צדק (כוכב לכת)

צדק
צדק, צולם על ידי וויאג'ר 2 ב-1979
מידע כללי
סוג עצם:	כוכב לכת
קטגוריה:	ענק גזים
מיקום:	מערכת השמש התיכונה
תאריך גילוי:	מימי קדם
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש:	778,412,027 ק"מ (5.203,363,01 AU)
אפהליון:	816,081,455 ק"מ (5.455,167,59 AU)
פריהליון:	740,742,598 ק"מ (4.951,558,43 AU)
אקסצנטריות:	0.04839266
זמן הקפה:	4,330.595 ימים
מחזור סינודי:	398.9 ימים
מהירות מסלולית: - ממוצעת: - מקסימלית: - מינימלית:	13.0697 ק"מ/שנייה 13.712 ק"מ/שנייה 12.446 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול:	1.30530°
מספר ירחים:	63
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה:	71,492 ק"מ
שטח הפנים:	‎6.41×1010‎ קמ"ר
מסה:	‎1.899×1027‎ ק"ג
צפיפות ממוצעת:	1.326 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה:	23.12 מטר/שנייה2, 2.34 ג'י
זמן סיבוב עצמי:	9h 55.5m
מהירות סיבוב עצמי:	12.6 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב:	3.12°
אלבדו:	0.52
מהירות מילוט:	59.54 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח: - מינימום: - ממוצע: - מקסימום:	110 קלווין 152 קלווין
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי:	בגובה שכבות העננים 20-200 קילו פסקל
מימן	89.8±2.0%
הליום	10.2±2.0%
מתאן	0.1%
אדי מים	0.1%
אמוניה	0.02%
אתאן	0.0002%
פוספין	0.0001%
מימן גופרתי	<0.00010%

צדק הוא כוכב הלכת החמישי מהשמש והראשון בסדרת כוכבי הלכת הגזיים. הוא כוכב הלכת בעל המסה הגדולה ביותר במערכת השמש, ועשוי בעיקר מגז. כ-90% ממסתו הם מימן וכ-10% הליום. צדק קרוי בלעז "יופיטר" (Jupiter) על שמו של האל הרומי יופיטר.

[עריכה] מידע כללי

קוטרו של צדק 142,984 ק"מ (בקו המשווה) וצפיפותו הממוצעת היא 1.33 גרם לסמ"ק. מסתו של צדק גדולה כמעט פי 2.5 ממסתם של כל שאר כוכבי הלכת יחדיו. הוא מסיבי יותר מכדור הארץ פי 318, קוטרו גדול פי 11 מזה של כדור הארץ ונפחו גדול פי 1300 מנפח כדור הארץ. למרות שצדק מרשים בגודלו, נתגלו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש להם מסות גדולות משמעותית.

לצדק קצב ההסתובבות המהיר ביותר בין כוכבי הלכת במערכת השמש. כתוצאה מכך, רדיוסו גדול יותר באזור קו המשווה וצורתו פחוסה; קל לראות זאת כשצופים בו בטלסקופ. אחד המאפיינים הבולטים בצדק הוא הכתם האדום הגדול, סערה שגדולה מכדור הארץ. כוכב הלכת מכוסה שכבת עננים באופן תמידי.

צדק הוא בדרך כלל העצם הרביעי בבהירותו ברקיע, לאחר השמש, הירח ונוגה; עם זאת בזמנים מסוימים מאדים נראה בהיר מצדק, ובפעמים אחרות צדק בהיר יותר מנוגה.

את צדק ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים: הליבה, החלק הפנימי והחלק החיצוני. הליבה מכילה ניקל וברזל, רדיוסה 10,000 ק"מ ומעליה מצויה שכבת מימן במצב של נוזל מתכתי. החלק שמעל ליבת המימן המתכתי הוא החלק הגזי של צדק ואנו רואים את חלקו החיצוני. על פני צדק נראות חגורות עננים כהות וכתם אדום גדול. צדק משלים הקפה סביב השמש אחת ל-11.86 שנה במהירות ממוצעת של 13.06 ק"מ לשנייה. צדק מוקף בטבעות והטבעת העיקרית מצויה במרחק של 1.72 עד 1.81 רדיוסי צדק והיא מכילה בעיקר חלקיקי אבק הקטנים ממ"מ.

