תיבת כלים
פנטזיה
- ערך זה עוסק בסוגה אמנותית. אם התכוונתם לסרט בשם זה, ראו פנטזיה (סרט).
פנטזיה (מאנגלית: fantasy - דמיון, דמיוני) היא סוגה ספרותית, שבה העלילה תלויה בקיומו של עולם דמיוני. מקורותיה של הפנטזיה באגדות, בפולקלור, ובמיתולוגיה ליצירת הרקע שעליו מתבססת העלילה. סוגה זו קרובה למדע הבדיוני ולסיפורי אימה וישנן יצירות אשר סיווגן איננו מובהק לאחד מן הז'אנרים המוזכרים לעיל דוגמת סדרת ספרי אמבר מאת רוג'ר זילאזני.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות הסוגה
קשה לשים את האצבע על יוצר שכתיבתו הניחה את היסודות שעליהן נבנתה סוגה ספרותית זו. ההתפתחות הייתה הדרגתית מאוד ורבת שלבים. היא החלה עוד בשחר האנושות בדמות סיפור על עולם דמיוני. בעת העתיקה היה ערבוב בין פנטזיה להיסטוריה והיצירות דוגמת האפוס השומרי, עלילות גילגמש, לא הציגו עצמן כפנטזיה, אלא כאמת היסטורית. גם לעמים אחרים היו סיפורים שתיארו את בריאת העולם, סיפרו על מעשי הגיבורים והאלים.
סיפורי אגדה קיבלו דחיפה בימי הביניים עם הופעת יצירות כמו סיפורי אלף לילה ולילה, אך רק בעת החדשה התחילו לכתוב סיפורים על תופעות שהיה ברור לקורא שמקורן בדמיונו של המחבר והן לא מתארות מציאות כלשהי. אחד הספרים הראשונים מהסוג הזה הוא מסעות גוליבר, שנכתב במאה ה-18 על ידי ג'ונתן סוויפט.
הסוגה התפתחה לאיטה עד העת החדשה עת הופיעו היצירות המונומטליות של המאה ה-19 דוגמת הרפתקאות אליס בארץ הפלאות מאת לואיס קרול, מסע הפלאים של נילס הולגרסון מאת סלמה לגרלף ואחרות. הסופרים האלה התבססו על המסורות שכבר היו קיימות בספרות האירופאית ויצקו לתוכה מהות חדשה. ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" יש חשיבות מיוחדת עקב היותו אחד הספרים הבודדים באותה תקופה שמטרתם לא הייתה דידקטית. בעקבות היצירות של הסופרים האלה קיבלה הסוגה דחיפה קדימה ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 הופיעו ספרים רבים שעלילתם בדיונית לחלוטין דוגמת הקוסם מארץ עוץ ויצירות אחרות. בשנת 1923 נוסד המגזין וירד טיילס (באנגלית: מעשיות מוזרות). היה זה המגזין הראשון שהיה מבוסס על הסוגה.
ב-1937 פרסם ג'ון רונלד רעואל טולקין את יצירתו הראשונה - ההוביט. סופר פורה זה שבא מרקע אקדמי ביקש לשדרג את הסוגה. הסופרים שקדמו לא יצרו, ברב המקרים, עולם דמיוני שלם עם מערכת שלמה של חוקים, עמים, היסטוריה, אמונה, שפות וכיוצא באלה. טולקין ביקש לשחזר את המיתולוגיה הגרמאנית העתיקה ולשלבה בפולקלור האנגלוסקסי, השואב את מקורותיו, בין היתר מהפולקלור הגרמאני כי הסקסים הם אחד העמים הגרמאנים. טולקין המשיך את יצירתו עם הספר שר הטבעות שיצא בשנות ה-50 והותיר אחריו הרבה עבודות לא גמורות שהושלמו ופורסמו על ידי בנו.
הסופרים שכתבו בתחילת המאה ה-20 ובאמצעה הצליחו להנעים את הסוגה על קוראיה ויוצרים שבאו אחריהם המשיכו את פיתוח הסוגה. אחדים מהם המשיכו להעתיק את ההצלחה של טולקין ויצרו עולמות שכוללים מספר גזעים, היסטוריה, גאוגרפיה ותרבות המזכירים את אלו שהקורא מוצא בספריו של טולקין. בגלל הקושי ליצור עולם שלם, משתמשים סופרים רבים בעולם שנוצר זה מכבר על ידי יוצרים אחרים ופורשים את עלילת ספרם בתוך עולם מוכן. דוגמה מובהקת לכך היא השימוש בעולם קרין שבו מתרחשת עלילת הספרים מסדרת רומח הדרקון. בגלל החזרה הרבה על פורמט קבוע, קוראים פעמים רבות, לתת סוגה זו בשם "פנטזיה נוסחתית" או "פנטזיה גנרית".
