שיחת משתמש:יהודה מלאכי/וִיקִרְעטשְׁמֶע

בס"ד

[עריכה] תבנית משתמש ויקרעטשמע

משתמש זה, הוא גם משתמש ויקרעטשמע.

לכל באי פונדק הדרכים שלנו, אם תרצו יש לכם גם. לא לדחוף יש מספיק לכולם!
ניתן פשוט להעתיק את זה {{משתמש ויקרעטשמע}} ולהדביק.

[עריכה] סקר קוראים

ובכן רבותי ברוב קולות הציבור הקדוש, ומכיון שהויקיפדיה שלנו כבר התרגלה לויקרעטשמע על כל סירבולה, נשארנו לעת עתה עם השם, הדיון הועבר לארכיון מדיניות. אוהב את כולכם, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • י' באייר ה'תשס"ח• 23:08, 14 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] חרדים לחיים.

שימו לב לסקר מחקרי שנערך השבוע על ידי ארגון בטרם. בקשר לחומרי ניקוי, היו זהירים!!! יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט' בניסן ה'תשס"ח• 00:34, 14 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] יהדות נורבגיה

מי ייקח על עצמו לבדוק ולהשלים את הפיסקה גאוגרפיה והלכה, בערך הנ"ל. זהו פרק חשוב מאוד אך איני בקי בו מספיק. אשמח לעזרתכם ולביקורת כללית על הערך. יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • י"א בניסן ה'תשס"ח• 06:56, 16 באפריל 2008 (IDT)

אני בהחלט מוכן להרים את הכפפה ואפילו אשמח לעשות זאת. אבל לא אתפנה לכך לפני יולי. בנצי - שיחה 18:45, 4 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] חידונת

מצאתי קשר, הכולל בעיקר דמיון לשוני בכמה מילים וביטויים, בין דברים ל"ב לשיר של משורר עברי מפורסם. התוכלו לדעת מהו השיר? נוי - שיחה 16:09, 22 באפריל 2008 (IDT)

הנה קישור לטקסט אצל אחותינו הקטנה, לצערי אין לי רעיון כרגע. מועדים לשמחה קוני למל • י"ח בניסן ה'תשס"ח • 11:47, 23 באפריל 2008 (IDT)

נוי אין מענה אנא ענה, בברכת קיץ בריא, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • י' באייר ה'תשס"ח• 23:47, 14 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] א דאנק

תודה לר' יהודה מלאכי על החדרת רוח יהודית בוקיפדיה,כה לחי! בברכה לגאולה,צ. כשר - שיחה 22:16, 24 באפריל 2008 (IDT)

הרשו לי להתקומם קצת: ולפני כן, לא היתה כאן רוח יהודית ? תמהני. בנצי - שיחה 19:14, 4 במאי 2008 (IDT)

הייתה, הייתה, רק שמנו את המאוורר על מספר גבוה יותר שיהיה יותר רוח. יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט"ו באייר ה'תשס"ח• 19:18, 19 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] אונאת דברים והלבנת פנים

נשאלתי על ידי בני מה ההבדל בין השנים, ולבושתי, גם ויקיפדיה כשלה באבחנה. אז לפניכם האתגר. איתן • שיחה 20:17, 26 באפריל 2008 (IDT)

אונאת דברים היא כינוי לאיסור (מצוות לא תעשה) לצער (כולל לעצבן, להטריד וכדו', ראה את הדוגמאות בערך) ואילו הלבנת פנים בלשון חז"ל משמעו ביוש (לגרום לאדם להחויר). האיסור לבייש נובע, בין היתר, מאיסור אונאת דברים. שמעיה - שיחה 22:06, 26 באפריל 2008 (IDT)

כלומר הלבנת פנים היא חלק מאונאת דברים ? במלים אחרות, אונאת דברים היא פגיעה באדם באופן מילולי גם כשאין בנמצא אנשים אחרים? איתן • שיחה 22:24, 26 באפריל 2008 (IDT)

אני זוכר בגמ' דיון על אונאת דברים- שאסור להזכיר לגר את גויותו. אבל אונאת דברים זה לא שם גם לרמאויות? קוני למל • כ"ב בניסן ה'תשס"ח • 01:58, 27 באפריל 2008 (IDT)

לפי מה שזכור לי אונאת דברים זה רמאות, אבל כזו שלא בכסף. דוגמה שהביאו לי כמה פעמים זה להיכנס לחנות ולטרטר את המוכר שחושב שאתה רוצה לקנות כשבעצם אתה לא. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:03, 27 באפריל 2008 (IDT)

חברים, אמנם הערך אונאת דברים דורש עדיין שיפור משמעותי, אבל לפחות מה שכתוב שם אכן כתוב שם, ואין צורך להסתמך על הזיכרון... דניאל צבי • שיחה 02:15, כ"ב בניסן ה'תשס"ח (27.04.08)

עד שמתפלמסים בהבחנות מוסריות-הלכתיות, ראוי להתחיל קודם בהבחנות לשוניות. הבחנה ולא אבחנה, בהקשר האמור, וכן גם שאלה פתוחה: למה הועדף הכתיב אונאה עפ"נ הונאה בערך ובערכים דומים ? שניהם נכונים, והשני אף מקובל יותר בראיה רב-תחומית. למרבה הפלא, אין אפילו הפנייה מתאימה לערך הקיים. העליתי את השאלה גם בדף שיחת הערך. בנצי - שיחה 18:40, 4 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] אוי לחרפה

