קיצור שולחן ערוך

ערך זה עוסק בקיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גאנצפריד. אם התכוונתם לקיצור שולחן ערוך שנכתב על ידי הרב חיים דוד הלוי, ראו קיצור שולחן ערוך מקור חיים.

קיצור שולחן ערוך, ספר הלכה המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את חלק "אורח חיים" שלו ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.

תוכן עניינים

1 הספר
2 ספרים מסביב לקיצור שולחן ערוך
3 החקירה ברוסיה
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] הספר

הספר נכתב על ידי הרב שלמה גאנצפריד, על מנת לפתוח את עולם ההלכה בפני הציבור הרחב שאינו בקיא בדרכי הלימוד בשולחן ערוך. הספר יצא לאור באונגוואר שהונגריה בשנת תרכ"ד (1864), והפך להיות מרכיב בסיסי בארון הספרים של היהודי שומר המצוות, מאחר שהוא מתאר בפשטות ובתמציתיות את ההלכות לפי נושאים. הספר תורגם לשפות שונות כמו אנגלית וצרפתית.

הספר מורכב מ-221 פרקים (הקרויים סימנים), והוא ממשיך ומגשים את הקו של השולחן ערוך, כדברי רבי יוסף קארו: "ללקט שושני ספיח אמריו בדרך קצרה, בלשון צח וכולל, יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל". והוא כתוב בלשון בהירה ופשוטה, ועל כן התחבב על המוני העם והפך לספר עממי.

הספר זכה לעשרות רבות של מהדורות, תורגם לשפות רבות, והודפס במאות אלפי עותקים. כבר בחיי המחבר הוא הודפס ב-14 מהדורות, ובערים רבות נוסדו חבורות שהתאגדו ללמוד את הספר.

עם הגידול במספר היהודים בארץ ישראל, שם חלות המצוות התלויות בארץ, נוצר צורך לפרט יותר את ההלכות בתחום זה, שהובאו בקצרה בספר. על פי בקשתו של הרב יהודה לייב מימון, הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי הוסיף לספר, במהדורת מוסד הרב קוק, 40 פרקים של דיני ארץ ישראל ומנהגיה. במהדורות מאוחרות אחרות של הספר ישנה הרחבה של דינים אלה בהתבסס על פסקי ה"חזון איש" שהיה אחד מחשובי הפוסקים בתחום זה.

[עריכה] ספרים מסביב לקיצור שולחן ערוך

על פי הרב י"ל מימון הספרים הבאים נכתבו סביב או בעקבות הספר:

בחייו של המחבר יצא ספר פרשנות על הקיצור שולחן ערוך בשם "מסגרת השולחן" בידי הרב ישעיה הכהן.
הרב שמואל הכהן בורשטיין כתב את ספריו "מנחת שבת" ו"מעדני שמואל" סביב להלכות שבת ויום טוב של הקיצור שולחן ערוך.
ספר "קיצור שולחן ערוך השלם" שנכתב בעילום שם, ובו שלשה פירושים, ערוך השולחן, אבני נזר ומסגרת השולחן.
ספרי "שלחן מלכים" ו"שני מלכים" של הרב משה צבי לנדא נהפכו להיות ספרי מסגרת לקיצור.
ספר "שערים המצוינים בהלכה" של הרב שלמה זלמן ברוין, מסודר סביב לקיצור שולחן ערוך.

בשנות ה-70 חיבר הרב חיים דוד הלוי, שהיה הרב הראשי של תל אביב, את הספר קיצור שולחן ערוך מקור חיים, אשר היה תמצית מחמשת חלקי ספרו הקודם "מקור חיים". בספר זה הוצגו המנהגים על פי העדות השונות, ובשל כך הפך לפופולרי במיוחד במערכת החינוך הממלכתית דתית בישראל.

במהדורות מאוחרות רבות הוסיפו בשולי הדף הערות שבהן מובאים שינויי פסיקה בין ספר זו לבין פוסקים חשובים אחרים כדוגמת שולחן ערוך הרב, הבן איש חי והמשנה ברורה.

[עריכה] החקירה ברוסיה

בעקבות תרגומו של הספר לרוסית, נודע ב-27 ביוני 2005 כי בצעד חסר תקדים, הורה התובע הכללי של רוסיה לחקור אם תוכנו של "קיצור שולחן ערוך" מסית נגד לא-יהודים וכן לבחון האם ראוי להוציא מחוץ לחוק את הדת היהודית והארגונים היהודיים שפועלים ברוסיה. הדבר נעשה לאחר ש-500 איש, ביניהם 24 מחברי הפרלמנט הרוסי, חתמו על עצומה שבה נטען כי "קיצור שולחן ערוך" מטיף לשנאת זרים. יום למחרת התפוצצות הפרשה, לאחר שיחה בין אהוד אולמרט, בשליחותו של ראש ממשלת ישראל אריאל שרון, לראש הממשלה הרוסי, מיכאיל פרדקוב, הודיעה התביעה הכללית כי החקירה הופסקה [1].

בישראל עוררה ההתרחשות בעיקר זעם וחשש מהתפרצות אנטישמית ברוסיה. במידה פחותה, האירוע גם העלה לדיון את התפיסה שמשתקפת מהשולחן ערוך ומקיצור שולחן ערוך לגבי לא יהודים.