|
|
פסיכולוג
פסיכולוג הוא מי שהוסמך לעסוק בפסיכולוגיה. בישראל מתיר חוק הפסיכולוגים את השימוש בתואר "פסיכולוג" רק למי שהוא בעל תואר "מוסמך" (כלומר תואר שני - .M.A) ומעלה בפסיכולוגיה והוא רשום בפנקס הפסיכולוגים שמנהל משרד הבריאות, או שהוא בעל היתר זמני לעסוק בפסיכולוגיה. במדינות מסוימות כגון אנגליה וארצות הברית הזכאות לקבלת רישיון פסיכולוג מותנית בקבלת תואר שלישי (דוקטור) בפסיכולוגיה ואילו הלימודים לתואר שני נחשבים לפרה-קליניים. החוק בישראל קובע: "לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג". בנוסף, הזדהות כפסיכולוג ללא רישיון לעיסוק בפסיכולוגיה הנה עבירה על החוק הכוללת עונשים הקבועים בחוק ובהם מאסר. לימודי פסיכולוגיה נערכים במרבית האוניברסיטאות בישראל, בדרך כלל במסגרת פקולטות למדעי החברה ולעתים גם בפקולטות לבריאות ורפואה, וכן באחדות מהמכללות אקדמיות בישראל. תנאי הקבלה ללימודי פסיכולוגיה בישראל וברוב מדינות העולם הם תנאים הנחשבים לקשים מאוד ובעלי רף מאוד גבוה ואופי מאוד סלקטיבי. פסיכולוגיה היא תחום נרחב, כך שישנם פסיכולוגים בעלי התמחויות שונות. כדי לקבל תואר מומחה בתחום מסוים, על הפסיכולוג ללמוד את התחום הספציפי בתואר השני, ואז לצאת לתקופת התמחות (סטאז') של 4 שנים עם הדרכה, פסיכותרפיה ודיאגנוזה, כאשר באופן קבוע, חלק מן ההתמחות נעשית במחלקות שונות הקשורות לתחום. לדוגמה: הפסיכולוג המתמחה בכיוון הקליני יעבור חלק מן ההתמחות בבית חולים פסיכיאטרי (אשפוזי) וחלק במרפאות לבריאות הנפש. בתום ההתמחות הספציפית, ידרש הפסיכולוג לעבור בחינת מומחיות מטעם המדינה אשר תקבע אם יינתן לו או לא רישיון מומחה בתחומו. סוגי ההתמחויות השונות:
הפסיכולוגיה מצד אחד נחשבת לתחום נפרד מפסיכיאטריה (רופא עם התמחות בתחום הנפש), פסיכולוג אינו רופא, ואינו יכול לרשום תרופות פסיכיאטריות ומצד שני התחומים חופפים לרוב אך פסיכולוג קליני או שיקומי בהחלט מטפל באופן מלא במטופלים עם מחלות נפש,לדוגמה סכיזופרניה, מומחה לפסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה נרחבת והוא היחידי המוכשר להעביר מבחנים פסיכודיאגנוסטיים כדי לאבחן וליצור פרופיל פסיכולוגי על המטופל. [עריכה] ראו גם[עריכה] קישורים חיצוניים
|