סופרים אחרים ביקשו לפתח עולמות אחרים עם גזעים אחרים ללא קשר לעלילה של טולקין. בין תתי סוגה האלה ניתן למצוא פארודיה פאנטזית שמאפיינת את ספרי עולם הדיסק מאת טרי פראצ'ט. יוצרים אחרים דוגמת ג'יי קיי רולינג לקחו את הפנטזיה לשילוב של עולם בדיוני המודע לקיומו של עולם אמיתי. במידה מסוימת, זאת חזרה על סיפורי נרניה שנכתבו באמצע המאה שעברה.
ההצלחה הספרותית של הסוגה תרמה את חלקה להתפתחותה בקולנוע, במשחקי וידאו ומחשב ובתעשיות אחרות. ספרים רבים עובדו לסרטים דוגמת טרילוגיית סרטי שר הטבעות. ספרים אחרים משמשים רקע למשחקי מחשב ואחרים דוגמת רומח הדרקון משמשים כרגע לעולם שלם של משחקי תפקידים.
[עריכה] מאפייני הפנטזיה
פנטזיה מתאפיינת בראש ובראשונה בעלילה המתרחשת כולה או מקצתה בעולם בדיוני. לעתים קרובות נעשה שימוש בקסמים וביצורים בדיוניים. מאפיין נוסף שמשותף לסוגה זו ולסוגות אחרות הוא המאבק בין טוב לרע. העלילה מתמקדת, לא אחת, בכוחות הטוב ואילו הרוע לרוב מתואר, לעתים, כאויב ערטילאי, רב עוצמה ביותר ומעורר אימה.
לעתים נדירות מתמקדים סיפורי הפנטזיה בתיאור ריאליסטי של חיי היום יום בעולמות הפנטזיה, כשלרוב הם משמשים כרקע בלבד לסיפור שהוא בבסיסו סיפור הרפתקאות. לעתים קרובות הגיבורים המייצגים את הטוב נקלעים להרפתקה ללא כוונה של ממש; במקרים רבים הבחירה אינה נתונה בידם מאחר שהם כבר נבחרו בידי כוח עליון כלשהו.
פעמים רבות, ניתן לראות בסיפור הפנטזיה אלגוריות על המתרחש בעולמנו שלנו. למשל, ספרי "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט מהווים בבירור סאטירה על החברה שלנו לא פחות מאשר הם מהווים סאטירה על ז'אנר הפנטזיה עצמו. לעומת זאת, לעתים חיפוש הקבלות יכול להיות שגוי או שנוי במחלוקת. למשל, ג'.ר.ר. טולקין התנגד בצורה נחרצת לניסיונות לראות ב"שר הטבעות" אלגוריה למלחמת העולם השנייה[1].
[עריכה] מאפיינים כללים של עולמות מערכה פנטסטיים
ישנן מספר נקודות אשר נוטות לאפיין עולמות פנטזיה של יוצרים שונים, אם כי אין הכרח כי תופענה בכל יצירת פנטזיה. להלן תובאנה מספר נקודות שכאלה.
[עריכה] קסם
ברוב עולמות הפנטזיה ישנה צורת קיום כלשהי של קסם. הצורה, התפוצה, המקור והתפקיד של הקסם משתנים מעולם לעולם. בחלק מן העולמות, מהווה הקסם חלק מן התשתית המציאותית ומהווה אבן יסוד בדרך פעולתו של העולם, באחרים משמש הקסם יותר כ"כלי פעלולים". ברוב העולמות שבהם מתקיים הקסם, קיימים גם בני אדם המסוגלים לנצל את הקסם למטרותיהם, אלו נקראים, בדרך כלל, קוסמים או מכשפים. לעתים, בוחרים המחברים שמות נוספים לאנשים אלו; אחת הדוגמאות הבולטות הן האאס סדאי (Aes Sedai) בסדרת כישור הזמן.
