קרואטיה

רפובליקת קרואטיה
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: מולדתנו האהובה
יבשת	אירופה
שפה רשמית	קרואטית
עיר בירה	זאגרב 45°48′N 16°0′E
העיר הגדולה ביותר	זאגרב
משטר	רפובליקה
ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה	נשיא סטפן מסיץ איבו סאנאדר
הקמה - עצמאות - תאריך	מיוגוסלביה 25 ביוני 1991
שטח אחוז מים	56,542 קמ"ר 0.01% 124 בעולם
אוכלוסייה (2005) צפיפות:	4,495,904 נפש 79.5 נפש לקמ"ר 116 בעולם
תמ"ג (2005) תמ"ג לנפש:	55,638 מיליון $ 12,375 $ 73 בעולם
מטבע	קונה
אזור זמן	UTC +1
סיומת אינטרנט	hr
קידומת בינלאומית	385+

רפובליקת קרואטיה (קרואטית: Hrvatsko Republika, תעתיק מדויק: חְרְבַאטְסְקוֹ רֶפּוּבְּלִיקַה) היא מדינה בצורת חצי סהר השוכנת בדרום אירופה, ומשתייכת לקבוצת מדינות הבלקן אשר שוכנות באזור הדרום מזרחי של אירופה באזור הרי הבלקן. קרואטיה גובלת עם סלובניה והונגריה בצפון, סרביה במזרח, מונטנגרו בדרום מזרח, בוסניה והרצגובינה במזרח ובדרום, וכן עם הים האדריאטי במערב.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של קרואטיה

הקרואטים הגיעו לאזור במאה ה-7 לספירה. בראשית המאה ה-10 הם הקימו ממלכה משלהם. מאוחר יותר השתלטו עליה ההונגרים, ובתחילת המאה ה-12 הפכה "ממלכת קרואטיה" לחלק מהונגריה. במשך מאות שנים שהייתה נתונה לשלטון הונגרי שמרה על אוטונומיה.

במאה ה-16 כבשה האימפריה העות'מאנית את רוב שטחי קרואטיה, ועל החלק הנותר השתלט בית האבסבורג. בראשית המאה ה-18 הצליחה האימפריה ההאבסבורגית לכבוש את האזורים שהיו קודם לכן בשליטת העות'מאנים.

בשנת 1918 הצטרפה קרואטיה לחבלים נוספים באזור שייסדו את "ממלכת הסרבים הקרואטים והסלובנים" (שמה שונה מאוחר יותר ליוגוסלביה).

במהלך מלחמת העולם השנייה הקימו הכובשים הנאצים בקרואטיה ממשלת בובות בהנהגת הפאשיסט אנטה פאווליץ' וזו השמידה מאות אלפי יהודים, צוענים וסרבים. בתום המלחמה הפכה קרואטיה לרפובליקה במסגרת יוגוסלביה.

ביוני 1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה (גם סלובניה הכריזה על עצמאותה באותה השנה). בעקבות זאת פרצו קרבות בין הקרואטים לסרבים. הסרבים נתמכו על ידי צבא יוגוסלביה, כיוון שהיה בה רוב סרבי. הסרבים כבשו כ-30% משטחי קרואטיה. בשנת 1995 פתחו הקרואטים במלחמה נגד הסרבים, שבה ניצחו הקרואטים, ובעקבות כך הם הפכו להיות אחת המדינות היציבות בבלקן (יחד עם סלובניה).

[עריכה] פוליטיקה

סטפן מסיץ נשיא קרואטיה אשר נבחר בשנת 2000 מהווה דוגמה אישית ליכולת העם הקרואטי לשנות את השקפת עולמם, סטפן מסיץ הוא הנשיא הראשון שלא נבחר ממפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי שייצג את חברי האוסטאשה.

ראש ממשלת קרואטיה הוא ההפך של מסיץ, סאנאדר הוא כן חבר מפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי.

