שיחת משתמש:נלביא

תוכן עניינים

[עריכה] מעלהשומרוןארכ1.jpg

במסגרת הטיפול בתמונות בעייתיות במיזם התמונות, שמתי לב כי העלית את התמונה הנ"ל שלא בהתאם להנחיות הברורות המופיעות בדף העלאת קובץ לשרת ובדפי העזרה בנושא תמונות. אנא פעל על פי ההנחיות בדף זה, אחרת התמונה עלולה להימחק בשבוע הקרוב. בהמשך לשיחה זו אני לרשותך לשם מתן מידע ועזרה. לחלופין, ניתן ואף רצוי לפנות לדלפק הייעוץ שכן שם יש סיכוי טוב יותר לקבל תשובה מהירה יותר. ‏Gridge ۩ שיחה 00:57, 7 ביוני 2007 (IDT)

[עריכה] בית ארבעת המרחבים

העתקתי את התמונות גם לערך החדש בית ארבעת המרחבים שם היה חסר תמונות אורגינליות של הבית. נסה לעלות עוד שתי תמונות לערך בית ארבעת המרחבים גם כדי להשלים הגלרייה וגם כדי שתהיה תמונה יותר טובה של המבנה. נסה לצלם מלמעלה אולי תקבל מבנה של חדר. הייתי לפני שבוע אצלכם, רציתי לצלם אבל העשבים נתנו לי הרגשה שתמונה טובה לא תצא. אני רואה שאתה הצלחתה. יישר כח. דני, קדומים. ‏Daniel Ventura‏ 09:07, 30 באוקטובר 2007 (IST)

שים לב: הכניסה איננה לבית ארבעת המרחבים אלא ממבנה "מרחב אחד" אחר. אם אתה רוצה אני אצלם עוד (זה 20 שניות מהמשרד שלי והטלפון שלי מצלם מספיק יפה...)--נלביא 22:25, 30 באוקטובר 2007 (IST)

תעשה טוב, אם תתקן את הכותרת של התמונה. לדעתי רצוי להגיע לארבע תמונות משקפות, אם אפשר חופפות את תרשים למעלה. ‏Daniel Ventura‏ 22:41, 30 באוקטובר 2007 (IST)
אני חוזר על הצעתי: "לדעתי רצוי להגיע לתמונות המשקפות, אם אפשר חופפות את תרשים למעלה בערך בית ארבעת המרחבים. ‏Daniel Ventura‏ 21:28, 31 באוקטובר 2007 (IST)
לסיום, ראה דף שיחה:מעלה שומרוןDaniel Ventura‏ 21:48, 31 באוקטובר 2007 (IST)

[עריכה] שלום

ראיתי שאתה חבר במנהיגות יהודית, איך אפשר להצטרף לתנועה? יסמין 18:16, 29 בנובמבר 2007 (IST)

אפשר לראות ב אתר או 09-7929046--נלביא 23:14, 29 בנובמבר 2007 (IST)

[עריכה] ג'ילברט?

יש לך איזה מקור לכך שקוראים לו "ג'ילברט"? השם "גילברט" הוא שם נפוץ באנגלית, ומעולם לא שמעתי אותו בגרסה אחרת; גם כל ספריו שיצאו בעברית יצאו בשם "גילברט". אני משחזר בינתיים את עריכתך, וכשתביא סימוכין לשינוי נוכל לבטל את השיחזור. בברכה, אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 01:37, 19 בדצמבר 2007 (IST) המקור הטוב ביותר שאני יכול להציג זו אשתי, שהיא קרובה שלו, וכמו כן בת של בת לונדון (ככה שאי אפשר להתווכח איתה על המבטא (-;). אני אבדוק איתה שוב בקרוב (ואולי יותר טוב עם אמא שלה), ואתן תשובה סופית.--נלביא 09:38, 19 בדצמבר 2007 (IST)

טעות שלי. תודה על התיקון, והתנצלותי הכנה לך ולכל הקוראים, וטוב שתיקנת אותי. אשתדל להיות יותר מאופק בהמשך. --נלביא 09:44, 19 בדצמבר 2007 (IST)

[עריכה] תיבת משתמש במתנה

על פתרון החידה מוענקת לך תיבת משתמש זו. ‏עמיחי 12:16, 24 בדצמבר 2007 (IST)

משתמש זה פתר את החידה של הקשר בין דבורה עומר לעמיחי!

[עריכה] מספר מדינות שביקרת

כדאי שתתקן את המספר. כתוב כרגע 1, במקום 13. ‏עמיחי 12:16, 24 בדצמבר 2007 (IST)

אני לא יודע אם הניסוח הוא "כדאי". את הכמות כל אחד רואה, ויכול לספור. מכונה משומנת כמו הויקי בוודאי יכולה לחשב את זה לבד, בלי שאני אכתוב, לא? במילים אחרות, זו סתם בדיחה שלי, ואני שמח שמישהו שם לב... תודה!--נלביא 17:50, 24 בדצמבר 2007 (IST)
חוץ מזה אני באמת לא יודע אם למספר הזה יש משמעות (מצווה לא לעזוב את ארץ ישראל. כמו כן מצווה לא לספר על עברות שעברת לפני החזרה בתשובה. אז אולי למחוק הכל? אני עדיין בספק....)--נלביא 17:52, 24 בדצמבר 2007 (IST)
עמיחי 22:37, 24 בדצמבר 2007 (IST)

[עריכה] ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:צמחי מרפא של ספר מדבר יהודה‏

שלום, תודה לך על השתתפותך בהצבעה שבדף ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:צמחי מרפא של ספר מדבר יהודה‏. עם זאת, נאלצתי להסיר את הצבעתך כיוון שלפי המדיניות הקיימת, יש צורך בוותק של לפחות 30 ימים וב-100 עריכות לפחות במרחבי התוכן (דהיינו, מרחב הערכים ודומיו, אבל לא דפי שיחה או המזנון, לדוגמה) בתשעים הימים שקדמו להצבעה. לפי בדיקתי, לפחות אחת מהדרישות האלו לא מולאה על ידך.
לרשותך עומד אתר חיצוני שמאפשר לבדוק האם יש לך זכות הצבעה באמצעות מילוי טופס פשוט. יש להזין את שם המשתמש שלך בתיבת הטקסט המתאימה, כמו גם את תאריך תחילת ההצבעה שבה תרצה/י להצביע. לאחד מכן יש ללחוץ על כפתור ההפעלה ולבדוק את התוצאות.