[עריכה] יצורים וגזעים
בפנטזיה קיימים בדרך כלל (אך לא תמיד) יצורים תבונתיים וגזעים שונים מלבד בני האדם. בין הנפוצים נכללים אלפים, גמדים, דרקונים, ענקים, קנטאורים, שדים ופיות. לצידם קיימים בדרך כלל גם יצורים תבוניים (במידה זו או אחרת) ומרושעים כגון טרולים, אורקים, גובלינים ואל-מתים רבי עוצמה. לרב משתנה תפקידם של הגזעים התבוניים מיצירה ליצירה. בחלק מן היצירות מוסיפים המחברים גזעים תבוניים "משלהם" כדוגמת המולפה, הדובים המשוריינים והגליווספים המופיעים בטרילוגיית "חומריו האפלים".
בנוסף לגזעים נוספים ויצורים תבוניים, נתן למצוא ביצירות פנטסטיות רבות אזכורים ליצורים ומפלצות מיתולוגיים או כאלה שהומצאו על ידי הסופר, כדוגמת גרסאות ענק לחיות מוכרות, הכלאות בין כמה מינים (כגון החימרה או הגריפון), מפלצות בעלות כוחות קסם (ההידרה או הבסיליסק למשל) ויונקים מעופפים (פגסוס, גריפון). יצורים רבים מבין אלו לקוחים ממיתולוגיות שונות. כדוגמה ליצורים שהומצאו על ידי הסופר, נתן לקחת את הסוהרסנים מסדרת "הארי פוטר".
[עריכה] אלים וישויות עליונות
בסיפורים מסוימים קיימים בעולם הפנטסטי כוחות רבי עוצמה ובני אלמוות, החזקים מכל היצורים החיים על פני האדמה. חלק מהם הם אלים. בחלק מן היצירות לאלים אלו קהל סוגדים וקהילת כהנים שמבצעת נסים בשמם.
לרוב, ישויות אלה משמשות ככוח מניע בעלילה של הסיפור או כהסבר לקסם בעולם ולחסד הנופל על הגיבורים ועוזר להם במשימתם.
[עריכה] אל-מתים
ביצירות פנטסטיות רבות, המוות איננו מהווה תחנה סופית. אגדות רבות מתרכזות סביב סיפורם של ישויות שחזרו מן המתים במצב ביניים של אל-מתים וחזרו לרדוף את החיים. האל-מתים בספרות הפנטזיה נעים מיישויות ששמרו את בינתם וגופם כגון ערפדים, כאלו ששמרו רק את נשמתם כגון רוחות רפאים, וגופות מונפשות וחסרות בינה או אופי כגון זומבים, ושלדים המופעלות כבובות רצחניות בידי כוחות אפלים יותר, או שפועלות בעצמן ותוקפות יצורים חיים באינסטינקטים חייתים חסרי אבחנה.
[עריכה] גישה לטכנולוגיה
חלק מספרי הפנטזיה מתרחשים בעולמינו או בעולמות דומים ומכילים אזכורים לטכנולוגיה מודרנית, כדוגמת ספריו של ניל גיימן המתרחשים ברובם בעולמנו ובהווה, טרילוגיית חומריו האפלים שמתרחשת בין השאר בעולמנו (אך גם בעולם שבו הטכנולוגיה מפגרת) ובסדרת ספרי ארטמיס פאול.
לעומתם, בספרי פנטזיה רבים, נבנים עולמות פנטסטיים בהם אין טכנולוגיה מתקדמת, לעתים אף להפך: רוב העולמות נמצאים בשלב התפתחותי המקביל לזה של ימי הביניים (אם כי יש עולמות שמבוססים על תקופות קדומות יותר). עולמות כאלה קיימים לעתים עשרות אלפי שנים. בספרים המתרחשים בעולמות מסוג זה, נוקטים המחברים במספר שיטות להסבר אי-ההתפתחות הטכנולוגית, למשל: נפילתה של תרבות מתקדמת, אסון עולמי שהביא לתוהו ובוהו, התבססות על קסם שמייתרת את הצורך בטכנולוגיה או שלטון שמרני שמכתיב אי-התפתחות טכנולוגית (כמו ביפן הפיאודלית).
[עריכה] תת ז'אנרים בפנטזיה
ניתן לבצע חלוקות רבות של ספרות הפנטזיה לז'אנרים על פי סגנונם, עלילתם, והמקורות שמהם הם שואבים השראה. חלוקה מובהקת אחת מבוססת על היחס של העולם המשמש כרקע לסיפור הפנטזיה לעולמנו שלנו.
