שיחה:פרס ישראל

[עריכה] לעומת זאת

היתה גם תופעה הפוכה בעבר שהתבטאה בכך שאנשים להם הוענק הפרס סרבו לקבלו. המקרה הקלאסי היה של דוד בן-גוריון.

ב-1968 החליטה ועדת פרס ישראל להעניק לראשונה פרס בקטגוריה של "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה" וביקשה להעניקו לראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון.

בן-גוריון שלח מכתב לשר החינוך דאז, זלמן ארן, ובו הוא מביע את סרובו לקבל את הפרס, בנימוק ש"לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי".

יש להניח כי בנסיון "לכפות" על בן-גוריון את קבלת הפרס היה בבחינת "יותר מאשר העגל רוצה לנוק הפרה רוצה להניק".אילו בן-גוריון היה נענה בחיוב לקבל את הפרס זה היה יותר בבחינת פרס למוסד "פרס ישראל" והוספת יוקרה לו.התקלה של יוזמי הענקת הפרס היתה שעינהם טחו מהבין שבן-גוריון יסרב לשתף פעולה בענין הן בשל אופיו והן בשל גישתו.יתכן גם שבן-גוריון ראה בהענקת הפרס "עלבון" וזילות לגבי מה שהוא עשה למען המדינה שכן שום פרס אולי לא יכול היה לדעתו לבטא עשייה זו.

מקרה אחר של "סרבן" פרס:אורי זוהר שזכה בפרס בקטגוריה של קולנוע.יש להניח שבאקט הסירוב שלו היה מן המחאה האנטי-מימסדית.

נא עמדת הצוות לקבל הטקסט המוסף

יפה מאוד לירז, אינך צריך לבקש חוות דעת, הרי ממילא רבים קוראים כל מה שאתה כותב. דוד שי 21:00, 25 מרץ 2004 (UTC)

בהזדמנות זו שי האם הורדת הטקסט בקשר למקומו של נתן יונתן בזמר העברי היתה מכוונת?מכל מקום היתה ביננו התנגשות של כניסות והיה צורך לשחזר את כל הערך!

כמו כן האם יש לדעתך ולדעת חברי הצוות להביא קצת ממה שנעשה מאחורי הקלעים של חלוקת הפרס?בערך נתן יונתן(שאולי היה צריך להיות מובע בערך הנוכחי)יש התיחסות שמוסד הפרס צריך לבדוק את עצמו בין היתר איך המשורר יונתן לא קיבל את הפרס לא בקטגוריית זמר עברי ולא בשירה!הוא היה ראוי בשני המקרים ורק שלא יוחלט להעניק לו לאחר מותו (עד שנה זה בהתאם לתקנון)!.

אכן, הורדתי שורות אחדות שנראו טפלות בעיני. אני מקווה שהתנגשות העריכה הסתיימה בשלום. בעניין ביקורת על חלוקת הפרס: דומני שהסעיף של הביקורת כבר ארוך מהסעיף של מאפייני הפרס, כולל אזכור של אי הענקת הפרס לנתן יונתן. לטעמי די בכך.דוד שי 21:15, 25 מרץ 2004 (UTC)

[עריכה] ביקורת על הביקורת על פרס ישראל

יש לי בעיה עם הכותרת הזו. תחתיה קובצו דברים שונים שהקשר ביניהם רופף, והכתורת אינה מצליחה לקשור אותם יחד. אין לי כרגע הצעה לכותרת טובה יותר. ערןב 10:58, 18 יולי 2005 (UTC)

[עריכה] עוד ביקורת על הביקורת

פרק הביקורת מצטיין בהנחות מיותרות, במיוחד בכל הקשור לדוד בן גוריון:

"ניתן להניח כי הניסיון להעניק את הפרס לבן גוריון היה בבחינת "יותר מאשר העגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק" - לו נענה בן גוריון בחיוב היה זה יותר בבחינת פרס למוסד "פרס ישראל" והוספת יוקרה לו. התקלה של יוזמי הענקת הפרס הייתה שעיניהם טחו מראות שבן-גוריון יסרב לשתף פעולה בענין הן בשל אופיו והן בשל גישתו. ייתכן גם שבן-גוריון ראה בהענקת הפרס זילות של תרומתו למדינה, שכן שום פרס לא יכול היה לדעתו לבטא עשייה זו."