בברכה, דניאל ב. 18:48, 1 בינואר 2008 (IST)

תודה. רק לאחר ההצבעה שמתי לב.. לא נורא. יש עוד הרבה עבודה. וגם תודה על העכבר (מה אפשר לעשות איתו?) נלביא 18:54, 1 בינואר 2008 (IST)
לא נורא, תוכל להשלים את המכסה להצבעה הבאה. אל תשכח להאכיל את העכבר פעמיים ביום. דניאל ב. 19:09, 1 בינואר 2008 (IST)
לא יודע.. יש לי גם עבודה לעשות...נלביא 19:10, 1 בינואר 2008 (IST)

[עריכה] בעניין הדיון שהתפתח בשיחה:הצהרת בלפור

הנה כמה נתונים הקשורים במה שכתבת שם:

  1. כתבת שהיהדות של היום היא אותה יהדות שהייתה לפני 3500 שנה. זה לא מה שעולה מהחקירה ההיסטורית והארכאולוגית, אבל יותר מזה, בתלמוד הבבלי מובעת הדעה שהיהדות של רבי עקיבא אינה דומה ליהדות של משה רבנו (אם כי יש ביניהן חוט מקשר) - מנחות, ג, כ"ט.
  2. בשעה שניתנה הצהרת בלפור עדיין לא היו גבולות ל-Palestine. אמנם כל אדם משכיל באנגליה ידע לומר פחות-או-יותר איפה זה, אבל לא היו עדיין גבולות מוגדרים. בוועידת ורסאי, אחרי מלה"ע ה-1, הביאה התנועה הציונית הצעה לגבולות ארץ-ישראל שהקיפו גם חלק מעבר הירדן המזרחי (הגבול שהם הציעו עבר ממערב ובמקביל למסילת הברזל החיג'אזית). ההצעה הזאת לא התקבלה. כשניתן כתב המנדט כבר היו גבולות מוגדרים, לפי הסכמי סייקס-פיקו, אבל, כפי שהבחנת, כתב המנדט קובע כי בריטניה רשאית להוציא מתחום המנדט את עבר הירדן המזרחי (סעיף 25 של כתב המנדט).
  3. סעיף 27 של כתב המנדט קובע שתנאי המנדט עשויים להשתנות בהסכמה בין בריטניה למועצת חבר הלאומים. בהנחה ש"הספרים הלבנים" הובאו לאישור חבר הלאומים, הרי אפשר לראות בהם שינוי בהסכמה של תנאי המנדט. לגבי הספר הלבן של פאספילד (1930) אכן הובאה בפרלמנט הבריטי הטענה שהוא מפר את תנאי המנדט, וממשלת בריטניה החליטה לסגת ממנו.
  4. כבר בהצעת החלוקה של ועדת פיל (1936) יש הכרה בזכותם של הערבים הפלסטינים להגדרה עצמית, מעצם העובדה שמוצע להקים עבורם מדינה (לצד מדינה שתוקם עבור היהודים). כל ההצעות בנוגע לעתיד ארץ-ישראל מאז דיברו על מצב שבו יש שני עמים בארץ ששניהם זכאים להגדרה עצמית.
  5. אחרי מלחמת העולם השנייה הייתה הסכמה בין המעצמות שכתבי המנדט מטעם חבר הלאומים זקוקים לאישור מחדש של האו"ם. האו"ם החליט לא לחדש את כתב המנדט של בריטניה על ארץ ישראל, ובמקום זאת התקבלה הצעת החלוקה (החלטה 181 של העצרת הכללית), שבה מדובר על שתי מדינות. לאחר הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948 הכירו בה כל המעצמות ובעקבותיהן רוב מדינות העולם (אגב, היו לאומות העולם סיבות טובות להשהות את ההכרה, כי הכרזת המדינה הייתה מנוגדת לכללים שנקבעו בהחלטה 181, אבל ארה"ב, בריה"מ ויתר המעצמות דאז החליטו להכיר במדינת ישראל מיד).
  6. לאחר מלחמת העצמאות הכירו כל המדינות האלה בקו הירוק כקו הגבול דה-פקטו של מדינת ישראל. לאחר מלחמת ששת הימים סירבו מדינות העולם להכיר בשטחים שכבש צה"ל כחלק ממדינת ישראל (וזה לא מצב חריג - מאז מלחמת העולם השנייה לא הייתה הכרה בשינוי גבולות שלא בהסכמה, לא בקפריסין, לא בסומליה, לא באתיופיה/אריתראה, לא במזרח תימור, לא באיי פוקלנד ולא בשום מקום אחר שאני יכול להעלות בדעתי). בכל זאת, האו"ם לא קיבל שום החלטה שמטילה סנקציות או עונשים על ישראל אם לא תיסוג מהשטחים שכבשה. מבחינה זאת ישראל נמצאת במצב בינלאומי מצוין, כמעט כמו מעצמה. הנסיגה מסיני, מקוניטרה, מדרום לבנון ומעזה נעשו בברכת האו"ם, אבל ביוזמת ישראל או בהסכמה בין ישראל לשכנותיה.
  7. השאלה מהו עם הראוי למדינה היא שאלה מסובכת מאוד במדע המדינה. האוסטרים, למשל, על אף זיקתם ההדוקה לעם הגרמני, אינם חלק מגרמניה ומקיימים מדינה עצמאית משלהם. הסיבה לכך היא פוליטית-היסטורית. גם ההפרדה בין ההולנדים לפלמים איננה מובנת מאליה, אבל היום היא עובדה. מהטמה גנדי התנגד להפרדת פקיסטן מעל הודו, אבל בסופו של דבר הוכרזו שתי מדינות נפרדות. גם באזור שלנו היו התפתחויות ממין זה. העם הפלסטיני נוצר במהלך המאה ה-20 כתוצאה מנסיבות היסטוריות פוליטיות ותרבותיות שחלקן קשורות בפלסטינים עצמם, וחלקן קשורות בהשפעות חיצוניות. בכל מקרה, אי אפשר לומר שאין פלסטינים או שהעם הפלסטיני הוא "מושג שנוצר ככלי נשק להשמדת המדינה היהודית". כאמור, כבר ב-1936, עוד לפני שהוקמה מדינה יהודית, הייתה הכרה בעם הזה מצד השלטון הבריטי, וב-1947 הייתה הכרה של האו"ם בכך שבארץ צריכות לקום שתי מדינות.
  8. לגבי התזה הנושנה שירדן היא המדינה הפלסטינית, אני מוכרח להודות שהיא לחלוטין לא ברורה לי. נגיד שזה נכון, מה פתרת בכך? הרי הפלסטינים עדיין נמצאים בארץ, בין אם ירדן היא מדינה פלסטינית ובין אם היא מדינה שבדית. אם לדעתך צריך להכריז על כל שטחי המנדט לשעבר כחלק ממדינת ישראל, הרי נובע מכך שכל הערבים הפלסטינים שיושבים בשטחים האלה הם אזרחים ישראלים עם זכויות מלאות. לא נראה לי שזה פיתרון לאיזושהי בעיה שאנחנו מתמודדים איתה היום. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:43, 3 בינואר 2008 (IST)
בינתיים, לקריאה ראשונה:
נלביא 19:22, 3 בינואר 2008 (IST)
את רוב הטיעונים שם אני מכיר עד לזרא, ורובם אינם רציניים מהסיבה הפשוטה שהם מתעלמים מהמציאות בשטח. אתה יודע שיש תאוריות מפורטות ולוגיות שמסבירות מדוע הארץ נמצאת במרכז היקום והשמש סובבת סביבה. מה לעשות שהמציאות בשטח שונה, ולפיכך התאוריות האלה אינן תקפות. המציאות בשטח היא שיש מיליוני תושבים בארץ-ישראל שאינם יהודים, אינם רוצים להיות יהודים, ויותר מזה - היהודים עצמם אינם מעוניינים שיהיו חלק מהם או ממדינתם. בעניין הצהרת בלפור, חשוב מאוד לכתוב מה בדיוק יש בה ולא לעשות ספקולציות עליה, אבל אפילו אם תוכיח לי משפטית שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ותו לא, מה הטעם בכך? המציאות לא תשתנה כתוצאה מכך. רק אנחנו נהפוך ליענים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:02, 3 בינואר 2008 (IST)
עוד נקודה שחשוב להבהיר, אם אתה באמת מחפש פתרונות רציניים לבעיות פוליטיות מסובכות - אי אפשר להחליט שהקרקע תהיה ישראלית ואילו תושביה יהיו ירדנים. זה לא עובד. קרקע, מים, אוצרות טבע וכדומה הם משאבים קיומיים, כלומר משאבים שמאפשרים חיים. כדי שאדם, או קבוצת בני אדם, יוכלו לשלוט בגורלם (וזו המשמעות של "הגדרה עצמית") הם זקוקים לשליטה גם במשאבים הקיומיים העומדים לרשותם. ההצעה הזאת אומרת שבני האדם יהיו אזרחי ירדן, ואילו המשאבים החיוניים לקיומם יהיו בשליטת ישראל. זו הצעה שהיא בעצם סוג של שעבוד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:11, 3 בינואר 2008 (IST)
במסגרת הזמן הקצר שנותר לי:
  • "המציאות" אם כן עדיפה על כל ידע היסטורי או משפטי בינלאומי?
  • המציאות היא שסביב ארץ ישראל יש לא מיליונים אלא מיליארד לא-יהודים ששליטיהם עושים כל מאמץ אפשרי בכדי שישראל תיעלם. אי אפשר לדון במיליונים שבינינו מבלי לחבר אותם לכוח האדיר שמחוץ לכאן, שכמובן משפיע על כל מה שקורה (וכמובן על כל מה שאומרות אומות העולם בנושא במיוחד). לכן חשוב מאוד שעם ישראל ידע על בסיס מה הוא נלחם, ואם זכותו לקבל את כל מה שמהין עד הירדן והרבה יותר, הוא יוכל להיאבק על משהו. אם משכנעים אותו שעושים לו טובה שהוא חי חלקית, התוצאות יהיו בהתאם.
  • משאבים קיומיים - אין ספק שלעולם הערבי משאבים קיומיים (קרקע וכסף) הרבה יותר ממספיקים למיליארד שלהם ולעוד מיליארד נוספים. הנציגים שלהם בצבא ההשמדה לישראל המופיעים כאן אינם לבד (כמו שכבר הזכרתי) ולכן אין מה להתייחס אליהם כקבוצה נפרדת. מי שמסתיר את המציאות הזאת הוא שעושה עוול לישראלים, ולא תועלת!נלביא 09:31, 4 בינואר 2008 (IST)
  1. כן, מה שקובע בסופו של דבר זו המציאות. אנחנו חלוקים גם בפרשנות על המשפט הבינלאומי, אבל המחלוקת הזאת מחווירה, שלא לומר נעלמת, כשאנחנו בוחנים את המציאות. אם המציאות לא מתאימה לידע - הידע בעצם אינו ידע אלא רק משאלת-לב, או אולי שעשוע אינטלקטואלי.
  2. אתה טועה אם אתה חושב שמיליארדי הלא-יהודים שנמצאים סביב ישראל עושים כל מאמץ אפשרי כדי שישראל תיעלם. זה אף פעם לא היה נכון, וזה עוד פחות נכון היום. אילו זה היה כך, אנחנו כבר מזמן לא היינו כאן. נתחיל בזה שהלא-יהודים שיושבים ממערב לנו באירופה דווקא רוצים מאוד שנישאר פה, הן מסיבות פרקטיות והן מסיבות אידאולוגיות. רוב הלא-יהודים שיושבים מסביב לנו במזרח התיכון באמת רואים במדינת ישראל תאונה היסטורית, אבל הם חלוקים בדעותיהם לגבי הצורך או הדרך "לתקן" את ה"נזק". המשפחה ההאשמית, שליטת ירדן, למשל, תמיד חשבה שיש תועלת בקיומה של מדינת ישראל, ומאז שנות השבעים היא אפילו עושה מאמצים גדולים לשיתוף פעולה. גם המרונים והדרוזים בלבנון סבורים ברובם שתועלתה של ישראל רבה מנזקה. אנואר סדאת, נשיא מצרים המנוח, הגיע למסקנה שהשלמה עם קיומה של ישראל יועיל לו יותר מניסיונות לאיין אותה, ויורשו מובארכ המשיך במדיניות הזאת. הכורדים בעיראק (הם אמנם לא ערבים, אבל בהחלט מוסלמים מזרח-תיכוניים) משתפים פעולה עם ישראל כבר הרבה שנים. אפילו באיראן המצב לא חד-משמעי - עד המהפכה האיסלאמית היה שיתוף פעולה בין ישראל לאיראן, והזרמים שתומכים בשיתוף הפעולה הזה לא נעלמו עם המהפכה. ועדיין לא אמרתי מילה על תורכיה.
  3. אתה מתייחס לכל הערבים כאל ישות אחת, והדבר אינו עומד במבחן המציאות. אפילו על היהודים בעולם, שמונים כיום כ-11 מיליון, אני לא יכול לומר שהם כולם אותו הדבר, וודאי שאיני יכול לומר זאת על למעלה מרבע מיליון ערבים. אותם ערבים שלא הצליחו להגיע להסכמה בעניין הפלישה העיראקית לכווית, לא מצליחים לפתור את המשבר הנמשך בלבנון, לא מצליחים להקים ארגון אחד יעיל לשיתוף פעולה בין-ערבי (ואל תזכיר את הליגה הערבית, אין לנו די זמן לבדיחות), נראים בעיניך ישות אחת מגובשת? אגב, מי שעדיין מאמין באחדות הערבית הם במידה רבה הפלסטינים, ותראה איך הם נראים.