חברי הטשמע הנכבדים חייב אני להבילכם לכאן בדחיפות על מנת שננסה למחוק את החרפה שעודנה מרחפת מעל לראשינו לכל מי שיש ביכולתו לעשות משהו על-מנת להציל את כבוד רבנו שנרמס שיקום. מי לה' אלי! ובא לציון גואל... קוני למל • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 11:47, 28 באפריל 2008 (IDT)

התאכזבתי עמוקות ידידי המלומדים, אף לא אחד לא טרח להגיע לעמוד המדובר ואם לא יקרה משהו במהירות יחזור קטע זה ויופיע כאן בשנית, אבוי לציון ההולכת בדד. לשון הרע גדול על הרשל"צ שגם שאיני מכחיש את הדברים ואמת הם, ועדיין איני חושב שראויים הם לעמוד הראשי. קוני למל • כ"ד בניסן ה'תשס"ח • 14:01, 29 באפריל 2008 (IDT)

קוניוש, ראיתי את הדברים. מכיוון שהם נכונים ומכיוון שכנראה הרב אליהו גאה בהם, לא נראה לי שיש מה לעשות בנוגע לכך שלא נראה לך (או לי או ליענק'לה) שהדברים יופיעו בוויקיפדיה במקום זה או אחר. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ד בניסן ה'תשס"ח • 14:11, 29 באפריל 2008 (IDT)

גאה בזה? אני לא בטוח שכיום הוא גאה בזה, לא שמעתי אותו מדבר על זה בשיחותיו, ושמעתי פעם בשמו שאינו גאה בזה. הדבר נכון- ובכל זאת לעמוד הראשי? הרי יש דברים יותר טובים לכתוב שם. עכשיו אני צריך לעבור על כל תבנית ההידעת ולראות שאין עוד לשונות רעים שכאלה? קוני למל • כ"ד בניסן ה'תשס"ח • 14:14, 29 באפריל 2008 (IDT)

וכפי שאתה מכיר את ויקיפדיה, התנגדות מטעמים לא אובייקטיביים עשויה להועיל לנושא זה? ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ד בניסן ה'תשס"ח • 14:30, 29 באפריל 2008 (IDT)

לא דון קישוט אך גם לא דתי מחמד, זה יפה וטוב שמשתתפי עמוד זה עוזרים וכותבים ערכים על יהדות הונגריה ויהדות נורבגיה ומתלטים מה יותר ראוי ליוורינו או ליבורינו, אך אל לנו להתעלם מן העובדה שיש לויקיפדיה גם צדדים אחרים, פוליטים משהו. כן, יש בויקיפדיה פוליטיקה ומי שמתעלם ממנה הוא או עיוור או עוצם עיניים. עכשיו השאלה היא מה אנחנו עושים בנידון, האפשרות הראשונה היא לומר נו, נו, נו אסור שיהיו כאן דעות פוליטיות ולהתעלם לגמרי- ובינתיים השמאלנים יכניסו כאן איזה שינויים שהם רוצים ויוציאו את זאב שטרנהל צדיק הדור ואת יונתן פולארד כפושע הכי גדול, ושלא נדבר על כמות ואיכות הטרור יהודי לעומת הטרור פלסטיני - שכמובן מוטים באופן גורף ורק יחסיות מנסה לעשות משהו בנידון.

אז אולי כל עוד והגביר שולט בכיפה לא נוכל לעשות שינויים משמעותיים אבל את זכות הצעקה לא יקחו מאיתנו, וננסה כמה שאפשר להשפיע על אופיה ותוכנה היהודי של ויקיפדיה העברית (ואל תקפצו עלי שהיא לא יהודית או ישראלית- כי בדיוק על זה אני מדבר).

ולשאלתך: כן, חד משמעית. כפי שאני מכיר את ויקיפדיה, אם אתה היית כותב שם את מחאתך וכך גם יהודה ודניאל ושאר חברינו אז תבנית זאת הייתה נמחקת, כי ככה זה עובד כאן.

חבל שתחת התממות של נטרליות ושאר מילים יפות, אנחנו מפסידים את ויקיפדיה שיכולה להיות קצט יותר יהודית קוני למל • כ"ה בניסן ה'תשס"ח • 01:14, 30 באפריל 2008 (IDT)

והעולם נדם.

חרפה נוספת בהידעתקוני למל • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 06:26, 2 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] קראים

זה בטיפול הגיבו שם! יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • י' באייר ה'תשס"ח• 01:31, 15 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] תיקון טעות

בערך על ישיבת בית מתתיהו יש טעות בקישור. הרב שלמה ברויאר המשגיח הוא בנו של פרופ' מרדכי ברויאר ולא של הרב ברויאר (מידיעה אישית, והדבר מפורסם). (אילו ידעתי לעשות קישורים הייתי מתקן בעצמי).קורא.

[עריכה] פיצול קצרמר יהדות

הקטגוריה גדולה מדי, ולדעתי פיצול של הקצרמר יקל על ההתמצאות ויביא ליותר הרחבות. מעיון בקטגוריה חשבתי על קצרמר יהודים או אישים ביהדות או משהו כזה, אבל לאו דוקא.

קיים דיון כאן.

מה דעת החברים? שמעיה - שיחה 01:04, 29 באפריל 2008 (IDT)

בס"ד מסכימה, ומוסיפה שכל תחום היהדות בויקיפדיה צריך שיפור רציני, אילו היה לי את הידע הדרוש הייתי תורמת ורוצה לתרום ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 14:16, 29 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] למי יש את הספר שלוחא דרחמנא?