כל הפיסקה הזו מניחה הנחות לגבי חבר השופטים ומניעיהם ובן גוריון ומניעיו והכל ללא איזכור מקורות. אמנם נכון שבהעדר עובדות ניתן להניח הנחות, אבל מעבר לכך שלא אנו אלה שאמורים להניח, יש לתת סימוכין להנחות. גם בן גוריון יוצא מכל העניין כגאוותן (המשפט האחרון) וגם חברי וועדת הפרס כחנפנים ופופוליסטים.

לעומת זאת, בפיסקה (המצומצמת מעט) הבאה ישנה הנחה, אך זו ממותנת יותר ונוחה ל"עיכול":

"מקרה אחר של "סרבן" פרס היה אורי זוהר שזכה בפרס בקטגוריה של קולנוע. באקט הסירוב שלו היה מן המחאה האנטי-ממסדית."

אני מאמין שלו סיפור סירובו של בן גוריון היה כתוב כך לא הייתה לנו בעיה. כעת, מי מוכן להרים הכפפה? זהר דרוקמן - אהמ 21:55, 27 בינואר 2007 (IST)

לטעמי אפשר למחוק את הפסקה האמורה, אם כי היא יפה ביחס לכמעט כל מקבלי הפרס: פועלם גדול מכדי שפרס ממשלתי יעניק לו יוקרה, ויותר משהפרס מעניק יוקרה למקבלו, המקבל מעניק מיוקרתו למפריסי הפרס. בהזדמנות חגיגית זו אני מציע להעניק את פרס ישראל למפעל חיים למשה קצב - הפרס יאה לו והוא יאה לפרס. זה גם יפתור בעיה פרקטית: בדיוק נמרץ ביום העצמאות תסתיים תקופת הנבצרות הזמנית, וכבוד הנשיא קצב יעמוד על במת הכבוד כדי ללחוץ את ידם של מקבלי הפרס. טוב שבין מקבלי הפרס יהיה אחד שגם יסכים ללחוץ את ידו המושטת של כבוד הנשיא. דוד שי 22:31, 27 בינואר 2007 (IST)

[עריכה] פרס ישראל תשס"ז

עד כה ראיתי דיווחים על שניים מהזוכים השנה: התעשיין דב לאוטמן, הגבעטרון, ג'וינט ישראל ופרופ' אליס שלוי [1]. כדאי לצבור כאן את רשימת הזוכים השנה ולפתוח במיני-מיזם לשיפור (וכתיבת) הערכים עליהם. ערןב 15:47, 25 במרץ 2007 (IST)

נדמה לי שגם נחום ברנע בזוכים השנה. ערןב 16:25, 1 באפריל 2007 (IDT)

[עריכה] ערכי שנים

כרגע ישנו מצב לא אחיד בו בחלק מערכי השנים יש רשימת פרסי ישראל ובחלק אין. אני מציע למחוק את רשימת פרסי ישראל מכל ערכי השנים הלועזיות (בעבריות ניתן להשאיר) מכיוון שפרסי ישראל הם פרסים לא אונברסליים והם אינם קשורים לנעשה בעולם. דניאל ב. 21:34, 8 במאי 2007 (IDT)

אכן, עדיף בהחלט. זו ישראלוצנטריות די מצחיקה. ‏odedee • שיחה 22:16, 8 במאי 2007 (IDT)

הגיוני. צריך רק לוודא שלא ימחק מידע בלי שיועבר (אם צריך) לערך של השנה העברית. ‏אלון • שיחה 13:21, 10 במאי 2007 (IDT)

בעד. ‏DGtal‏ 13:46, 10 במאי 2007 (IDT)