  4. המשאבים הקיומיים שיש לרוב מדינות ערב הם בעיקר חול. במצרים רק 2% משטח המדינה ראויים להתיישבות. מדובר בארץ ענק, אך 70 מיליון האזרחים בה מצטופפים על שטח שגודלו כגודל מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק (!) כל היתר זה חול וחול. זה המצב גם בלוב, באלג'יריה, בסוריה ובירדן. למזלה של ירדן האוכלוסייה בה עדיין קטנה, אבל אתה צריך לראות איך הירדנים מתפללים לגשם בשנת בצורת. מראה קורע-לב. לנו לפחות יש אגם אחד ושני אקוויפרים, להם אפילו זה אין. מי ש"מציל" את התמונה הם ארצות המפרץ הפרסי עתירות-הנפט. הן מנצלות את הנפט הרבה בשביל שחיתות, וקצת כדי להתפיל מים, להכשיר קרקעות באופן מלאכותי וכיוצא באלה. שאר ארצות ערב לא נהנות מהמשאבים האלה. אני חושב שארצות הברית דואגת לישראל יותר מכפי שסעודיה דואגת למצרים.
  5. בעניין זכויות - בתור אדם מאמין אתה ודאי יודע שלעם ישראל אין זכויות. הזכויות הן של רבש"ע. ברצותו נותן, ברצותו לוקח. כך גם מפרש רש"י את הפסוק הראשון בתורה - רבש"ע ברא את העולם. ברצותו נטל חלק מהעולם, את ארץ ישראל, ונתנו לשבעה עמים, ברצותו נטל מהם ונתן לעם ישראל. רש"י ישב בגולת צרפת, וקוראיו הנבונים יכלו להמשיך - ברצותו נטל את ארץ ישראל מעם ישראל ונתנה לאחרים. אנחנו בדורנו מכירים המשך טוב לסיפור, אבל הטענה כאילו יש לנו זכות על הארץ היא טענה יומרנית מאוד. יומרנית מדי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:59, 4 בינואר 2008 (IST)
מעט תיקונים, ותשובה:
  • ציטוט: "מיליארד לא-יהודים ששליטיהם עושים כל מאמץ אפשרי בכדי שישראל תיעלם" = אלה לא האירופאים, אלא הערבים. ואמרתי "שליטיהם"... אז זה בגדול נכון. וכשיצמחו לי שערות על כף היד והארצות תהיינת דמוקרטיות - יעניין מה העמים עצמם אומרים... כמובן זה לא כולל כמה נוצרים בלבנון ואחרים, אבל הרוב...
  1. עקרונית, גם הנוצרים וגם המוסלמים חולקים עלינו באופן דתי. במיוחד הנוצרים - אשר הספר המכונן שלהם נקרא "ברית חדשה" - כלומר עיקר התוכן של שמו האו ה"חדשות" שבו - כלומר חשוב היה למישהו כל כך החידוש, שהוא אפילו שכח לתת כל תוכן אחר לשם הספר... ואם כך, מול מה החידוש? מה הוא ה"ישן" כאן? ודאי, זו תורת ישראל, שהיא ה"ישנה". כל הנצרות בנויה על כך שתורת ישראל מבוטלת, וביעקר החלק המעשי שבה - התחזית על בוא המשיח וגאולת ישראל. הם מאמינים שהם תחליף ליהודים והם אלה שיגאלו, כי הם מחזיקים את הגירסה המעודכנת (מיקרוסופט לא תומך יותר בגירסת משה רבנו...). סיפור אמיתי: היינו בשליחות בשבדיה ב-1988. כנסיה הזמינה אותנו כ"נציגי ישראל" לחגוג איתם 40 שנה לישראל. דיברנו באנגלית (אבל, מה לעשות, הבנו שבדית...) שרנו איתם כמה שירים, ואז הכומר שלהם עלה לדרוש. הוא אמר הרבה כמה הם צריכים לעזור לישראל, וכמו כן להתגבר על כל אויביה... ולבסוף אמר: ואז הם יראו את ה"אור"... ואלה הנוצרים אוהבי ישראל! הנוצרים לא חייבים אותנו מושמדים כמו הנאצים, אבל הם לא יעשו שום דבר (כמו שידוע לנו) בכדי להציל אותנו ממוות, ואם אנחנו מסכנים מאוד - זה מאוד מתאים להם. על המוסלמים אני לא צריך להוסיף דיבורים, תשאל את מי שמומחה מה דינם של לא מוסלמים בשטח שהם רואים כשטח שלהם. או תקרא את הספר של בת-יאור או אחרים.
  2. בקשר לזכות על פי הקב"ה - הדרך שלך היא חידוש גדול. אתה קרוב מאוד לחרדים בעניין הגאולה. אוכל לראות את השטריימל שלך? והפוך: אתה בודאי מכיר את הסיפור של עקדת יצחק. חשבת פעם למה אברהם, איש החסד, שדואג לכל העולם כולל אנשי סדום, צריך לעבור נסיון כזה? מה זה לאבא מאמין להביא לקרבן את בנו - שהוא גם בנו היחיד שחיכה לו עד גיל 100 וגם שיא המשמעות של חייו הפילוסופיים (אמוניים)? אם כן, הרשב"ם (וכמו כן המדרש) עונה: אברהם קיבל את הנסיון הזה גם כנסיון - אבל גם כעונש חינוכי: מה שקרה קודם הוא, שאברהם עשה "שלום" עם אבימלך. (באר שבע היא לזכר השלום הזה) והקב"ה אומר לו: הנה קיבלת ארץ במתנה, לשימוש על ידי הבן שלך וכל זרעו. זו מתנת יוצר העולם, לא איזה 100 שקל ממישהו. מתנה זו יש לה משמעות, וכגודל הנותן - יש משמעות לכל רגב בעפרה של הארץ. אם כך היה צריך להיות מובן לך, ששום רגב ממנה אינך יכול להעביר למישהו אחר. ציטוט: "והאלהים ניסה את אברהם - קינטרו וציערו .. כלומר נתגאיתה בבן שנתתי לך לכרות ברית ביניכם ובין בניהם, ועתה לך והעלהו לעולה וראה מה הועילה כריתות ברית זו שלך". הלא ארץ גרר היא ... גוש קטיף. מה שאני מבין מהוראת רש"י על בראשית - קודם כל הוא מצטט "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים" ולא ההיפך. ובנוסף: נכון שאם זו התאבדות לנסות לכבוש את הארץ, אין לנסות. אבל אם הארץ כבר בידינו, זהו פשע לא לעמוד בקושי (ויש קושי!) ולמסור אותה לשלטון זר (ולא קשה גם להגיע למסקנה הזאת מבחינה בטחונית, כל זמן שהשכנים אינם שבדים...)
  • מציאות: כמיליון ערבים ביו"ש, - מציאות. יותר מחצי מיליון יהודים (כולל שכונות ירושלים) - ניתן לשינוי??? לא ממש ברור. ועוד: אני מבין מכאן שלא המשפט הבינלאומי ולא הצדק או המוסר, הם החשובים, אלא ה"מציאות". כלומר אם אני אשנה את המציאות הזאת (אושיב עוד מיליון יהודים ביו"ש) - תהיה בעד סיפוח? ("הרצל: אם תרצו אין זו אגדה"... בארץ היו אז 50,000 יהודים... )


