 2006 בטווח הגילאים 150-255 שנים, והוא החיה הזקנה ביותר.
  • גילו של לווייתן קשות ראש אשר נהרג במהלך ציד לוויתנים הוערך בכ-221 שנה, היונק הזקן ביותר. [2]

[עריכה] ראו גם

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ Caspari & Lee Older age becomes common late in human evolution (Proceedings of the National Academy of Sciences, USA, 2004, p. 10895-10900
  2. ^ Hillard Kaplan, et. al, in "A Theory of Human Life History Evolution: Diet, Intelligence,weed knowledge and Longevity" (Evolutionary Anthropology, 2000, p. 156-
  3. ^ James Trefil, "Can We Live Forever?" 101 Things You Don't Know About Science and No One Else Does Either (1996)
  4. ^ ראו באתר הבנק העולמי, כאן
  5. ^ McKee M, Shkolnikov V, Understanding the toll of premature death among men in eastern Europe, BMJ. 2001 Nov 3;323(7320):1051-5 PMID 11691766 (Erratum)
  6. ^ Shkolnikov V, McKee M, Leon DA, Changes in life expectancy in Russia in the mid-1990s, Lancet. 2001 Mar 24;357(9260):917-21 PMID 11289348

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תוחלת חיים


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D

wymiana linkami system wymiany linków wymiana linkami system wymiany linków tanie kredyty gotówkowe kreatyna Plaza 3 star hotel Los Angeles krynica noclegi Sejm Tyk