האם למישהו מאורחי הפונדק יש את הספר הנ"ל, שהוא ביוגרפיה של ר' שרגא פייבל מנדלוביץ' מאת אהרון סורסקי? אם כן, אשמח מאוד אם יציין כאן (או כאן) את שנת ההו"ל ומקומה. בתודה מראש - ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ד בניסן ה'תשס"ח • 11:09, 29 באפריל 2008 (IDT)

מיודענו ר' דניאל צבי כבר הוסיף את הפרטים. תודה לכולכם. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • כ"ד בניסן ה'תשס"ח • 13:49, 29 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] צדוקים וקראים

מה הקשר בניהם? עלה בשיחה על הידעת של יום שישי האחרון. קוני למל • ו' באייר ה'תשס"ח • 01:19, 11 במאי 2008 (IDT)

שתיהם אינם מקבלים את ההלכה של היהדות רבנית והפרושית, כלומר את פסיקת ופרשנות חז"ל. שמעיה - שיחה 00:32, 15 במאי 2008 (IDT)

אבל לא מדובר באותה קבוצה? מאיזה תקופה הם? קוני למל • י' באייר ה'תשס"ח • 06:59, 15 במאי 2008 (IDT)

אין מדובר באותה קבוצה, שכן מדובר בתקופות שונות. הצדוקים פעלו בימי בית שני (החל מהדור שאחרי אנטיגנוס איש סוכו) ומעט אחריו, והיתה להם גם מעורבות מדינית משמעותית מעבר למעורבות הדתית, ואילו הקראים פעלו בתקופת הגאונים - מזמנו של רב יהודאי גאון (שאז היה ענן בן דוד, מייסד הקראות), והם פעלו ככת מוגדרת, ופעמים רבות הביאו לרדיפות כנגד היהודים הפרושים. שרידיהם של הקראים קיימים היום, יש להם אתר אינטרנט והם פועלים לפי לוח שנה משלהם (אם כי אינם מקדשים חודשים על פי ראיית הירח כפי שטענו שיש לעשות). בברכה, ינבושד • י' באייר ה'תשס"ח

תודה. קוני למל • י' באייר ה'תשס"ח • 07:45, 15 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] כשרות של יין

ר' שיחה:יין. בברכה. --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • ט' באייר ה'תשס"ח • 13:37, 14 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] שלום לכולם

שבתי לפעילות, לא מתמדת בבמיוחד לצערי, אשמח לפגוש אתכם מחדשים דיונים, בריאות איתנה, קיץ בריא וכל טוב לכולכם, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • י' באייר ה'תשס"ח• 23:56, 14 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] שימו לב לשאלתי

שלום לכם, שימו לב לשאלתי כאן וביתר פירוט כאן. אשמח אם תתייחסו ותענו. תודה, ‏עמיחי 19:36, 18 במאי 2008 (IDT)

ואני אשמח שתכנסו לשאלותי האלה. קוני למל • י"ד באייר ה'תשס"ח • 21:09, 18 במאי 2008 (IDT)

עמיחי: נעניתי לך במקום הראוי, קונילמל: אמ"ל, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט"ו באייר ה'תשס"ח• 18:30, 19 במאי 2008 (IDT)

יש עוד שאלה, מכיוון שלא נעניתי באופן מספק. אנא עיינו שם וענו. תודה, ‏עמיחי 15:05, 25 במאי 2008 (IDT)

אמ"ל? קוני למל • ט"ו באייר ה'תשס"ח •

אמ"ל - אין מה להוסיף/אין מקום להאריך מחק את המיותר מבין השניים. בברכה, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט"ו באייר ה'תשס"ח• 17:57, 20 במאי 2008 (IDT)

היו שם שתי שאלות- גם איך לקשר וגם איך לקרוא לערך, האם אלוקים הוא רק של הדתיים, של היהודים או של כולם.

[עריכה] כותבים עלינו.

למשל בטילדה הרביעית ותודה לטוקיוני.
וגם קצת כועסים עלינו. ותודה לעוזי ו. שהעיר את תשומת לבי לכתבה בטילדה הרביעית.
אנו תקוה, שנוכל להתמיד ולסייע לצמיחתה של הויקיפדיה כאנציקלופדיה עדכנית, טובה וממצה. הנכתבת על ידי קהילה חברית, טובה, אוהבת ומכבדת. יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט"ו באייר ה'תשס"ח• 19:02, 19 במאי 2008 (IDT)

נחמד, אם כי אני חושב שאנחנו זה רק דוגמא. קוני למל • ט"ו באייר ה'תשס"ח • 23:36, 19 במאי 2008 (IDT)

אנחנו רק דוגמא למה?! יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט"ו באייר ה'תשס"ח• 17:58, 20 במאי 2008 (IDT)

לעוד דפים שכאלה, ואכן הוסיפו גם אותם לדיון במזנון קוני למל • ט"ז באייר ה'תשס"ח • 20:19, 20 במאי 2008 (IDT)