אבל בכל זאת הבנתי יותר מה המחלוקת בינינו. אם יהיה לי חומר מעניין חדש אעביר אליך אם תרצה.נלביא 22:25, 5 בינואר 2008 (IST)

  1. הביקורת שלך על השבדים איננה הוגנת. מדובר בעם שהוציא מקרבו את ראול ולנברג ושסייע בהצלת יהודי דנמרק. הסופרת השבדית סלמה לגרלף דאגה להציל את חברתה הסופרת היהודייה נלי זק"ש ואמה מאימת הנאצים. אף אחד מהיהודים הניצולים לא התחייב להתנצר. אגב, השבדים לא היו יוצאי דופן - גם האיטלקים והבולגרים הצילו יהודים בזמן השואה. אפרים קישון סיפר בספר הדיאלוגים שלו עם ירון לונדון שמי שהציל בהונגריה את משפחתו מהלשנה של שכן אנטישמי היה שכן אחר ממוצא גרמני, שדאג להזמין את אחיו ששירת באס-אס (!) כדי שייראה בחברתם ובכך יסייע בהסתרת זהותם מהשכן ומהכובשים הנאצים. צריך לזכור שיחד עם ששת מיליון היהודים שנטבחו בשואה נטבחו עוד לפחות שישה מיליון בני עמים אחרים (ההערכות מגוונות ומגיעות עד 12 מיליון לא-יהודים), כך שהרבה מאוד אנשים באירופה נרדפו, ואין פלא שדעתם לא הייתה פנויה להציל אחרים. לגבי הכומר השבדי - וכי מה רצית שיגיד? הוא כומר נוצרי, והוא מאמין באמונה שלמה שכל אדם, ובפרט יהודי (שכן ישו חי כיהודי ופעל בין יהודים), צריך לקבל את עקרונות האמונה הנוצרית. הוא לא גירש אתכם מהכנסייה בגלל שאתם כופרים באמונה הנוצרית, להפך - הוא קיבל אתכם בכבוד מלכים, וכיבד את יהדותכם, אלא שהוא חש חובה לשלם מס שפתיים לאמונתו. אפשר לראות בזה התנהגות אצילית.
  2. גם לגבי הערבים אתה נוטה להגזים בהכללות. מצרים, ירדן ומאוריטניה מקיימות קשרים מלאים עם ישראל. מרוקו ותוניסיה מקיימות קשרים פחות-או-יותר תקינים עם ישראל. מדינות המפרץ הפרסי מקיימות קשרי מסחר עם ישראל. אם נרחיב את המעגל אל כלל המוסלמים - היחסים שלנו עם תורכיה מצוינים, ויש לנו קשרים עם המחוז הכורדי האוטונומי בעירק. מעוזי הסירוב ליחסים עם ישראל הם סוריה, לבנון, איראן, תימן וסודן. יש פריחה מדאיגה מאוד של תנועות אסלאמיסטיות קיצוניות, ואסור לזלזל בסכנה. הסכנה הזאת מאיימת לא רק על ישראל, אבל האיום עלינו הוא משמעותי מאוד. אבל אסור לצייר את העולם בשחור עקב האיום הזה.
  3. לגבי "הברית הישנה" ומעמדה בנצרות - אתה פשוט טועה. אף נוצרי לא מאמין ש"הברית הישנה" בטלה. אדרבא, באתר הוותיקן ראיתי ציטוט של "שמע ישראל" כהוכחה לכך שהאל הוא אחד אף על פי שיש לו שלוש פנים, כלומר הקתולי שחיבר את המאמר ראה חובה ליישב בין האמור ב"ברית החדשה" לאמור ב"ברית הישנה". חלק מהנוצרים גם מקדשים ספרים שבעינינו הם "ספרים חיצוניים" או "גנוזים" כמו משלי בן סירא או ספרי המכבים. אותם ספרים שחז"ל קבעו שאינם מטמאים את הידיים, שרדו בזכות העובדה שנוצרים רבים מקדשים את תרגום השבעים שערכו חכמים יהודים דוברי יוונית לתנ"ך.
  4. לגבי ה"חידוש" שהבאתי לעניין הזכות על הארץ - הוא אינו חידוש כלל ועיקר, ואני בטח לא המצאתי אותו. גם לא מדובר בעמדה חרדית דווקא. אתה גורס שיש לעם ישראל זכות אינהרנטית על הארץ, מין זכות נצחית שאינה מוטלת בספק, ואני טוען שאין דבר כזה. עם או אדם יחיד אינו יכול לטעון לזכות נצחית או אינהרנטית, שכן בכל אמונה מונתאיסטית, זכות כזאת אפשרית רק לרבש"ע. לגבי הפרשנות לעקדת יצחק - מדובר בסיפור שזכה לכל כך הרבה פרשנויות. הנה לך עוד פרשנות: יש האומרים כי האל ניסה את אברהם, כלומר ציפה ממנו להתקומם ולסרב, והנה הוא הוליך אותו להר המוריה וגילה שאברהם עומד לשחוט את בנו ואינו מתקומם ממש עד הרגע האחרון. לפי הפרשנות הזאת, אברהם לא גילה פה אמונה תמימה, אלא חטא בכך שלא שאל ולא פקפק. אגב, אחת הפרשנויות המפורסמות לעקדת יצחק נמצאת דווקא בספרו של נוצרי דני מאמין, סרן קירקגור, "חיל ורעדה". קירקגור מעריץ את אברהם בתור המאמין האולטימטיבי.
  5. לסיום, אתה צריך להבחין בין הכרה במציאות כהוויתה, לבין רצון לשנות את המציאות. המציאות כהוויתה חזקה יותר מכל תאוריה, אבל היא ניתנת לשינוי. העניין הוא ששינוי המציאות, בניגוד למציאות הנוכחית, כפוף לחוקי משפט ומוסר. אם תצליח ליישב מיליון יהודים ביש"ע בהתאם למה שמקובל כחוקי המשפט והמוסר, אולי אהיה בעד סיפוח, רק שאינני רואה כיצד תצליח לעשות זאת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:49, 6 בינואר 2008 (IST)
רק תיקונים, בינתיים:
  • אחרי שנה בשבדיה, יש לי ביקורת על השבדים. אבל לא היא המסר שלי בסיפור. ראה בדף שלי את התבנית שיצרתי על ואלנברג, ותבין חלק. הנושא - כמו ההבנה שלך של מה הותיקן רואה בברית הישנה - אמת, הם מקדשים אותה, אך כברית ישנה, כלומר מי שדוגל בה בלבד - טועה (לא מעודכן, בשפתנו).
  • לנושא הערבים - לפחות המצרים, שהם הגדולים בין האומות השכנות, מתכוננים בגדול למלחמה נגדנו, רק שזה אינו מופיע בתקשורת שלנו יותר מדי.וכמו כן למשל זה. עד כאן לבינתיים נלביא 18:05, 6 בינואר 2008 (IST)
לעניין דוח המודיעין שנגנז כביכול - אני לא יכול לקבל ברצינות ידיעה על דוח מודיעין שאיש אינו יודע מי כתב ובפני מי הוצג ומשעה שנגנז גם איש אינו יכול לראות אותו. כל אחד יכול לספר על דוחות מודיעין שנגנזו. מנין לי לדעת שאמנם היה דוח כזה, ואם היה, מנין לי שמי שכתב אותו הוא בן-אדם אמין? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:22, 7 בינואר 2008 (IST)