טוב אני משנה. דניאל ב. 21:58, 11 במאי 2007 (IDT)

קוראי ויקי העברית הם ישראלוצנטרים. בהחלט סביר שהקוראים יתעניינו בשאלה מי זכה בפרסי ישראל ב-1986 ויחפשו את התשובה ב-1986. שימו לב שארועים הקשורים לישראל - כגון ארועים פוליטיים, פיגועים, מלחמות - מוזכרים בתדירות גבוהה בערכי השנים, ובצדק גמור. ד.ט 14:38, 12 במאי 2007 (IDT)

ומה לעשות שפרס ישראל בכלל לא מחולק ל-1986 וגם לא ל-1987 אלא לה'תשמ"ז שהיא דווקא באמצע? מעבר לקושי הפרקטי הזה, סביר יותר שהקורא שמחפש מידע על פרס ישראל יחפש את הערך פרס ישראל, ומכאן מוטלת עלינו האחריות למצוא לו דרך פשוטה לנווט משם אל הזוכים השונים. ‏odedee • שיחה 14:41, 12 במאי 2007 (IDT)

אתה בהחלט מוזמן ליצור טבלה בערך פרס ישראל שתפנה את הקורא לרשימת הזוכים בכל שנה בערכי השנים העבריות. דניאל ב. 14:44, 12 במאי 2007 (IDT)

[עריכה] פסקת פרס ישראל בערכי מקבלי הפרס

עברתי עכשיו על מספר ערכים של מקבלי הפרס, מהם יש כאלה שקבלת הפרס מוזכר בשורת הכותרת בלבד, מהם בשורה במהלך חייו, מהם בפיסקה מיוחדת ומהם רק הקטגוריה היא המשייכת את מושא הערך לכך שאכן קיבל את הפרס.

אני בעד שבכל ערך של מקבל פרס ישראל תוכנס פסקה המבהירה על מה קיבל את הפרס, כמו"כ במידה ויש ביקורת על קבלת הפרס תוכנס גם-כן פיסקת ביקורת שתבהיר שאכן לא כולם חשבו שאותה אישיות זכאית לפרס (בד"כ על יצאתה מחוץ לקונצנזוס הישראלי). כמובן שגם אם בסוף נשלל הפרס או שהאישיות ויתרה עליו בעצמה תוכנס פסקה דומה עם הביקורת וסיבת השלילה. פסח שמח ומועדים לשמחה קוני למל • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 12:25, 24 באפריל 2008 (IDT)

שככה ינהגו ברובופדיה. לפעמים צריך שורת כותרת, לפעמים שורה סתם, לפעמים פסקה מיוחדת. מאידך, אם הפרס מוזכר רק בקטגוריה, זו תקלה שכדאי לתקן. עוזי ו. - שיחה 12:27, 24 באפריל 2008 (IDT)

רק עכשיו גילית שאנחנו ב"רובופדיה"? אבל סחטיין על המילה! (:

eman • שיחה • ♥ 12:30, 24 באפריל 2008 (IDT)

עיקר השאלה היא האם במקום שיש פיסקה שכזו האם ראוי שגם הביקורת הציבורית שהושמעה (אם הושמעה) תהייה מופיעה בפיסקה? קוני למל • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 14:06, 24 באפריל 2008 (IDT)

השבוע הוספתי כשלושים ערכים חדשים על זוכי הפרס וברובם המכריע ציינתי זאת בשורה (לא רק מבחירה. נימוקי הועדות מצויים באתר הרשמי רק משנת 2000). לא מזמן נוצרו קטגוריות המשנה של תחומי הזכייה ובמהלך הוספתם לערכים השתדלתי לבדוק אם הזכיה מצויינת בגוף הערך ולציינה. עלינו לזכור שרובם המוחלט של הערכים עם הזוכים הם קצרמרים ביוגרפיים שלא מרחיבים על עבודתם של מושאי הערכים. עד שיקרה הדבר אנו נותנים משקל יתר לפרס עצמו על פני העבודה שהושקעה טרם קבלתו. ‏Wierzba‏ • שיחה • מחכה לך פרס • 13:47, 24 באפריל 2008 (IDT)