לשם מה להוסיף אותם למזנון?! - אני מפנה אותך למטרת המשנה של הויקרעטשמע (אותה לא אשנה! - ייתכן שאם הראשונה מאוד תפריע נחשוב עליה):"מבצע קפד ראשו" למחוק מעל המפה את הביטוי: "ויקיפד לויקיפד קיפוד/מקפד". - עד עתה ב"ה אני רואה שהמזנון הצביע לטובת המשכיותה של הויקרעטשמע וגם עוזי עמיתי וידידי הזכיר באחד מדפי השיחה, שברי לו כי כוונתי לטובה. אם כך האם יש מטרה לעורר מדנים? - האם רצוי לשים מישהו נוסף על כוונת המחלוקת?! - ועוד בימי האבלות והזכרון להללו שכל חטאם היה על שלא נהגו כבוד זה בזה?! וכי חסר לנו מה לתקן בעולם??!! - כמדומני שעברנו את תקופת הגנון בו אומרים לגננת: "אבל גם לו יש!". מי שהצליח ליצור איזושהי נקודת חיבור בין ויקיפדים (ולא משנה לי על איזה רקע) שתועיל לגיבוש הקהילה ולחיזוק, שיפור והגברת התרומות לאנציקלופדיה האהובה שלנו והיה זה שכרו ושכרם של הקוראים, שיקבלו ויקיפדיה איכותית יותר, טובה יותר ועדכנית יותר (עם פחות שמנת במזנון, כיכר העיר ודפי שיחה זועפים שלא מוסיפים לנו כבוד בלשון המעטה). ועל מה שהמליצו חז"ל "זה נהנה וזה לא חסר", כבר אמרו בעלי הדרוש: "זה נהנה וזה נהנה אז כולם נהנים".
תהנו ותצליחו, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט"ז באייר ה'תשס"ח• 22:47, 20 במאי 2008 (IDT)

או שלא הבנת אותי, או שדיברת בצחוק ואני לא הבנתי אותך. קוני למל • ט"ז באייר ה'תשס"ח • 09:20, 21 במאי 2008 (IDT)

אני שמח שהדף הזה קיים ועוד אפנה אליו בעניינים הקשורים אלי ולביתי. כפי שכתבתי הבוקר, הכה את המומחה הוא המקום הראוי לשאלות הקוראים והכותבים. כשהכותבים כאן לא משיבים על שאלות שם יוצא שכרנו בהפסדנו. כאן המקום לשאלות כמו "איזה ערך יהודי לכתוב?" ולתשובות כמו "זיל גמור!" וק:הכה הוא המקום לשאלות כמו "מהו וידוי מעשרות?" ומרחב הערכים הוא המקום להשיב לשאלות אלה. הלא כן? ליאור ޖޭ 09:38, 21 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] שיחת תבנית:אבני החושן

עיינו שם ופסקו פסוקכם. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ז באייר ה'תשס"ח • 18:56, 20 במאי 2008 (IDT)

המלל בדף זה רב ואני נותרתי גלמוד! חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ה באייר ה'תשס"ח • 19:18, 29 במאי 2008 (IDT)

עניתי שם. ברי"א • שיחה • דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • כ"ה באייר ה'תשס"ח • 20:07, 29 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] ערך "שמירת סדרים"

חיפשתי הסבר לנושא 45 שעות נוכחות, הייתי בטוח שאמצא כאן אצלנו ערך מפורט ומרהיב על שמירת סדרים - ואין. האם יש מתנדב? ליז'אנסק - שיחה 21:22, 20 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] שאלה לי

האם שריפת ספרים נחשב למעשה קביל ביהדות? אני חשבתי לתומי שהיהדות תאסור מעשה וולגרי שכזה, בעיקר לאור ההיסטוריה הכואבת שלנו עם המעשה. דניאל ב. 14:41, 21 במאי 2008 (IDT)

שאלה לי: לו יכולת לאסוף ולשרוף את כל העותקים של מיין קאמפף בשנת 1928, האם היית עושה זאת או לא?

עכשיו תענה לי שיש הבדל, בין ספרים שנועדו לשדל יהודים להתנצר לבין מיין קאמפף. או. קיי. נתווכח על זה, ולא על עצם המעשה.

ברי"א • שיחה • הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • ט"ז באייר ה'תשס"ח • 14:48, 21 במאי 2008 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה -"ספר תורה שכתבו מין יישרף, כתבו גוי יגנז (תלמוד בבלי גיטין מ"ה עמ' ב); "ספר תורה שכתבו אפיקורוס ישרף, כתבו גוי יגנז. (שולחן ערוך, יורה דעה סימן רפ"א סעיף א')

אני לא זוכר שראיתי התייחסות ל"משום איבה" בהקשר זה, אבל אני יכול מנגד להראות לך כמה מקרים בו שרפו בפועל ספרים שנתפסו בעיני השורף כספרי כפירה. ‏DGtal‏ 14:50, 21 במאי 2008 (IDT)

דיגטל, תודה. ברי"א, לא, לא הייתי שורף את המיין קאמפף, לא הייתי יורד לרמה של נאצים נבזים. פעולות מסיון בקרב יהודים חרדים הוא בהחלט מעשה ראוי לגינוי, אך שריפת ספרים (ועוד הספר החשוב ביותר לשליש מן העולם) הוא מעשה ראוי לגינוי יותר. זה מעשה שפוגע ברגשותיהם של אוכלוסייה שלמה, שבא כעונש לכמה בודדים. דניאל ב. 15:20, 21 במאי 2008 (IDT)

זה הלכה. קוני למל • ט"ז באייר ה'תשס"ח • 16:32, 21 במאי 2008 (IDT)

דניאל, לא הבנת אותי. לא התכוונתי לשריפת הספר של היטלר כנקמה או כאופן לפורקן עצבים, אלא כהגנה מפני הפצת דעותיו. אינני רוצה להאמין שהיית יושב בחיבוק ידיים ולא שורף את הספר ששטף את מוחותיהם של מיליוני גרמנים וחינך אותם לגזענות הנאצית האיומה, אילו שריפה זו יכולה היתה למנוע את הפצתו. ברי"א • שיחה • הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • ט"ז באייר ה'תשס"ח • 17:04, 21 במאי 2008 (IDT)