[עריכה] ראובן לרר

אני רואה שהערך מצא חן בינך. בטרם אסיר את תבנית העריכה אתה מוזמן לעבור עליו. ‏Daniel Ventura‏ 22:01, 27 בינואר 2008 (IST)

ממילא אני חוטף מדי פעם...תודה!נלביא 22:39, 27 בינואר 2008 (IST)
נראה שמיציתי. נלביא 23:15, 27 בינואר 2008 (IST)
תודה. ואם אוכל אשיב לך כגמולך. ‏Daniel Ventura‏ 08:43, 28 בינואר 2008 (IST)

[עריכה] ריקון הבלים

שלום, שים לב שכשאתה מרוקן ערך הבל מתוכנו, הערך עדיין קיים במערכת, אם כי אין בו תוכן. זה לא טוב כי אז אפשר להגיע אליו דרך "ערך אקראי" וכמו כן זה גורם לקישורים אליו להופיע ככחולים במקום אדומים. לכן, אנא אל תרוקן ערכי הבל מתוכנם. ערכי הבל חדשים ממילא לא ישרדו את יומם. אם אתה חושש שהערך יתפספס אתה יכול להוסיף אותו למחיקה בויקיפדיה:בקשות ממפעילים. תודה, ‏odedee שיחה 03:00, 3 במרץ 2008 (IST)

אז ככה:
  1. כבר לא זוכר מה היה שם, אבל אשתדל לזכור מה שאמרת לפעם הבאה...
  2. נדמה לי שהערך נראה לי תקין חוץ מתוכנו. אם יקרה כך שוב, כנראה שהפיתרון הוא לייצר קצרמר במקום. בכל אופן אני לא יכול אפילו לשחזר מה זה היה, ואולי גם לא חשוב. תודה.נלביא - שיחה 07:30, 3 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] פאליווד נמחק

הערך היה קצר וגדוש בכל כך הרבה אמירות לא נייטרליות, עד שמחיקת כולן הייתה שקולה למחיקת הערך. אם ברצונך לכתובו שוב, יש להקפיד על נייטרליות, להמנע ממילים כמו "הצגות", לא להוסיף מרכאות למילה פלסטינאים, להמנע מלקבוע קביעות נחרצות לגבי מקרים ספציפים (א-דורה למשל), לבצע הכללות או לשער את מניעיהם של גורמים כלשהם. מומלץ לקרוא את מדריך כתיבת הערכים מנקודת מבט נייטרלית. כמו כן, במידה ותחליט כי ברצונך לכתוב שוב - יש לספק גם הוכחות לכך שהמינוח הזה נפוץ ובשימוש נרחב. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:12, 9 במרץ 2008 (IST)

מכל זה אני ממש מבין שהמילה "פלסטינאים" ממש מרגיזה, וציפיתי לכך. אבל כל השאר נכון ומגובה (למרות שאתה ואולי כמה אחרים לא יודעים על כך - שו בעיה של מידע, לא של POV...)נלביא - שיחה 18:51, 9 במרץ 2008 (IST)
מותר היה לך לפני מחיקה להסתכל בערך באנגלית (קיים למרות הויכוח!) ובסרט שהיווה חלק מתוכנית "60 דקות" המפורסמת בארה"ב. נלביא - שיחה 18:54, 9 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] ריצ'רד לנדס

שים תבנית {{בעבודה}} או העבר לארגז החול שלך, במצבו הוא לא יכול להשאר במרחב הערכים. Leia - שיחה 01:37, 10 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] סוסיא העתיקה

מודה, מוקיר ומעריך את עבודתך הברוכה בערך הנ"ל ובערכים האחרים. שבת שלום. ‏Daniel Ventura‏ 08:35, 13 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] מחמוד עבאס, ספטמבר השחור וטבח מינכן

העלית טענות חמורות בשם "ובפרט ידוע" - הנך מתבקש להוסיף סימוכין למקור אנונימי זה או להסיר את הדברים עד שיימצא מקור להם. ‏DGtal‏ 09:06, 13 במרץ 2008 (IST)

כאן יש הסבר חלקי אבל יש אינטרס למנוע את ההסבר המלא ומתוך מה שנאמר אפשר להבין את השאר. כמו כן הוסף קישור בדף עצמו למקור אחר. נלביא - שיחה 09:37, 13 במרץ 2008 (IST)
אתה יותר ממוזמן לצרף את הקישור הנ"ל (אם כי עדיף לקשר לאתר הכנסת ישירות, אם השאילתא הזו אונליין, ואם לא לפחות לציין את רישומו הביבליוגרפי). אני לא יודע מה המקור הנוסף שהתייחסת עליו, אך אתה מוזמן לקשר גם אליו (ראה גם עזרה:הערות שוליים). ‏DGtal‏ 10:28, 13 במרץ 2008 (IST)
הקישור שהוספת לדברי השר עזרא לא עובד. אנא תקן אותו. ערןב - שיחה 12:13, 13 במרץ 2008 (IST)
סידרתי את הקישור. כיוון שלדברי השר עזרא אין מקור מודיעיני למעורבות אבו מאזן, השמטתי את המידע הזה ותוכל להוסיפו, בהסתייגות המתאימה, אם יש מקור רציני שטוען שזה מדוייק. ‏DGtal‏ 19:47, 13 במרץ 2008 (IST)
השר עזרא לא רק אמר "לא", הוא גם אמר "כן", כלומר כן "ידידנו" היה בין מקימי ספטמבר השחור (שהוא ארגון כיסוי לפעילות טרור של אש"ף) וכן עסק בכספים שלו. ומה שהוא לא אמר (אבל כן ידוע) זה שהארגון הזה ביצע את הטבח בין פעולותיו הראשונות. מה המסקנה שלנו? ובמקור הנוסף (ספר אוטוביוגרפי שכתב קולגה שלו) מופיע הציטוט המדוייק ראה כאן כך שאיני רואה מניעה לציין זאת. נלביא - שיחה 00:17, 14 במרץ 2008 (IST)
שים לב, עזרא אומר כי אבו מאזן (עבאס) היה בין מייסדי הארגון, אך לא מציין למה בדיוק הכוונה. בכך נותר לקורא להעריך זאת - האם הוא גייס כספים? מצא את הבניין עבור המפקדה? גייס את הבכירים האחרים? העביר כספים? אין פירוט בנושא. בתור מקור לדבריו, הוא מציין "מקורות רלוונטים", אך לא מפרט. האם מדובר בגורמי מודיעין של משהב"ט או צה"ל? היסטוריונים? עיתונאים? אולי אפילו מזכירות הוועד המנהל של הפת"ח? אני משוכנע כי עשה עבודת תחקי, אך גם עבודת תחקיר חשופה לטעויות וכדי שנוכל להעריך את אמינות הדברים - עלינו לדעת מעט יותר עליה. כשלא ברור בהתבסס על מה הוא מדבר - קשה לשפוט האם מדובר בפריט רלוונטי עבור הערך האנציקלופדי.
גם אם אכן הייתה מעורבות בספטמבר השחור (ואעיר שאני נוטה לסמוך על עזרא בתור אישיות פוליטית בכירה, אבל הם פשוט לא מספיקים לערך) - השאלה היא מה בדיוק היה טיבה. אלא אם כן הבנתי לא נכון, עזרא עצמו מציין כי אבו מאזן היה אחראי לכספים של הפת"ח (שים לב - לא ספטמבר השחור). בקישור הנוסף שצירפת, יש לנו מחבל הטוען כי אבו מאזן תקצב את טבח הספורטאים. זו טענה בודדת שיתכן ומושפעת מפוליטיקה פנימית - על כן, אם (ואני מדגיש את המילה אם) נוסיף אותה - נצטרך להוסיף את הסייג "לטענת", כפי שבוודאי תשים לב שאף נועם שרביט מוסיף בקישור השני שהוספת. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 02:39, 14 במרץ 2008 (IST)
נראה לי הניסוח שבערך בגירסה הנוכחית מאת DG. מיצינו? נלביא - שיחה 02:52, 14 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] יורם אטינגר