[עריכה] כלכלה

התעשייה תורמת 19% מהתל"ג. המוצרים העיקריים הם כימיקלים, מוצרי אלקטרוניקה, פלדה, אלומיניום, נייר, מוצרי עץ, טקסטיל, ספינות, מוצרי נפט ומוצרי מזון. החקלאות תורמת 10% מהתל"ג. הגידולים העיקריים הם חיטה, תירס, סלק, סוכר, חמניות, זיתים, פרי הדר, ענבים, ירקות, חזירים, בקר ועופות. קרואטיה עשירה באוצרות טבע ובהם נפט, פחם, ברזל וגז טבעי וכן יהלומים. הכוח ההידרואלקטרי של הנהרות מספק כ-60% מתצרוכת החשמל.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת קרואטיה

קרואטיה מצויה באזור הבלקן שבדרום-מזרח אירופה, וגובלת עם סלובניה מצפון מערב,הונגריה מצפון,בוסניה והרצגובינה, סרביה ומונטנגרו מממזרח. ממערב שוכן הים האדריאטי.

בדרום-מערב קרואטיה משתרע חבל דלמטיה, רצועת חוף ובה הרים קרסטים, המשתפלים בתלילות לים האדריאטי. מצפון-מזרח לדלמטיה מתנשאת שרשרת האלפים הדינרים, שם נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בקרואטיה, הר דינרה (1830 מ'). רכס ולביט הוא הרכס המרכזי והגדול ביותר שבשרשרת ההרים. בצפון המדינה משתרע אזור גבעות ובה שוכנת הבירה זגרב. הנהרות הגדולים בקרואטיה הם הסווה והדרווה.

ערים עיקריות בקרואטיה - זאגרב (708,000 תושבים), ספליט (190,000 תושבים), רייקה (167,000 תושבים), אוסייק (105,000 תושבים), זאדר (76,000 תושבים).

[עריכה] אקלים

בחבל דלמטיה שבמערב קרואטיה, לאורך הים האדריאטי, ובחצי האי איסטריה שבצפון מערב המדינה שורר אקלים ים תיכוני. בשאר חלקי המדינה אקלים יבשתי. (אירופאי).

[עריכה] דמוגרפיה

חלוקה דתית: 72% קתולים, 14% נוצרים אורתודוקסים, 1.5% מוסלמים, 12.5% אחרים. חלוקה אתנית: 88% קרואטים, 4% סרבים, 1% בוסנים, 0.5% סלובנים, 0.5% הונגרים, 6% אחרים.

[עריכה] יהדות קרואטיה

כיום חיים בספליט כ-3000 יהודים. רב הקהילה הוא הרב הראשי של קרואטיה, הרב כותל דדון.

בקהילה קיים בית ספר יסודי יהודי קטן, על שם רון לאודר, שהוקם בשנת 2002.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרואטיה

מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן[1] · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה[2] · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה[1] · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה[1] · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן[1] · קפריסין[2] · קרואטיה · רומניה · רוסיה[1] · שבדיה · שווייץ חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין[2] שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה [2] · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים הערות: 1. ^ חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. ^ מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.

מדינות הבלקן
אלבניה · בוסניה והרצגובינה · בולגריה · טורקיה · יוון · מונטנגרו · מקדוניה · סלובניה · סרביה · קוסובו · קרואטיה · רומניה

מדינות ואזורים לחופי הים התיכון
איטליה · אלבניה · אלג'יריה · בוסניה והרצגובינה · טורקיה · יוון · ישראל · לבנון · לוב · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מצרים · מרוקו · סוריה · סלובניה · ספרד · צרפת · קפריסין · קרואטיה · תוניסיה טריטוריות חסות: אקרוטירי ודקליה (הממלכה המאוחדת) · גיברלטר (הממלכה המאוחדת) טריטוריות לא עצמאיות: הרשות הפלסטינית · הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין

מדינות וטריטוריות סלאביות
אוקראינה · בוסניה והרצגובינה · בולגריה · בלארוס · טרנסניסטריה (בלתי מוכרת) · מונטנגרו · מקדוניה · סלובניה · סלובקיה · סרביה · פולין · צ'כיה · קרואטיה · רוסיה