[עריכה] עולם העומד בפני עצמו
בספרי פנטזיה מז'אנר זה העולם הפנטסטי מוצג ללא כל התייחסות לכדור הארץ, והעלילה סובבת סביב דמויות שהן ילידות אותו עולם. ישנם ספרים רבים ושונים השייכים לז'אנר זה. בראש ובראשונה מבחינה כרונולוגית, שר הטבעות ושאר כתביו של טולקין, שמתרחשים בארץ התיכונה, שנמצאת בעולם רחוק ודמיוני. בין ספרים אלה ניתן למנות גם את סדרת שיר של אש ושל קרח של ג'ורג' ר. ר. מרטין, סדרת ספרי עולם הדיסק של טרי פראצ'ט, טרילוגיות הרואים למרחק וספינות קסם של רובין הוב, סדרת כישור הזמן של רוברט ג'ורדן, ספרי רומח הדרקון, סדרת ספרי הבלגריאד והמלוריאן של דייוויד אדינגס וסדרת הירושה של כריסטופר פאוליני.
[עריכה] עולם מקביל לעולמנו שלנו
בספרים אלו לרוב מוצגת העלילה דרך דמויות שבאו מהעולם שלנו ודרכן אנו מתוודעים לעולם החדש. כדוגמאות ניתן להביא את סדרת הספרים דברי ימי נרניה של ק.ס. לואיס, הסיפור שאינו נגמר של מיכאל אנדה, טרילוגית חומריו האפלים של פיליפ פולמן וסדרת ספרי אמבר של רוג'ר זילאזני.
[עריכה] עולם נסתר בעולמנו שלנו
בספרים אלו הרקע הוא עולמנו שלנו, אך בפני הקוראים נחשפים צדדים פנטסטיים שלו, שלעתים קרובות מתקיימים בד בבד עם המציאות המוכרת. בספרים אלו במיוחד באה לידי ביטוי הטכנולוגיה של זמננו, כשדוגמה בולטת במיוחד היא סדרת ספרי ארטמיס פאול של אואן קולפר. בין הספרים השייכים לז'אנר זה ניתן למנות גם את ספרי הארי פוטר, וספריו של ניל גיימן: "לעולם לא עולם", "אלים אמריקאים" ו"בשורות טובות" (בשיתוף עם טרי פראצ'ט). הז'אנר זכה גם להצלחה טלוויזיונית גדולה עם הסדרה באפי ציידת הערפדים.
כחלק מז'אנר זה ניתן לראות גם את סיפורי המיתולוגיה ואגדות הילדים, אף שלהם יש מאפיינים ברורים המבדילים אותם מיתר סיפורי הפנטזיה.
[עריכה] עולמנו עם טוויסט פנטסטי
בסיפורים אלו הרקע להתרחשות הוא העולם שלנו, בתקופה זו או אחרת, בה המקרים של תופעות על-טבעיות כה נדירות עד אשר הן נחשבות לשמועות ואגדות (בדומה לעולם שלנו). בסיפורים האלה, הגיבור - שהוא לרוב ספקן המאמין בכוח ההגיון ומפקפק בסיפורי השדים - חוקר תופעה מסתורית ולומד שאותן אגדות עם ואמונות תפלות אכן מכילות גרעין של אמת. ברבים מסיפורים אלה התופעה העל-טבעית היא אל-מת, מפלצת או דמות אגדתית אחרת.
דוגמאות: סליפי הולו (סיפור הפרש בלי ראש), הסרט "האחים גרים - למבוגרים בלבד" והסרט מכסחי השדים.
[עריכה] פנטזיה בקולנוע ובטלוויזיה
הקולנוע והטלוויזיה עשו ועושים שימוש רב בעלילות פנטזיה. קיימות יצירות קולנועיות וטליויזיוניות רבות אשר עובדו לתסריט מספרות פנטזיה. כך לדוגמה ניתן להזכיר את הארי פוטר, סרטי וולט דיסני שונים (כגון היפה והחיה, אלאדין ועוד), הסיפור שאינו נגמר ושר הטבעות. מקרים יוצאי דופן של סרטים אשר לצרכם נכתב תסריט פנטזיה מקורי ולא עובד ספר קיים, הם: ליידי נץ (1985), וילו והנסיכה ואיש הנצח.
