צחי הנגבי

צחי הנגבי

תאריך לידה	26 בפברואר 1957
ממשלות	27, 29, 30
כנסות	12-17
סיעות	הליכוד, ליכוד-גשר-צומת, ליכוד-צומת, קדימה
תפקידים בולטים	שר המשפטים שר הבריאות שר לביטחון פנים שר התחבורה שר לאיכות הסביבה שר לענייני ירושלים, חברה ותפוצות שר במשרד ראש הממשלה יו"ר ועדת החוץ והביטחון

צחי (יצחק) הנגבי (נולד ב־26 בפברואר 1957) הוא חבר כנסת מטעם קדימה אשר מילא מספר תפקידי שר. כיום משמש כיו"ר ועדת חוץ וביטחון. עד הכנסת השש עשרה כיהן כחבר כנסת ושר מטעם הליכוד ולקראת סוף הקדנציה, עם הקמת קדימה, הוא התפטר מהכנסת ועבר למפלגת קדימה.

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] תחילת הדרך

הנגבי נולד בירושלים, כבנם של גאולה כהן (לימים ח"כ מהתחייה) ועמנואל הנגבי, ממפקדי המבצעים של הלח"י. הוא שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים, והשתחרר בדרגת סמל. ב־1982 היה יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית. כבר אז בלט בפעילותו הפוליטית. עם נסיגת כוחות צה"ל מסיני ופינוי העיר ימית התבצר הנגבי, ביחד עם כמה מחבריו, על האנדרטה שבכניסה לעיר, ורק לאחר הפצרות מרובות הסכים לרדת מן האנדרטה.

בוגר החוג ליחסים בינלאומיים של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה זו.

בשנים 1984 - 1986 כיהן כיועצו של שר החוץ יצחק שמיר, ובשנים 1986 - 1988 היה מנהל לשכתו של שמיר בתפקידו כראש הממשלה. החל משנת 1988 הוא מכהן כחבר כנסת מטעם הליכוד (עד פרישתו ל"קדימה"). בכנסת ה-13 כיהן כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת. במקביל לחברותו בכנסת השלים את לימודי המשפטים, והתמחה בעריכת דין אצל עורך הדין רוני בר און (לימים היועץ המשפטי לממשלה ושר בממשלת ישראל). הנגבי הינו בעל רישיון לעריכת דין מטעם לשכת עורכי הדין.

[עריכה] כשר בממשלות ישראל

ב־18 ביוני 1996 מונה לשר הבריאות. בספטמבר 1996 מונה למ"מ שר המשפטים במקומו של יעקב נאמן, נגדו נפתחה חקירה פלילית. כעבור שלושה חודשים מונה לשר המשפטים והתפטר מתפקיד שר הבריאות. בעת שכיהן כשר המשפטים היה מעורב בפרשת בר-און חברון, בה נטען כנגדו כי הטעה את הממשלה ואת בנימין נתניהו בקשר לעמדתו של אהרן ברק באשר למינויו של בר-און. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט שלא להגיש כנגדו כתב אישום בעניין זה.

בשנת 1998 החלה כנגד הנגבי חקירה בעניין נוסף. נטען כי בעת ששימש כיושב ראש ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, שעסקה בחקיקת חוקים נגד המלחמה בתאונות הדרכים, שימש כמנכ"ל בשכר של עמותה בשם "דרך צלחה". גם בעניין זה חקרה המשטרה, ואף בעניין זה מצא היועץ המשפטי כי אין מקום להגיש כתב אישום כנגד הנגבי.

בשנת 2001 מונה לשר לאיכות הסביבה. בתפקיד זה הוביל הנגבי את העברת חוק הפיקדון על בקבוקים ומיכלי משקה. בשלהי 2002 סמוך לבחירות לכנסת ה-16 מונה לשר התחבורה נוסף על תפקידו כשר לאיכות הסביבה.

ב־2003 מונה לשר לביטחון הפנים. בעקבות המינוי התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בטענה כי העובדה שהנגבי היה מעורב בפרשיות רבות, כשלעצמה, פוסלת אותו מלמלא את התפקיד.בג"ץ דחה את העתירה (שמספרה 1993/03). כשר לביטחון הפנים מינה הנגבי, בצעד משמעותי ומפתיע, את משה קראדי למפכ"ל המשטרה.