אז לפי מה שאתה אומר אולי בכלל כדאי להמנע מפיסקה מיוחדת בערכים? קוני למל • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 14:06, 24 באפריל 2008 (IDT)

קונילמל, אל תכניס מילים לפיהם של אנשים. עוזי ו. ענה לך שזו לא רובופדיה, והדבר תלוי בהקשר, כמות החומר שיש ועוד. לדוגמה, לכתוב בהרחבה על פרס ישראל לאברהם הרשקו (אגב, הערך די עלוב) יהיה משונה, כיון שהוא רחוק מלהיות הפרס המכובד ביותר שקיבל. אלגוריתמיקאי - שיחה 14:25, 24 באפריל 2008 (IDT)

הצעתו של קונילמל בעניין הביקורת היא הבל גמור. איש אינו מושלם, ואיש אינו מסוגל לרצות במעשיו את כל העולם, ולכן על כל אדם ניתן למתוח ביקורת. כבר עסקנו רבות בסוגיית הביקורת בערכי אישים, ולמעט מקרים חריגים ביותר, נקבע שהביקורת תופיע (אם יש לה חשיבות) בערכו של מותח הביקורת (היא מלמדת הרבה על תפיסת עולמו), ולא בערכו של המבוקר (היא אינו מלמדת עליו דבר).

בעת ההתייחסות לפרס ראוי לצטט משפט או פסקה מנימוקיה של ועדת הפרס, המציגים את עבודתו של האיש העושה אותו ראוי לפרס. לא תמיד נימוקים אלה בהישג ידנו. דוד שי - שיחה 14:32, 24 באפריל 2008 (IDT)

אני שאלתי האם לדעתכם הפרס הוא מספיקחשוב שנשתדל להזכירו בכל הערכים ואתם עניתם שהרבה פעמים הואלא מספיק חשוב ולכן אין עניין שתמיד תהיה פסקת פרס.

בנוסף שאלתי האם כשהיתה ביקורת על נתינת הפרס, ביקורת זאת ראויה,ודוד שי ענה שעל הרבה ממקבלי הפרס יש ביקורת, ואין כאן סיבה לאיזכור מיוחד אלא נסתפקבפסקת הביקורת בערך פרס ישראל עצמו.

שאלתי עכשיו האם כולם מסכימים, כי אני חשבתי שהפרס הוא כן חשוב ומיוחד ולכן שיותר מראוי הן לפסיקה והן לביקורת אם הושמע- משום שאינה ביקורת רגילה. קוני למל • כ' בניסן ה'תשס"ח • 15:49, 25 באפריל 2008 (IDT)

אני לא מבין איך ניתן לסכם ולומר שהובעו דעות על חוסר חשיבות מספקת של הפרס. אני לא ראיתי דעה שכזו ולו הייתי חושב כך בעצמי לא הייתי טורח להוסיף ערכים על זוכי הפרס. נאמר כאן שמידת האזכור של הפרס משתנה מאדם לאדם. במידה ואתה חותר להגיע למבנה מוסכם על דרך אזכורו - גבש את המבנה והבא אותו בפנינו. ‏Wierzba‏ • שיחה • מחכה לך פרס • 15:55, 25 באפריל 2008 (IDT)

לא אמרתי שהפרס אינו חשוב, רק שאני חשבתי שהוא מאד חשוב ולכן גם צריך לקבל סקירה בהתאם, והבנתי שהוא חשוב אבל... שויין. חג שמח קוני למל • כ' בניסן ה'תשס"ח • 16:32, 25 באפריל 2008 (IDT)

אין להגזים בחשיבותם של פרסים. פרס הוא סוג של הערכה, אך כבר בפרקי אבות נאמר "הוו כעבדים המשמשים את רבם שלא על מנת לקבל פרס". יש הרודפים אחרי הכבוד ויש הבורחים ממנו, ופרסים אינם חזות הכל. דוד שי - שיחה 17:44, 25 באפריל 2008 (IDT)

נא לשים לב כי שאלתו של קוני למל באה על רקע נסיונו להכניס את העתירה הכושלת שהוגשה נגד הענקת פרס ישראל לזאב שטרנהל לערך אודותיו. ראו דף השיחה.

