רטוריקה

הדף "נאום" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נאום (פירושונים).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

רטוריקה היא אומנות השכנוע באמצעות השפה. אומנות זו מתארת את האמצעים בהם יכול אדם להשתמש כדי להעביר רעיון מסוים בדרך המתאימה ביותר לשכנוע בן שיחו. רטוריקה היא אחת משלושת המדעים החופשיים המקוריים (הטריוויום), יחד עם דקדוק ודיאלקטיקה שנחשבו בימי הביניים לחומר הלימוד ההכרחי עבור אדם חופשי.

בזמנים עתיקים ובימי הביניים, הדקדוק נחשב לשימוש נכון בשפה דרך למידה וביקורת על מודלים ספרותיים; דיאלקטיקה נחשבה להמצאת ובחינת ידע חדש דרך תהליך של שאילת שאלות ומתן תשובות; ורטוריקה נחשבה לשכנוע הציבור ומסגרות פוליטיות כגון אסיפות ובתי משפט. לכן, הרטוריקה ידועה בהצלחתה בחברות פתוחות ודמוקרטיות עם זכויות של חופש הדיבור וחופש ההתארגנות.

[עריכה] אמצעים רטוריים

ישנן שתי דרכים עיקריות לשימוש ברטוריקה:

1. שכנוע - פועלת על פי ההגיון והשכל. נסיון להוכיח טענה בעזרת טיעונים הגיוניים והצגת עובדות - אופייני לתעמולה פוליטית.
2. שידול - פונה לרגש, תוך שימוש באמצעים סגנוניים. נסיון להשיג את הסכמת הנמען מבלי להוכיח את אמיתות הדברים - אופייני לפרסומות.

האמצעים הרטוריים כוללים שימוש במילים בעלות קונוטאציה חזקה, מטאפורות, מילים "מעצימות", האנשה, ציוריות, ניבים וצירופים קבועים, חריגה מן המילים הצפויות, שפת גוף ועוד...

[עריכה] ביקורת

אפלטון בדיאלוג "גורגיאס" דן בנושא הרטוריקה (ע"ע סופיזם). ראשית, סוקרטס מוכיח את גורגיאס על זה שאומנות הרטוריקה אינה עוסקת באמת, כמו שמתימר להציג זאת גורגיאס, ושהרטוריקן אינו מבין בנושאים עליהם הוא מדבר. לאחר מכן מגדיר סוקרטס ארבעה צמדים: 4 אומנויות אמת שמפתחות את האדם, ו-4 אומנויות שקר שבאות לענג את האדם אך פוגעות בו: רפואה - בישול; גימנסטיקה - אסתטיקה; פילוסופיה - סופיזם; מדע המדינה - רטוריקה.

את הדוגמה הטובה ביותר ניתן לקחת מהמתח שקיים בין רפואה לבישול. אומר סוקרטס, שבעוד שתרופה תהיה מרה, הרופא, אשר מבין בבריאות האדם, יודע מה טוב לחולה ולכן יתן לו מענה לבעיותיו. לעומתו הטבח אשר אינו מבין בבריאות האדם מסוגל ליצור מאכל אשר יערב לחך החולה אך יפגע בגופו. לכן לרוב יאהב האדם מן השורה את הטבח על פני הרופא ויעדיף להקשיב לטבח.

כנ"ל לגבי המתח בין ספורט לאסתטיקה (איפור, לבוש יפה, תסרוקות למיניהם). שתי המיומנויות הללו גורמות לאדם להראות חינני יותר, אך אומנות האסתטיקה הינה אומנות שקר, כי החינניות שהיא מקנה היא חיצונית בלבד, ואינה משפרת באמת את גוף האדם.

זו בעצם אמירתו של אפלטון לגבי רטוריקה. רטוריקה באה לענג את השומע באותם מלים אותן הוא רוצה לשמוע כדי שיקבל את עמדת הרטוריקן, אך לרוב הקשר בין אותן מלים לבין האמת הוא חלקי עד אפסי, אך לרטוריקן אין זה משנה. דוגמה לכך ניתן למצוא באותו הדיאלוג "גרוגיאס", בקטע ארוך בו מספר גרוגיאס לסוקרטס על חולה אשר לא היה מוכן להקשיב לרופאיו, ורק בעצת גרוגיאס הסכים לקחת את התרופה שתיטיב עמו. סוקרטס מוכיח לאחר מכן את גרוגיאס על כך שאינו מכיר באמת את טיב התרופה או את טיב המחלה - רק את טיב האדם השוכב מולו ומה אותו אדם צריך לשמוע.

[עריכה] הרטוריקה החדשה

ערך מורחב – הרטוריקה החדשה

הרטוריקה החדשה היא שמה של אסכולה חדשה בחקר הרטוריקה, שאת עיקריה ניסח חיים פרלמן בספרו "ממלכת הרטוריקה: רטוריקה והעלאת טיעונים". לפי פרלמן, הרטוריקה אינה נפרדת מהדיאלקטיקה, ותפקידה הוא בחשיפת האמת או האמיתות האפשריות, וזאת תוך הליך רציונלי והידיינות בין הדובר לקהל. הליך רציונלי זה מתאפשר לפי פרלמן בזכות הדיון המתבסס על נקודות הסמכה, העלאת טיעונים רציונלים וחשיבה ביקורתית. בכך למעשה מהווה הרטוריקה תאוריה של ארגומנטציה.

[עריכה] לקריאה נוספת

שי פרוגל, רטוריקה, בסדרת מה?דע! בעריכת מרסלו דסקל, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2006
אריסטו, רטוריקה, תרגום, מבוא והערות: גבריאל צורן, ספריית פועלים, 2002