באוגוסט 2004 הגיש מבקר המדינה דו"ח שעסק במינויים פוליטיים במשרד לאיכות הסביבה בעת כהונת הנגבי כשר במשרד. לטענת הדו"ח, נעשו במשרד לאיכות הסביבה עשרות מינויים פוליטיים, ובהם גם מינויים למשרות פיקטיביות. בנוגע להנגבי, כתב המבקר כי "במעשיו הייתה רמיסה ברגל גסה של החוק ושל כללי המינהל התקין, פוליטיזציה של השירות הציבורי ושימוש במשאבי הציבור לקידום עניינים פוליטיים אישיים." הנגבי בחר להשעות את עצמו מתפקיד השר לביטחון הפנים משנפתחה חקירה בעניין, בספטמבר 2004. בעקבות זאת, מונה לשר במשרד ראש הממשלה.

[עריכה] במפלגת קדימה

בנובמבר 2005 מונה ליו"ר זמני של הליכוד בעקבות פרישת יו"ר הליכוד אריאל שרון מהמפלגה והקמת קדימה. ב-7 בדצמבר הודיע הנגבי על הצטרפותו לקדימה. "הלב אמר להישאר בבית הפוליטי שבו גדלתי", אמר הנגבי, "אבל ההיגיון הממלכתי אמר להצטרף למהלך הפוליטי ההיסטורי לצידו של ראש הממשלה". הנגבי, שהתנגד לתוכנית ההתנתקות, הודה כי "בעמדות המדיניות שלי יש תזוזה מתמשכת לאורך השנים". הצטרפותו של הנגבי לשרון בלטה במיוחד על רקע ידיעות לפיהן המשטרה תמליץ להעמידו לדין בפרשת המינויים (כפי שאכן עשתה כעבור זמן לא רב), אבל הנגבי דחה השערות שקשרו בין הדברים, ושב והצהיר "לא נפל פגם בפעילותי". הוא הודיע על התפטרותו מהכנסת ("המנדט שלי שייך לליכוד, אני מחזיר אותו לליכוד"), כך ש"קדימה" לא זכתה בח"כ נוסף [1].

[עריכה] כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת

בבחירות לכנסת השבע עשרה הוא מוקם במקום התשיעי ברשימת קדימה לכנסת ונבחר מטעמה בבחירות אלו. בכנסת זו, הכנסת השבע עשרה, הנגבי הוא יו"ר ועדת החוץ והביטחון. במהלך מלחמת לבנון השנייה ספג הנגבי ביקורת ציבורית כאשר הצטרף, בזמן המלחמה (הגם שלמשך ימים ספורים), לביקור משפחתי בחו"ל בעודו משמש יו"ר ועדת חוץ וביטחון.

לאחר המלחמה כתבה הוועדה בראשותו דו"ח נרחב [2] ביחס למלחמה, אשר התפרסם בדצמבר 2007. מסקנות הדו"ח נתפסו על ידי התקשורת עם פרסומם כקשות במיוחד כלפי הצבא, על אף שכללו ביקורת נוקבת גם כלפי החלטות הממשלה.

במהלך שנת 2008 חוקקה ועדת החוץ והביטחון בראשותו שני חוקים בולטים: חוק שירות המילואים, אשר מעניק זכויות, הטבות והכרה ממלכתית למערך המשרתים במילואים; וחוק המטה לביטחון לאומי, אשר מעגן בחוק, ברוח המלצות ועדת וינוגרד, את מעמדו, סמכותו, ואחריותו של המטה לביטחון לאומי (לשעבר - המועצה לביטחון לאומי), כגוף המרכז את תהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה בנושאי החוץ והביטחון.

צחי הנגבי מתגורר במבשרת ציון, נשוי ואב לארבעה.

משפטו בנושא המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה נפתח בשנת 2006, והוא כולל אישום בעברות של הפרת אמונים, עדות שקר ושוחד בחירות. המשפט ממשיך להתנהל, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז דחה את הצעתם של פרקליטי הנגבי לעסקת טיעון‏‏^[1].