אין להפריז בחשיבותם של פרסים ופרס ישראל בכלל זה. הגם שססטיסטית מקבלו יהיה מעל הממוצע בתחומו, נוכל גם למצוא אנשים ראויים לא פחות שלא זכו לפרס זה או אחר מסיבות שונות. פרס ישראל ניתן למפעל חיים ומן הראוי להרחיב את המידע על מפעל החיים של האדם שבגינו זכה בפרס, דבר שממעטים לעשות בערכים רבים שאינם יותר מאשר תמלול של הקוריקולום ויטה. כך למשל בערך על מדען מחקרו המדעי הוא החשוב ועליו צריך לכתוב, אם הביע דעות פוליטיות אלו או אחרות הדבר זניח ולא חשוב, אלא אם כן הוא גם פוליטיקאי. בערך על מתמטיקאי יש לכתוב על תרומתו למדע המתמטיקה, בערך על סופר יש לכתוב על תרומתו לעולם הספרות, בערך על במאי תיאטרון יש לכתוב על תרומתו לעולם התיאטרון, אלו הם הדברים החשובים בערך וכל היתר שולי. מבזבזים זמן וויכוחים מיותרים על טפל ומקדישים מעט מדי זמן לעיקר. צחי לרנר - שיחה 03:16, 26 באפריל 2008 (IDT)

טייב אני מושך את ידי, ולעניין זאב שטרנהל הסתדרנו ואני הסתפק בפיסקת הביקורת על הפרס אשר כתובה כאן. קוני למל • כ"ה בניסן ה'תשס"ח • 02:25, 30 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] סעיף הביקורת

הסעיף נתארך בצורה משמעותית בעיקר עקב נסיונות הפשרה שהיו סביב זאב שטרנהל, אני מסכים שהסעיף ארוך יחסית לשאר הערך ויש בו גם מספר פסקאות (סיפורים) שאולי היו יכולות לעבור לכותרת אחרת אך בינתיים נראה לי שזה הכרחי ככה. קוני למל • כ"ט בניסן ה'תשס"ח • 14:35, 4 במאי 2008 (IDT)

כרגע הערך זקוק לעריכה, בעיקר בכל הנוגע לקיצור משמעותי של סעיף הביקורת והרחבת שאר הסעיפים. הקורא לא מתעניין בוויכוחים בתוך ויקיפדיה, בוודאי שלא בוויכוחים בערך אחר (!?), וזה לא תקין שערכים מייצגים פשרות פנימיות מבלי לתת את הדעת לגבי הצורך בהבאת הנושא בצורה עניינית ומאוזנת. ככלל, פסקאות ביקורת צריכות להיות קצרות יחסית לערך, אחרת הקורא לא יוכל להבין על מה בעצם נכתבה הביקורת. מלמד כץ • שיחה 15:00, 4 במאי 2008 (IDT)

אני סבור שסעיף זה, ששיניתי את שמו ל"מחלוקות סביב פרס ישראל", הוא סעיף ראוי וחשוב. הפרס עורר מגוון רחב של מחלוקות, וראוי לתאר אותן. הציטוט מפסק הדין בעניין שטרנהל מציג את קו הגבול החד כתער שקבע בג"ץ בין ביקורת ראויה על החלטת ועדת השופטים לביקורת שאינה ראויה, ולכן חשיבותה רבה. פיצלתי את הסעיף לסעיפי משנה, שמבהירים כי הוא עוסק בכמה נושאים, כל אחד מהם חשוב וראוי, וגודלו אינו נובע מפרטים מיותרים. דוד שי - שיחה 21:22, 4 במאי 2008 (IDT)