תודה על ההפנייה למאמריו של יורם אטינגר על השקרים (או לפחות אי דיוקים משמעותיים) בסקרי האוכלוסין של הרשות הפלסטינית.

המאמרים מעניינים וכתובים היטב. עם זאת, שמתי לב גם למאמרים אחרים של מר אטינגר, שבהם הוא מתגלה כפובליציסט בעל השקפה ימנית, וייתכן שזה משפיע גם על טענותיו כלפי סקר האוכלוסין. במילים אחרות, גם אם נראה שהוא צודק, צריך לאמת את טענותיו עם מקור נוסף, רצוי מקור נייטרלי (מהסוג שקשה למצוא), כדי להיות בטוחים, למשל, שהוא לא מציג נתונים חלקיים כמלאים על מנת לנגח את הפלסטינים.

בנוסף לנ"ל, הוא לא נראה לי כאישיות חשובה במידה כזו שתצדיק מאמר עליו בויקיפדיה. אבל הוא בהחלט כותב יפה, ושוב תודה על ההפנייה שלך.

-- ‏גבי‏ • שיח 23:08, 10 באפריל 2008 (IDT)

תודה על התגובה... בקשר לימניות: בר-הפלוגתא שלך בשיח המקורי גם הוא אינו "בלתי - מתויג" (-;)... חג שמח! נלביא - שיחה 07:38, 11 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] בדיקה האם לקשר או לא

מישהו עשה בדיקה לעומק על אמינות האתר. אני מציע לחשוב שנית על ההצבעה. נלביא - שיחה 08:09, 12 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] ספאמר?

ראיתי ששלחת לי הודעה על הבדיקה שנעשתה בקשר לנכבה און ליין פעמיים! וגם שלחת לעצמך את אותה ההודעה בדיוק. להזכירך אסור לשלוח הודעות ספאם! סתם עומרשיחהגם אני רוצה לקדם מיזם 15:04, 12 במאי 2008 (IDT)

לא יודע מה ההגדרה המדוייקת של ספאם. מצד שני, לאחר שכמה מהאנשים כבר קבעו את דעתם בנושא, הגיעה בדיקה שהיה רצוי שכולם ידעו עליה לפני שקובעים. אז ל-4 אנשים (מתוך כ-20 שכבר הצביעו, וחלקם אפילו הודיעו שהצביעו כך מתוך סיבות שנסתרו בבדיקה, וחוץ מלעצמי, כדי לבדוק מה יוצא) שלחתי את ההודעה. אם זה ספאם, אז אני מתנצל בפני הקהילה, אבל נראה היה לי שחשוב לקרוא את הבדיקה שלו, ולא ראיתי דרך יותר טובה ומיידית לכך. אם זה כך מוגדר לא אעשה זאת שוב (אם לא בשביל פיקוח נפש...) נלביא - שיחה 15:46, 12 במאי 2008 (IDT)
יש לוח מודעות בשביל דברים כאלה. סתם עומרשיחהגם אני רוצה לקדם מיזם 22:51, 12 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] בית אל

אודה לך אם תעבור על הפרק שהוספתי על גבעת אסף בערך הנ"ל. תודה.‏Daniel Ventura‏ 10:15, 27 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] הז"י

שלום נלביא. כדי לסמן ערך כמפר זכויות יוצרים אין צורך לפנות למפעילים. הערך איטום גבישי אכן מועתק מהלינק ותודה על ההבחנה. סקרלישיחה 16:48, 28 במאי 2008 (IDT)

הייתי שם בגירסה קודמת - שםהוא הפנה בעצמו אל הלינק... נלביא - שיחה 16:50, 28 במאי 2008 (IDT)
ייתכן מאוד שהוא כתב את המאמר. אבל עד שלא תהיה תשובה ברורה מהכותב הערך נשאר מוסתר. בגלל זה יש להשאיר את הערך עם התבנית למשך שבוע. סקרלישיחה 16:52, 28 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] ראש הנקרה

תודה על ההגהה. בדיעבד, איני מבין איך נפלו שגיאות אלה. כנראה, טובים שני מבטים ממבט אחד. לילה טוב ושבת שלום. ‏Daniel Ventura‏ 23:57, 19 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] קאונט בייסי

סיימתי. בברכה, נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 15:21, 23 ביוני 2008 (IDT)

נראה שבאנגלית זה הרבה יותר. התעייפת? אני אוסיף משהו - כנראה כבר רק בפנסיה (-;) נלביא - שיחה 19:08, 23 ביוני 2008 (IDT)
הזהרתי מראש. אני פשוט רוצה לעשות עוד כמה דברים בסיסיים. מה גם שמבשרי הג'אז החביבים עוד מחכים לי... סורי.. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 21:36, 23 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] מאחזים

אנא שקול הצבעתך שנית. מבחינת "תפסת מרובה לא תפסתה". שבת שלום. ‏Daniel Ventura‏ 16:41, 4 ביולי 2008 (IDT)

[עריכה] ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:מאחזים

שלום,

השתתפת בהצבעה על גורל הערך מאחזים. ההצבעה אורכבה בגלל אופציות הצבעה לא תקינות. ההצבעה תפתח בקרוב אחרי סידור האופציות. גילגמש שיחה 09:48, 6 ביולי 2008 (IDT)

כמו כן, נראה שאתה אחד הצדדים המעוניינים בשינוי. לכן, אני מזמין אותך לנסח את אופציות הצבעה שלכם יחד עם דניאל ונטורה בדף ההצבעה. גילגמש שיחה 09:49, 6 ביולי 2008 (IDT) תודה.. נלביא - שיחה 09:57, 6 ביולי 2008 (IDT)