הנצרות היא דעה קבילה ואין פסול בהפצתה במסגרת חופש הביטוי. מעשים כאלה כדי "להגן מפניה" הם וולגרים ופוגעים שלא לצורך. שריפת ספרים היא אקט מאוד חזותי ומעורר אמוציות. דניאל ב. 01:10, 22 במאי 2008 (IDT)

הנצרות היא דעה פסולה אצל יהודי מאמין. אבותי ואבותיך קפצו אל מדורות האש כדי שלא להמיר את דתם לנצרות. יש פסול בהפצתה ליהודים תמימים במסווה של חופש הביטוי. אם הדרך להציל את אותם תמימים היא ע"י שריפת הספרים המסיונרים, יש לעשות זאת. ההבחנה בין השלכת הספרים למכולת האשפה לבין שריפתם היא מלאכותית, דמגוגית ונעדרת כל תחושה יהודית שורשית. ברי"א • שיחה • הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ז באייר ה'תשס"ח • 09:08, 22 במאי 2008 (IDT)

(אני לא ממש משתגע על הפיכת הוויקיפדיה לבמת דיונים, אבל בכל זאת) האם אלו הברירות? ניתן לגנוז את הספרים במחסן נעול. ניתן אולי אפילו למחזר אותם ולהפוך את הנייר שלהם לספרים אחרים. יש משהו שמקומם אותי בכך שבני העם אשר שרפו את ספריו כמתקפה תרבותית עליו, ואחר כך את גופות בניו, מתחיל לשרוף בעצמו ספרים. איך נהיה אור לגויים? ערןב - שיחה 09:18, 22 במאי 2008 (IDT)

שוב, מעולם לא הלכו יהודים לתפוס ספרים של עמים אחרים ולשרוף אותם. הנוצרים חדרו לבתי היהודים ולבתי המדרש, אספו את הספרים ושרפו. לעומת זאת, אם מישהו מביא אלי הביתה ספר שלדעתי עלול לגרום לכך שבתי תהפוך לנרקומנית ופרוצה, זכותי לחסל אותו באופן שאראה לנכון. אם אחליט שכדי להראות לה את שאט נפשי מתכני הספר רצוי לשרוף אותו, אעשה זאת. הרעיון לשדל יהודים להתנצר שווה בעיני לרעיון לשדל את בתי להפוך לנרקומנית ופרוצה. ברי"א • שיחה • הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ז באייר ה'תשס"ח • 09:24, 22 במאי 2008 (IDT)

אבוי לי מאותה "זכות לשרוף ספרים". זו "זכות" שראוי בעיני לא לממש (והצעתי אלטרנטיבות, וגם נת- ה- כתב להלן דברים נוספים). אתה רואה זכות לשרוף את המלה הכתובה של אחרים והם רואים זכות לשרוף את המלה הכתובה שלך. אכן, מופת של אור לגויים. ואני קיוויתי שהעם היהודי, שאני מבניו, במדינתו העצמאית, יהיו אור לגויים. חבל שהאור הזה הוא אור האש היוקדת, של האלימות נגד המלה הכתובה. ערןב - שיחה 09:36, 22 במאי 2008 (IDT)

ערן, באמת! אתה לא רואה הבדל בין התקפה להגנה? האור לגויים אינו רלוונטי. האם כוונתך שעלינו להגיש את הלחי השנייה? אגב, יש מי שמציע לטפל בכפפות של משי במחבלים, כדי להיות אור לגויים. מה? אנחנו נענה ונהרוג אנשים כמו שעשו לנו? נדמה לי שאתה לא סבור כך. נדמה לי גם שיש מקום להבין שהשמדה רוחנית (המרת דת) דומה בעיני המאמינים להשמדה גופנית, ולהיפך, היא יותר חמורה ממנה, שהרי על המרת דת נאמר יהרג ואל יעבור. ברי"א • שיחה • הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ז באייר ה'תשס"ח • 09:41, 22 במאי 2008 (IDT)

נראה שאתה מתעלם בעקביות מהאלטרנטיבות שהוצעו כאן (למשל, גניזת הספרים). במדינה יהודית, שבה רוב יהודי, לקרוא לשריפת הספרים "הגנה", מעוררת אצלי שוב את אותן אסוציאציות של הגנה על הציבור הנוצרי מפני היהודים המעטים והתלמוד שלהם. כנראה שלא הפנמת את מידת הסלידה שמעוררת שריפת ספרים, על ההיסטוריה שלה, בקרב ציבור נרחב. בבחירה לשרוף את ספרי הברית החדשה ולא למצוא אלטרנטיבה אחרת (והוצעו לעיל אלטרנטיבות אשר יאפשרו לציבור שלא מעוניין בכך להרחיק מעצמו את אותם ספרים) מרחיק עצמו ציבור התומכים בשריפה משאר הציבור, ומרחיב את הקרע בעם היושב בציון אצלי, שכר השורפים יצא בהפסדם אותי, בן לעם היהודי, אשר חש בושה ואינו רוצה להיות מזוהה עם שריפת ספרים (שהיא, כאמור, אקט אלים של שריפת תרבות). ערןב - שיחה 09:50, 22 במאי 2008 (IDT)