אני מסכים עם דוד צחי לרנר - שיחה 21:38, 4 במאי 2008 (IDT)

הבעיה היא לא בתוכן פרק הביקורת, אלא בגודלו יחסית לשאר הערך. פרק ביקורת ארוך מדי יחסית לשאר הערך יוצר תחושה שמדובר בפרס שנוי במחלוקת בעל חשיבות נמוכה, ולא כך הדבר. בויקי-אנגלית יש התייחסות למקרים של פרקי ביקורת רחבים מדי כאן. כאמור ניתן להתמודד עם המצב בשתי דרכים - צמצום של פרק הביקורת או הרחבת שאר הערך (או שתי הדרכים גם יחד). מלמד כץ • שיחה 23:05, 4 במאי 2008 (IDT)

הרחבת שאר הערך תתקבל בברכה, אך הרצון בהרחבה זו אינו מצדיק תבנית עריכה (או תבנית כלשהי). לגבי התחושה שמדובר בפרס שנוי במחלוקת, הוספתי משפט הבהרה בתחילת הסעיף. מובן שהמחלוקת פירושה ההפך הגמור מ"בעל חשיבות נמוכה" - סביב פרס חסר חשיבות לא תתעורר מחלוקת. דוד שי - שיחה 23:25, 4 במאי 2008 (IDT)

דוד שי, הופעמתי. כשראיתי את התבנית שמלמדים שמו ישר הבנתי שמה שצריך זה לערוך את פסקת הביקורת לחלק אותה, לעצב ולתת שמות אחרים לכותרות. בעוד ואני חושב איך אתה כבר עשית מה. לא תמיד אני מסכים איתך, אבל הפעם אני חייב לומר (וזאת לא הפעם הראשונה) הופעמתי מהדרך ומהתוצאה. אשרייך! קוני למל • ל' בניסן ה'תשס"ח • 06:56, 5 במאי 2008 (IDT)

כדוגמה לערך מאוזן יותר ניתן לראות את פרס נובל, שפרק הביקורת תופס בו מקום קטן יחסית. המחלוקות לגביו גדולות לפחות כמו לגבי פרס ישראל (אם לא יותר), והדבר טבעי משום שבכל חלוקה של פרס יהיו כאלו שירגישו שנעשה אי צדק. מלמד כץ • שיחה 16:02, 5 במאי 2008 (IDT)

אני מסכים עם המלמדים. יוסאריאן • שיחה 16:07, 5 במאי 2008 (IDT)

ניתן להרחיב גם את פרק הביקורת על פרס נובל צחי לרנר - שיחה 20:18, 5 במאי 2008 (IDT)

אם יש מחלוקות סביב הענקת פרס נובל, לקוראי ויקיפדיה העברית אין מושג מהן, משום שהסעיף העוסק בכך בערך ריק מתוכן (תוכנו הועבר על-ידי לסעיפים אחרים, משום שלחלוטין לא עסק במחלוקות ובביקורת, אלא בעובדות). הוספתי שם תבנית "להשלים" (משום שידוע שיש מחלוקות).

באשר לערך שלפנינו, לאחר קריאה נוספת שלו, אני עדיין סבור שפרק המחלוקות בו הוא פרק ראוי, המשקף כיאות את המחלוקות הבולטות סביב הפרס (יש עוד רבות מספור שאינן נרמזות בו). הפרק מתחיל במילים "סביב רבים ממקבלי הפרס שורר קונצנזוס באשר לזכותם לפרס זה", שמבהירות לקורא שהמחלוקות אינן עיקר הפרס, ויחד עם זאת ראוי לדעת את מהותן. לפיכך אני סבור שהדרישה שביסוד תבנית העריכה, לצמצם את פרק המחלוקת באופן משמעותי, היא דרישה שגויה, ולכן יש להסיר את התבנית. דוד שי - שיחה 06:50, 17 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] הצעה לקיצוצים בסעיף הביקורת

שתי הצעות לקיצוץ:

• להוריד את המשפט "באותה עת חיו בישראל למעלה מעשרת אלפים יהודים מאתיופיה להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהמתינו בתנאים קשים להסדרת עלייתם לישראל." מהפסקה על שניצר. הרקע אולי חשוב לדיון על האתיקה, אבל אין לא מקום פה. הנקודה המרכזית היא שהייתה החלטה של מועצת העיתונות שמאמרו הוא עבירה אתית ושהוועדה לא ידעה על כך. אני גם אשם בניפוח מסוים של הפסקה, ואולי יש מקום להוריד את המשפטים המקוממים מהמאמר.
• לתמצת את דברי השופטים בבג"ץ נגד הענקת הפרס לשטרנהל. אין הצדקה לציטטה ארוכה ומוזחת. פשוט לומר כי הם אמרו שמניעת הפרס ממי שנמצא ראוי לו בשל הישגיו המקצועיים, על סמך עמדות שהביע היא פגיעה בחופש הביטוי.-- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת אלגוריתמיקאי (שיחה | תרומות) ששכח/ה לחתום.

הקורא הסביר מבקש להבין מדוע האשמותיו הבלתי מבוססות של שניצר פגעו עמוקות בבני ביתא ישראל. המשפט הנדון משתדל להבהיר זאת - בעוד מר שניצר מתפייט בכורסתו, נמקו כעשרים אלפים יהודים במחנות פליטים באדיס אבבה ובגונדר, לאחר שהותירו מאחור את בתיהם ורכושם בכפרים. בכפרי צפון אתיופיה חיו עוד כעשרת אלפים יהודים נוספים, חלקם זקנים מכדי לעמוד במסע ועל חלקם איימו השכנים שלא יעזבו, מאחר שעסקו במלאכות חיוניות. כעבור חודשים ספורים נאלצו רבים מאלה להימלט מבתיהם בשל הפּרעוֹת שחוללו שכניהם הנוצריים. כעשרים אלף מיהודים אלה הם אחים, בנים והורים ליותר מעשרת אלפים יהודים שכבר גרו בארץ. בנסיבות אלה, השתלחותו של שניצר בקהילת ביתא ישראל לא סבבה סביב קהילה יהודית נידחת שממילא לא יודעת מה חושבים עליה ואפשר לרקוד על דמה במוצאי יום העצמאות. כל זאת נדחס לזוג המילים "בתנאים קשים" והשמטתן מהערך עשויה לפגוע ביכולתם של קוראינו להבין את המציאות הישראלית לשנת 1997. אין לי התנגדות להסרת פתיתי דבריו של שניצר, שממילא אין בהם אמת מעבר ליסוד האוטוביוגרפי הנחבא בין שורות המאמר. ליאור ޖޭ 19:06, 7 במאי 2008 (IDT)

מידת העלבון שחש מישהו מדברי פובליסיצט אינה רלוונטית לכלום. לפובליציסטים מותר להעליב. זה חלק מהמקצוע. עוזי ו. - שיחה 21:25, 7 במאי 2008 (IDT)

אמת. דבריי לעיל נכתבו תחת הרושם המוטעה שמאמרו של שניצר התפרסם בשנת 1997, בעוד שהוא פורסם באוגוסט 1994 (נדמה לי שבטורו במוסף שבת של מעריב). קיצרתי את המשפט שציין האלגוריתמיקאי, השמטתי את דבריו המקוממים של שניצר, כמו גם את ההתפלפלות דלת העניין הציבורי וחסרת הסימוכין על יחסי הכוחות בוועדת הפרס. מה דעתכם על הפיסקה כעת? ליאור ޖޭ 22:14, 7 במאי 2008 (IDT)

אני רואה יתרון גדול בהבאת דברי בג"ץ כלשונם - מדובר בפסק דין שבתחום זה הוא קובע דרך - כל עתירה לבג"ץ נגד הענקת הפרס בשל דעות הזוכה תיבחן לאורו. הקיצוץ איננו מטרה נעלה. דוד שי - שיחה 21:12, 7 במאי 2008 (IDT)