בטלוויזיה ז'אנר הפנטזיה זוכה להתייחסות נמוכה יותר מאשר בקולנוע ורוב תוכניות הפנטזיה נחשבות כמיועדות לילדים בלבד, או כסדרות פעולה. הסדרות הרקולס זינה הנסיכה הלוחמת ומכושפות הן דוגמאות לסדרות פעולה שהשתמשו ברקע של המיתולוגיה היוונית.
[עריכה] פנטזיה במשחקי מחשב ווידאו
עלילות פנטסטיות הן בסיס למשחקי וידאו ומחשב רבים. במקרים רבים, משחקים פנטסטיים רבים, בעיקר בז'אנר ההרפתקאות, מתבססים על גיבור היוצא למסע בעולם פנטזיה גנרי כשמטרתו של השחקן היא להנחותו בדרך למטרה מסוימת, לעתים בלוויית חברי צוות נוספים המצטרפים למסע. במשחקים אלה רב השימוש באלמנטים של פנטזיה גנרית כגון קסמים, מפלצות, טכנולוגיה ארכאית וחפצים מכושפים. משחקי רשת רבים, כדוגמת World of Warcraft, מתקיימים בעולם פנטסטי.
[עריכה] השפעות תרבותיות ומקום תרבותי
ספרות הפנטזיה מאגדת סביבה קהילות חובבים ומעריצים רבות. חלק מקהילות אלו מקיימות פעילות אינטרנטית כדוגמת פורומים ואתרי מידע ואחרות מתרכזות או משלבות בפעולתן פעילויות חוץ אינטרנטיות, בין אם חברתיות ובין אם נושאיות, כדוגמת מפגשים וכנסי חובבים. בארץ מתקיימים מדי שנה פסטיבל אייקון ובנוסף אליו כנסים נושאיים שונים כמו "כנס עולמות" או "כנס מיתופיה". קהילות חובבים נוספות בארץ ומחוצה לה מקיימות כנסים משלהן.
בשנים האחרונות הופך הז'אנר מקובל יותר בקרב תרבות המיינסטרים ומספר סטריאוטיפים אשר שויכו לו ולחובביו, אשר נתפסו לעתים כתמהונים או ילדותיים, תופסים היום מקום פחות משמעותי בהלך המחשבה המקובל.
סביב תרבות הפנטזיה התפתחו מספר תחביבים המקובלים, ברמות שנות, על חלק מחובבי הז'אנר. העיקריים שבהם הם משחקי תפקידים וספרות חובבים.
[עריכה] משחקי תפקידים
 |
ערך מורחב – משחק תפקידים |
מרבית משחקי התפקידים מתרחשים בעולמות שהם בעיקרם עולמות מערכה פנטסטיים (אף שישנם כאלו המתקיימים בעולמנו או בעולמות של מדע בדיוני טהור). העולמות שבהם משחקים במשחקי תפקידים הם לרוב מפורטים יותר מאשר עולמות המוצגים במקומות אחרים (בשל הצורך לפרט ברמה המאפשרת משחק בתוך העולם).
לעתים, עולמות מערכה שהומצאו לצורך משחק תפקידים עוברים גם למדיות אחרות, דוגמה ידועה לכך היא העולם של רומח הדרקון שהתפתח מעולם משחק עבור מבוכים ודרקונים מורחב לסדרת ספרים.
[עריכה] פנטזיה בישראל
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ספרות הפנטזיה בישראל דלה למדי. בישראל יצאו לאור רק ספרי פנטזיה מקוריים בודדים. ביניהם ניתן למנות את סדרת ארמדין מאת חנן קוגל, הלוויתן מבבל מאת הגר ינאי, הלב הקבור מאת שמעון אדף, כפירה מאת נמרוד הראל, כתר הדרקון מאת אורי אורלב, האפוס הבדיוני שיר טאהירה מאת אמיר אור, ומלחמת בני ארץ בבני שחת מאת דן צלקה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אם כי יש הטוענים כי ספרי "שר הטבעות" איננם חסרי אלגוריות לחלוטין, ראה להרחבה בנדון מאמר מאת בריאן קסלר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- פורטל פנטזיה - פורטל פנטזיה ישראלי עדכני.
- "בלי פאניקה" - מגזין מקוון בנושאי פנטזיה ומדע בדיוני
- להתיר את גוליבר - על פנטזיה נוסחתית, מאתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטזיה.
- איך עושה טולקין? - ביקורת על פנטזיה נוסחתית מאתר ynet.
- קהילת הפנטזיה של MSN ישראל - קהילה ישראלית העוסקת בספרות, בסדרות ובסרטי הז'אנר.