ואגב, בדקתי בחוק העונשין, ומדובר בעבירה די ברורה על סעיף 170: "ההורס, מזיק או מחלל מקום פולחן, או כל עצם המוחזק מקודש לקהל אנשים, בכוונה לבזות דתם, או ביודעין שהם עשויים לראות במעשה זה עלבון לדתם, דינו - מאסר שלוש שנים." ערןב - שיחה 10:53, 23 במאי 2008 (IDT)

אחרי שקראתי את סיקור הפרשה באתר הBBC, עם תמונה של יהודים מאתיופיה מתפללים, אני בכלל לא בטוח מה דעתי. יש סיבות טובות מאד לשרוף את הספרים הללו ויש סיבות טובות מאד להירתע משריפת ספרים. מעניין מה עלם סגד היה אומר... ליאור ޖޭ 09:17, 22 במאי 2008 (IDT)

היהדות היא דת לא סובלנית כלפי דתות שהם עבודה זרה, אפשר לקרוא על זה בערך מינות (יהדות) שעוסק בראשוני הנוצרים, וגם בערך עבודה זרה. מצד שני, ההגדרה כלפי הנצרות היא מורכבת, כיוון שהם מאמינים בשיתוף, ויש דעות בהלכה היהודית שכיוון שכך, כלפי היהודים הנצרות היא ע"ז, כיוון שנאסר עליהם השיתוף, אך כלפי הגויים אין זה נחשב ע"ז, כיוון שלא נאסר עליהם השיתוף.

גם אם זה הלכה, יש גם מקרים בהלכה של שב ואל תעשה, היינו שנמנעים מלעשות דברים מסיבות שונות. גם פה, לא זכור לי שרבנים אירגנו אי פעם שריפת פומבית ברית חדשה, כנראה בגלל כל הקונוטציות שזה מעלה, כמו שכבר ציינו למעלה. לדעתי, סגן ראש עיריית אור יהודה בהחלט לא מייצג את רוח ההלכה במקרה הזה, והתגובה הציבורית בארץ והפרסום בעולם עדים לכך. נת- ה- - שיחה 09:30, 22 במאי 2008 (IDT)

אני שב ומדגיש: ההשוואה בין אקט של התקפה (שריפת התלמוד, שריפת הספרים בגרמניה), לבין אקט של הגנה עצמית, היא מופרכת ודמגוגית. היהודים מעולם לא הגישו את הלחי השנייה. ברי"א • שיחה • הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ז באייר ה'תשס"ח • 09:33, 22 במאי 2008 (IDT)

נתנאל יקירי, לפני ק"ס שנים יכול היה החכם יא איינה מיזה לומר "אני יודע לפרש את כל כתבי הקודש ואף את הברית החדשה של הנוצרים" בלי שילכו רכיל על טיב אמונתו. מאז נפלנו. בימינו רם קולם של לצים ופוחזים, שמימיהם לא שמעו ניגון, וגיורים נפסלים על הרבה פחות מהכרת כתבי המינים. כשדם קדושים זרוק על המזבח עוד בטרם נשלם ההיכל עלינו לבקש רחמי שמיים ולמעט בשנאת חינם. שבת שלום, ליאור ޖޭ 16:16, 22 במאי 2008 (IDT)

ברי"א, כיצד היתה מרגיש אילו הייתי שורף ספר תורה שנתן לי יהודי חרדי בצומת? דניאל ב. 22:14, 22 במאי 2008 (IDT)

מתשובתך זאת ניתן להבין שאינך קורא את דבריו של ברי"א ואני במקומו לא הייתי ממשיך לענות לך, חבל כי דווקא יש כאן דברים מחכימים, אם רק נשכיל להפתח בעצמנו ולא רק לדבר על פתיחות אצל אחרים. קוני למל • י"ח באייר ה'תשס"ח • 23:42, 22 במאי 2008 (IDT)

קראתי את כל דבריו של ברי"א. אתה יכול לענות במקום לשלוח רמזים מתנשאים. דניאל ב. 23:48, 22 במאי 2008 (IDT)

דניאל, הצבת בפני שאלה מאתגרת ואחלק את תשובתי לשלושה חלקים: א. מבחינה הלכתית, אסור ליהודי לשרוף ספר תורה. לכן יכאב לי מאוד אם תעבור על הלכה זו. לא ידוע לי על הלכה כזו אצל נוצרים. ב. שריפת ספר תורה מהווה חילול השם, שגם היא נתפסת בעיני כעבירה חמורה. גם מסיבה זו יכאב לי הדבר. ג. מבחינה רגשית יש להבחין בין יהודי שמנסה לשכנע יהודי להקפיד על מצוות הדת, ובמסגרת זו משאיר בידיו ספר תורני, לבין נוצרי המנסה לשדל להמרת דת ובמסגרת זו מחלק ספרי דת. אגב, נוצרים אלו מנסים לעצב את ספריהם כדי שיידמו לספרים תורניים. הם יודעים היטב שרבים היהודים שלא יסכימו להכניס הביתה את הברית החדשה, ולכן הם קוראים לזה תנ"ך. לא פחות ולא יותר! באופן היפותטי, אילו היו היהודים עוסקים בפעילות מיסיונרית אצל נוצרים ומשתמשים בשיטותיהם המטעות של המיסיונרים, ואילו המרת הדת ליהדות היתה נתפסת אצל הנוצרים כייהרג ואל יעבור, הייתי מבין נוצרי השורף ספר תורה. כאמור, זה רק היפוטתי. האמת היא הפוכה: יהודים בכל הדורות מסרו את נפשם כדי להציל ספרי תורה משריפה, ולעומת זאת אין בעולם נוצרי אחד, שיגיש את צווארו לשחיטה כדי לא להמיר את דתו. ברי"א • שיחה • הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ח באייר ה'תשס"ח • 00:54, 23 במאי 2008 (IDT)