אני עוזר קצת לדניאל ונטורה אז תיהיה סובלני. יתכן שזה יקח זמן מה, אבל אי אפשר להצביע על עשר אופציות שכל אחת מהן מתחלפת שלוש פעמים ביום. אנסה להגיע למשהו סופי עוד היום. גילגמש שיחה 09:59, 6 ביולי 2008 (IDT)
לגילגמש מסכים. נקוה שנוכל לסיים את העניין, לכאן או לכאן, ויהיה שקט לא "ארבעים שנה" לפחות ארבעים יום ! תודה על הטיפול. ‏Daniel Ventura‏ 10:05, 6 ביולי 2008 (IDT)
שוב, תודה, ויש לי סבלנות. אני שמח לשיתוף פעולה ואם יש משהו שאני יכול לעזור, לשאול בבקשה. נלביא - שיחה 10:09, 6 ביולי 2008 (IDT)

טוב, הצלחתי להגיע ביחד עם דניאל לאופציית הצבעה סופית שהוא מרוצה ממנה. תראה האם גם אתה מרוצה:

  • כל מאחז זכאי לערך נפרד, בדומה לערך אודות ישוב אחר ובתנאי שהתקיימו שני תנאים הבאים: אחת - גודל הטקסט מצדיק את קיומו של הערך הנפרד. שתיים - התקיים תנאי הייחודיות. לצורך העניין יש שני קטריטריונים: פעילות כלכלית, רוחנית, חינוכית או אחרת בקנה מידה ארצית, אזכור היסטורי או מקראי.

גילגמש שיחה 11:01, 6 ביולי 2008 (IDT)

יפה מאוד. שיהיה במזל. נלביא - שיחה 11:59, 6 ביולי 2008 (IDT)
בסדר גמור. עמדתכם ברורה ומנומקת היטב. גילגמש שיחה 16:05, 6 ביולי 2008 (IDT)
אם אתם רוצים להביא סיבות לבחירה באופציות שלכם, עכשיו זה הזמן. גילגמש שיחה 16:09, 6 ביולי 2008 (IDT)

[עריכה] ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:מאחזים

שלום,

לאחר ניסוח מדויק יותר של האופציות, ההצבעה נפתחה מחדש. גילגמש שיחה 05:35, 7 ביולי 2008 (IDT)

[עריכה] הודעה

נוקי שלום, המשתמש Yonidebest מעוניין למסור לך את ההודעה הבאה:

הטילדה הרביעית
הטילדה הרביעית - כל מה שמעניין ויקיפדים

לקראת יום הולדתה החמישי של ויקיפדיה העברית שחל מחר - הטילדה הרביעית יוצאת בגיליון חדש!

אריה ענבר בראיון בלעדי עם בובות קש, חשיפת בחירתו של הזוכה בבחירות לחבר הנאמנים, ההצבעה ששברה את שיא הנמנעים בכל הזמנים, ומחקר חדש שמראה שעריכות מרובות בדפי שיחה, מגדילות את הסיכוי להיבחר למפעיל מערכת.

כל זה ועוד הרבה יותר בגיליון החדש של הטילדה הרביעית!


אם ברצונך להסיר את שמך מרשימת תפוצה זו, אנא פנה לדף זה. בברכה, ‏Yonidebot‏ 23:05, 7 ביולי 2008 (IDT)

[עריכה] סנטוס

תודה רבה נוקי (-:, מרקושיחה 20:31, 8 ביולי 2008 (IDT) בבקשה, בשמחה. אני עצמי הופתעתי מהיכולת בשפה הזאת (למדתי ב-1980-81, ביקרתי ב-1982, כמעט כלום מאז....) התהליך ריתק אותי ממש! נלביא - שיחה 22:29, 8 ביולי 2008 (IDT)

[עריכה] פרופסור

פרופסור חבר ופרופסור משנה זה אותו הדבר. דניאל ב. 23:58, 9 ביולי 2008 (IDT) נכון מאוד, אבל בויקי היו 82 "חבר" ו-3 "משנה" ו"משנה" היו ... רק לימניים, לנדס וארנס.. אז רק למען האחידות (ואולי בגלל ש"משנה" נשמע פחות...) האחדתי את כל ה"משנה, ל"חבר", אלא אם כן אתה מתעקש שימניים חייבים להיראות נחותים מאחרים (מין סוג של ד'ימי כזה) אז נשנה את כולם בחזרה. (-;) נלביא - שיחה 07:27, 10 ביולי 2008 (IDT)

[עריכה] שורת הדין

הי, לדעתי כדאי להעביר את הערך משורת הדין לשורת הדין (ארגון). מה דעתך? אבי־עד - שיחה 23:52, 27 ביולי 2008 (IDT)

[עריכה] יהדות פירנצה

תודה. ‏Daniel Ventura‏ 16:17, 31 ביולי 2008 (IDT)

[עריכה] מדרשה תורנית לנשים

מה דעתך לעבור על הערך, להשלים וכל מה שתמצא לנכון. תודה. אוהב מולדת - שיחה 22:20, 12 באוגוסט 2008 (IDT)

[עריכה] אפרסמון (בושם)

הערך מקבל צורה אחרת. אנא בדוק העריכה. תודה. החצבים פורחים, ריח הגשם באויר, שנה טובה, אוהב מולדת - שיחה 18:20, 20 באוגוסט 2008 (IDT)

[עריכה] פליטי מלחמת ששת הימים

שיחזרתי את עריכתך כי במחלמת ששת הימים פונו שני כפרים באיזור פרק קנדה של היום - יאלו ועמואס. שנילישיחה 08:30, 26 באוגוסט 2008 (IDT) יש לך הערכה כמה הם היו? כי להגיד יצאו מכאן 400,000 בתאריך X וגם 3000 בתאריך Y זה לא אותו דבר כמו 400,000 בתאריכים X ו-Y כמו שמופיע. ככה זה לא יכול להיראות. נלביא - שיחה 17:00, 26 באוגוסט 2008 (IDT) יותר מזה: אם לא מציינים את המספרים, אז הניסוח שלי יותר נכון אובייקטיבית... נלביא - שיחה 17:01, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

[עריכה] האוכלוסייה בערך פלסטינים

מאיפה הנתון? ‏– rotemlissשיחה 20:32, 26 באוגוסט 2008 (IDT) מצוטט מיורם אטינגר כאן ובמקומות נוספים. נלביא - שיחה 23:01, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

[עריכה] פטר מרום

שלום, אתה מתכוון להרחיב את הערך? במתכונתו הנוכחית הוא קרצרמר עד מאד. דורית 22:05, 28 באוגוסט 2008 (IDT)

לא, אני מתכוון לאתגר את השאר... (אם יהיה לי יותר חומר וזמן, זה גם יגדל) ... בכל מקרה זה יותר בלתי נסלח שלא יהיה ערך בכלל עליו... נלביא - שיחה 23:58, 28 באוגוסט 2008 (IDT)

system wymiany linków wymiana linkami wymiana linkami SEO Tools tanie kredyty gotówkowe kreatyna Plaza 3 star hotel Los Angeles krynica noclegi Sejm Tyk