[עריכה] מאפיניים פיזיים

[עריכה] הרכב פלנטרי

צדק מורכב מליבה סלעית קטנה יחסית, המוקפת על ידי מימן מוצק, המוקף על ידי מימן נוזלי שמוקף במימן גזי. אין גבול או שטח פנים ברור בין פזות שונות אלו של מימן.

[עריכה] אטמוספירה

פרטים של האטמוספירה של צדק כפי שצולמו על ידי וויאג'ר 1

האטמוספירה של צדק מורכבת בעיקר ממימן (כ-90%) ומהליום (כ-10%). האטמוספירה מורכבת גם מכמויות מזעריות של מתאן, אדי מים, אמוניה וחומרים נוספים. היא מורכבת גם מכמויות זעומות של פחמן, אתאן, מימן גופרי, ניאון, חמצן, פוספין וגפרית. השכבה החיצונית של האטמוספירה מכילה גבישים של אמוניה קפואה.

ההרכב האטמוספירי דומה מאוד להרכב של הענן השמשי. לשבתאי יש הרכב דומה אך לאורנוס ולנפטון יש הרבה פחות מימן והליום.

האטמוספירה העליונה של צדק עוברת רוטציה דיפרנציאלית, אפקט זה הובחן לראשונה על ידי ג'ובני קאסיני (1690). ההסתובבות של האטמוספירה הקוטבית של צדק ארוכה יותר בכ-5 דקות משל האטמוספירה בקו המשווה. נוסף לכך, רצועות עננים בקווי רוחב שונים נעים בכיוונים מנוגדים ברוחות השכיחות. רוחות במהירות של 600 קמ"ש הן רגילות. סערה חזקה במיוחד, בערך פי שלושה מקוטרו של כדור הארץ, ידועה ככתם האדום הגדול.

החללית היחידה שהגיעה לאטמוספירה של צדק היא גלילאו.

[עריכה] טבעות פלנטריות

לצדק מספר טבעות פלנטריות המחוברות על ידי חלקיקי אבק דמויי עשן המוכים מירחיו על ידי פגיעות מטאורים. הטבעת העיקרית עשויה מאבק הירחים אדרסטאה ומטיס. שתי טבעות מקיפות את הטבעת העיקרית, טבעות אלו נוצרות מתבה ומאמלת'אה. נוסף לכך יש טבעת חיצונית רחוקה ודלילה מאוד המקיפה את צדק במהופך.

[עריכה] ירחים

ארבעת הירחים הגליליאניים של צדק בתמונה המראה את גודלם ביחס לצדק

עד כה התגלו 63 ירחים של צדק, חלקם אסטרואידים אשר נלכדו בכוח המשיכה שלו.

ארבעת הירחים הגדולים נקראים הירחים הגליליאניים (משום שהראשון שגילה אותם היה גלילאו גליליי, בעת שצפה בשנת 1610 בטלסקופ לעבר צדק) הם מקיפים את צדק במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים:

• גנימד, הירח הגדול ביותר במערכת השמש, מרוחק כמליון ק"מ מצדק, קוטרו כ-5300 ק"מ.
• קליסטו מרוחק כשני מליון ק"מ מצדק, נחשב ככוכב בעל הפנים העתיקות ביותר במערכת השמש, קוטרו כ-4800 ק"מ.
• איו מרוחק כ-420,000 ק"מ מצדק, קוטרו כ-3600 ק"מ, פעיל מבחינה געשית.
• אירופה מרוחק כ 670,000 ק"מ מצדק, קוטרו כ-3100 ק"מ (כמו זה של ירח כדור הארץ).

קבוצת הירחים הקרובים לצדק (עד 250,000 ק"מ מצדק), מקיפים את צדק במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים. מונה בין היתר את:

• מטיס
• אדרסטאה
• אמלת'אה
• תבה

ירחי הקבוצה המרוחקת יותר (עד 10 מליון ק"מ מצדק), מקיפים את צדק בכיוון השעון - בניגוד לכיוון שבו מקיפים אותו יתר ירחיו, במסלולים אקסנטריים שונים הנטויים בזווית של 153 מעלות בממוצע, יחסית למישור המשווה של צדק. מונה בין היתר את:

• לדה
• הימליה
• ליסיתאה
• אלרה

הקבוצה המרוחקת ביותר מצדק כוללת ירחים המקיפים את צדק במישור הנטוי בזווית של 28 מעלות, בממוצע, יחסית לקו המשווה של צדק. הקבוצה מונה בין היתר את:

• אננקה
• קארמה
• פסיפאה
• סינופה

[עריכה] שומייקר לוי 9

ביולי 1994 פגע בחצי הכדור הדרומי של צדק השביט שומייקר לוי 9. לאחר שהתגלה כשהוא מפורק ליותר מעשרים שברים, התברר כי מסלולו מוביל אותו היישר לצדק. הפגיעה הייתה בצד שהיה נסתר מכדור הארץ בזמן הפגיעה, אך אזור הפגיעה נצפה כ-20 דקות מאוחר יותר, עקב הסיבוב המהיר של צדק סביב צירו. כל שבר של שביט השאיר את חותמו על צדק בצורת כתם כהה באטמוספירה, ואת הכתמים הרבים ניתן היה לראות גם בטלסקופים חובבניים. תוצאת פגיעות אלו נצפתה גם שנה לאחר הפגיעה על ידי טלסקופ החלל האבל.

[עריכה] חקר צדק

צדק היה ידוע מאז העת העתיקה ונראה גם לעין בלתי מזוינת בשמי הלילה. ב-1610 גילה גלילאו גליליי את ארבעת הירחים הגדולים ביותר של צדק באמצעות טלסקופ.

מספר חלליות מחקר חקרו את צדק:

החללית פיוניר 10 חלפה ליד צדק ושלחה לראשונה תמונות ממנו לכדור הארץ ב-3 בדצמבר 1973. שנה בדיוק לאחריה הגיעה חלפה ליד צדק גם פיוניר 11. חלליות אלו סיפקו מידע חדש על המגנטוספירה של צדק וצילמו כמה תמונות ברזולוציה נמוכה של צדק.

תמונה זו נלקחה על ידי וויאג'ר 1 ב-24 בינואר 1979, כאשר הייתה במרחק של למעלה מ-40 מיליון ק"מ.

וויאג'ר 1 חלפה ליד צדק במרץ 1979 ולאחריה ביולי אותה שנה חלפה וויאג'ר 2. חלליות אלו שיפרו את ההבנה על הירחים הגליליאנים וגילו את טבעותיו של צדק. חלליות אלו גם סיפקו לראשונה צילומי תקריב של אטמוספירת צדק.

בפברואר 1992 חלפה החללית יוליסס במרחק של 900,000 ק"מ מצדק, בדרכה למסלול קוטבי סביב השמש. החללית ביצעה מחקרים על המגנטוספירה של צדק. בפברואר 2004 הגיעה החללית לסביבת צדק בשנית, אולם אז המרחק היה גדול יותר, כ-240 מיליון ק"מ.

החללית היחידה עד כה שהקיפה את צדק הייתה גלילאו, שנכנסה למסלול סביב צדק ב-7 בדצמבר 1995. היא הקיפה את כוכב הלכת במשך למעלה משבע שנים וחלפה לצד הירחים הגליליאניים ואמלת'אה. ביולי 1995 שחררה גלילאו גשושית שנכנסה לאטמוספירה של צדק ב-7 בדצמבר 1995. הגשושית צנחה 150 ק"מ באטמוספירה ואספה מידע במשך 58 דקות, לפני שנהרסה על ידי הלחץ הרב בו הייתה נתונה. החללית גלילאו זכתה לגורל דומה כאשר כוונה לתוך כוכב הלכת ב-21 בספטמבר 2003 ובמהירות של למעלה מ-50 ק"מ לשנייה.

בשנת 2000 החללית קאסיני, שהייתה בדרכה לשבתאי, חלפה לצד צדק וסיפקה מספר תמונות של צדק ברזולוציה גבוהה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צדק

• אשכול מאמרים על צדק, באתר "הידען"
• אפימרידים של צדק, כולל זמני זריחה ושקיעה מישראל
• אפימרידים של ירחי צדק
• התכסויות, ליקויים ומעברים של ירחי צדק על/מאחורי צדק
• מאמר על צדק

מערכת השמש

(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יתן את שמו) גופים: השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - (קרס) - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - (פלוטו) - (מאקה-מאקה) - (אריס) סוגי גופים: כוכב - כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים (מטאורואיד, אסטרואיד, ירח, קנטאור, גוף טרנס-נפטוני, שביט) מבנה: כוכבי לכת ארציים - חגורת האסטרואידים - ענקי הגזים - גופים טרנס-נפטוניים (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט) ראו גם: פורטל מדעי החלל