א. נניח לצורך העניין שאיני יהודי. ב. מן הסתם, גם אצל הנוצרים זה חילול קודש חמור. ג. שוב, נניח שאינני יהודי. ועכשיו, האם זה בסדר ששרפתי ספרים? אגב, להגיד "אין בעולם נוצרי אחד, שיגיש את צווארו לשחיטה כדי לא להמיר את דתו" זה לא ממש נכון. דניאל ב. 05:12, 23 במאי 2008 (IDT)

ציטוט: זה עובד הפוך. תביא הוכחות שיש נוצרי אחד כזה. לטענתי אין. ממילא מובן, שאין להשוות את היחס והפגיעה בין שריפת ספר תורה לבין ספרים אחרים, אפילו לו היית נוצרי. משקיף אובייקטיבי (נניח מוסלמי) יקבע, שחומרת המעשה תלויה בחומרת משמעותו עבור הצד הנפגע. יהודי שמוכן למסור את נפשו עבוד הכתוב בספר מסוים וכן עבור הצלתו מבזיון נפגע פי אלף מנוצרי שאינו מאמין במה שכתוב בספריו עד כדי מסירות נפש עבורם.

לאחר כל זאת ברצוני להוסיף: א. אינני טוען שהדרך הנכונה היחידה בפרשת המיסיון באור יהודה הייתה שריפת הספרים, אלא שניתן להבין את מי שחשב שכדי להגן על צאן מרעיתו מפגיעתם הרעה של הללו, עליו לנקוט באמצעים חינוכיים דרסטיים. ב. אני משער גם שהוא לא עשה זאת לעיני נוצרים ולא הזמין את כלי התקשורת לחזיון זה, בניגוד לשריפות הספרים שבוצעו ע"י האחרים במהלך ההיסטוריה. ג. למעשה מי שפגע במיליוני הנוצרים בעולם, הוא מי שפרסם את הארוע המדובר. מדוע אינך מלין על כלי התקשורת? וכי בגלל שזו עבודתם מותר להם לפגוע כל כך בשליש מן העולם?!

ברי"א • שיחה • הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ח באייר ה'תשס"ח • 10:54, 23 במאי 2008 (IDT)

נו באמת. עכשיו חזרנו לטיעון "התקשורת אשמה"? להטיח את האשמה בגוף המדווח על מה שנעשה בריש גלי ובכך להסיט את תשומת הלב מהפושע? ציפיתי ממך ליותר מזה. היו דרכי פעולה אחרות (עוד אפשרות: למסור את הספרים לנציגי הקהילות הנוצריות בארץ) אבל היה מי שבחר באש היוקדת. באנגלית יש ביטוי: It is not done - לא עושים דבר כזה. אוי לנו שהדבר נעשה, ושיש כאלו הנזעקים להגן על מי שעשה. ואגב, כבר יש מי שהתלונן במשטרה (וראה מה שכתבתי לעיל). ערןב - שיחה 11:19, 23 במאי 2008 (IDT)

ערן ידידי, לא "חזרנו" לשום טיעון, העליתי אותו עכשיו לראשונה. אין כאן עניין של תליית אשמה, אך אם מעשה זה פוגע ברגשות מאמינים, הרי שאם לא ידווחו להם על כך הם לא ייפגעו. מלבד זאת, אין זה ראוי לענות רק על טענה אחת מדבריי. לטענתך שהיו אפשרויות אחרות עניתי כבר כמה פעמים. בקשר ללשון החוק שציטטת, דומני שיש לשים לב למילים: "בכוונה לבזות דתם, או ביודעין שהם עשויים לראות במעשה זה עלבון לדתם". עורכי הדין של השורפים יטענו שלא זה המקרה. ברי"א • שיחה • הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ח באייר ה'תשס"ח • 11:25, 23 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] תדהמה

אחזתני למקרא ההצדקות המפולפלות של ברי"א למעשה הנבזי של חבורת עובדי המדורות מאור יהודה (וכשאני משתמש בשורש השחוק לעייפה ד.ה.מ. אני באמת מתכוון לזה). לא אתייחס לקביעות ההלכה שצוטטו לעיל, משום שאיני בקי בהן, ומשום שכפי שציין נת-ה, לא כל הלכה צריך לקיים (אחרת הייתם צריכים לסקול אותי). מה שמפליא אותי הם הנסיונות לשכנע בנימוקים של הגנה מפני סכנה אפשרית, וגם לי יש כמה שאלות / הערות:

1. האם קראת את הברית החדשה? אם כן, האם הוא נראה לך כספר שיש בו (בספר בלבד, לא בפעילות המיסיונרית המלווה את הפצתו) כדי לסכן במשהו את אמונתם של בני ביתך וחבריך? אם התשובה לכך חיובית, עליך לבדוק היטב על מה מבוססת אמונתם - האם על יסודות יציבים או על הרגל בלבד. אילו היה מישהו מנסה חלילה להפוך את בתי לנרקומנית וכו', הייתי כמובן עושה ככל יכולתי להרחיקו מעליה, אבל יותר מכך הייתי מוודא שמה שבאחריותי נעשה כראוי, כלומר שמערכת הערכים ודפוסי ההתנהגות שהנחלתי לה ישמרו עליה מפני הדחות כאלה, גם אם במקרה תיחשף להן. אני סבור שבכך אני מגונן עליה טוב יותר, ולא בהסתרת המציאות החיצונית מפניה.
2. האם קראת את מיין קאמפף? אני לא, ואני מנחש שגם אתה לא (אבל תקן אותי כמובן אם צריך). כפי שכתוב בערך, ספק רב אם חלק ניכר ממיליוני הגרמנים שהספר היה בביתם עשו זאת, ואם הבינו את הכתוב בו. ברור שהצלחת המשטר הנאצי לא הייתה בזכותו, אלא בזכות האיש שכתב אותו ומעשיו הפופוליסטיים. לכן ההנחה ששריפת כל עותקיו ב-1928 הייתה יכולה למנוע את השואה משוללת יסוד, ואין בה כדי להצדיק את המעשה. כדי להתמודד עם דברי בלע יש להתווכח איתם ולהפריכם, לא להדחיק אותם.

נוכח זה, איני יכול לקבל את הטענה ששריפת ספרי הברית החדשה מגוננת בדרך כלשהי על נפשות ילדינו מפני המרת דת (ולא חשוב כרגע אם זה נחשב בעיני חמור כהדחה לזנות או לא). אם יש אנשים שדוחפים לך ספרים, דחה אותם כמו שכולנו דוחים את כל אנשי המכירות האחרים מעלינו. אם כבר הוכנס ספר כזה לביתך, הוצא אותו משם, רצוי למרכז המיחזור הקרוב. אם איומו כה מוחשי עד כדי שאתה ממש רוצה לשרוף אותו, עשה זאת בדל"ת אמותיך, ולא במדורת ענק בכיכר העיר. המעשה שנעשה אינו מקדם בכלום את ההגנה מפני מיסיונרים, זוהי סתם הפגנת כוח וזלזול בסמלים של אחרים, ובכך היא רק מעוררת אנטגוניזם.

אני מעדיף לבחון את מעשי תמיד ברוח אמירתו של הלל הזקן (וסילחו לי מראש אם הציטוט אינו מדוייק): "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. ואידך זיל גמור". מעתה לא נוכל להתלונן על שריפת ספרינו אי-שם בעולם, משום שכל הטיעונים שהעלית לקוחים מתוך השיח הפנימי של מערכת האמונה שלך, ולא מתוך איזה נסיון לצדק אוניברסלי (אין דבר כזה לדעתי, אבל רק טיעונים שמנסים להתקרב אליו יכולים לשכנע יריבים). שבת שלום, אמנון שביט • שיחה 11:33, 23 במאי 2008 (IDT)

1. שלום לך אמנון ותודה על הצטרפותך לדיון.
2. גם אני לא התייחסתי לקביעת ההלכה.
3. לא קראתי ולא אקרא את הברית החדשה. אותי ואת בני ביתי הוא לא עלול להדיח למאומה, שכן גם אם יקראו אותו וישאלו אותי מניין לי שדת הנצרות היא שקרית, יש לי תשובות בעבורם. הבעייה היא עם אותם "עמך" תמימים, שאינם יודעים להבחין בין תכלת לקלא אילן, ואמונתם היהודית היא אכן מכח הרגל. לאלו אני דואג, וכלל לא משוכנע שדברי החלקלקות של המיסיונרים לא ידיחו אותם לנצרות, וכבר היו דברים מעולם.
4. לא קראתי את מיין קאמפף והוא לא הנושא. הרעיון היה להביא דוגמא היפותטית לצורך השלכה על הדיון הנוכחי. נניח, לצורך העניין, שמיין קאמפף כן תרם תרומה מכרעת ביצירת השואה, והדרך למניעת הפצתו הייתה על ידי שריפה. לא היית שורף אותו? אם תשובתך חיובית, אין לי שיח ושיג עמך, אך דומני שכן היית שורף את כל עותקיו שהיית יכול להשיג.
5. הרעיון להוציא את השפר למרכז המיחזור, או פשוט להניח אותו בפח אינו משולל יסוד. אני מניח שכוונת השורף מאור יהודה הייתה חינוכית, כדי להראות לבני עדתו את הסכנה הגלומה בספרים מיסיונריים אלו. לו היה יודע שמעשה זה יעורר הד שלילי, היה כדאי שייפטר מהספרים בדרך אחרת.
6. אני חוזר ואומר בפעם החמישית: מה ששנוא עליך וכו' לא רלוונטי לכאן, וגם לא קורות שריפת הספרים לאורך ההיסטוריה. מעולם לא הלכנו לשרוף ספרים של אחרים כאקט של התקפה או זלזול. לעומת זאת האחרים חדרו למבצרי התורה והתפילה, בזזו את ספרינו ושרפו אותם. אני מניח שאתה יודע להבחין בין תקיפה למגננה, ולכן הערתך האחרונה דמגוגית ולא מהותית.
7. כל הטיעונים שהעליתי לקוחים מתוך עולמי כפי שכל הטיעונים שלך לקוחים מתוך עולמך. למרות זאת, אתה ואני סבורים שביכולתנו לבחון את מעשינו ואת מעשיהם של האחרים במשקפיים אובייקטיביות. ניסתי להראות שאובייקטיבית מותר ורצוי היה להפטר מן הספרים, ואין להשוות מקרים שנראים דומים באופן חיצוני, אך שונים הם במהותם.

ברי"א • שיחה •