עיפרון

הדף "עפרון" מפנה לכאן. לערך העוסק בדמות תנ"כית מספר בראשית, ראו עפרון החתי.

עפרונות פשוטים

עיפרון הוא כלי כתיבה ידני לשם כתיבה וציור, לרוב על דפי נייר. העיפרון מורכב ממוט גרפיט, אשר לרוב מצופה בעץ. הגרפיט הוא רך כל כך, שבהשתפשפו בנייר הוא משאיר עליו פירורים זערוריים והללו מהווים את הקווים הנרשמים על ידי העיפרון. העפרון הצבעוני מכיל פיגמנט. העפרון נבדל ממרבית כלי הכתיבה (כמו למשל עטים, צבעי פנדה) בכך שניתן למחוק את תוצרותיו. לעתים קרובות נמצא בקצהו האחד של העפרון מחק. בעפרון ממוצע ניתן לכתוב כ-50,000 מילים לפני שהוא נגמר. את העיפרון ניתן לחדד בעזרת מחדד או סכין.

[עריכה] היסטוריה

מאז העת העתיקה חיפשו בני האדם מכשיר כתיבה נוח שלא יצריך נשיאת קסת דיו ושניתן לטלטלו לכל מקום בלי להתלכלך. בתקופה הרומית ואולי לפני הוחל השימוש בחרטי עופרת לכתיבה על פפירוס. חרתים אלה כונו penicillus, ומכאן המילה האנגלית לעפרון, pencil. בשנת 1564 נמצאו מאגרים עצומים של גרפיט בקאמבריה, אנגליה, והתושבים המקומיים גילו כי ניתן להשתמש בו כדי לסמן כבשים. הגרפיט נמצא במצב צבירה מוצק וטהור, כך שניתן היה להפוך אותו בקלות למקלות. מרבץ זה היה והינו היחיד ברמת ניקיון כה גבוהה. כיוון שבאותה עת הכימיה הייתה בחיתוליה, החומר החדש לא זוהה, וכונה plumbago (מתנהג כמו עופרת, מהשם הלטיני לעופרת, Plumbum). מכאן מקור שמו של העפרון. במאה ה-17 הוחל בייצור המוני של עפרונות בגרמניה. בשנת 1858 ניתן פטנט על חיבור מחק לקצה העיפרון.

[עריכה] ייצור

תהליך ייצור העיפרון:
השיטה הישנה (למעלה):
1. יצירת חריץ בעץ.
2. הכנסת פיסת גרפיט.
3. שבירת יתרה עודפת של הגרפיט.
4. סגירת העפרון בעזרת פיסת עץ.
השיטה החדשה (למטה):
A. מוט עץ עגול מפוצל לשתיים.
B. מוט הגרפיט מוכנס פנימה.
C. שני החצאיים מודבקים חזרה.

עפרונות מכניים

בבית החרושת לעפרונות טוחנים את הגרפיט לאבקה דקה ואחר מערבבים אותה בחרסית ובמים. ככל שמרובה יותר החרסית, כן קשים יותר העפרונות. וככל שאחוז הגרפיט גדול יותר כן העפרונות רכים יותר. בעיפרון בדרגת גוון HB התערובת מכילה 65% (משקלי) גרפיט והשאר חרסית. כל דרגת קושי גבוהה יותר (מ HB לF ומשם ל H וכו') מושגת בהחלפת 2.5% גרפיט בחרסית‏‏^[1]. מדייסת הגרפיט והחרסית מכינים מוטות דקים וארוכים. לאחר ייבושם מחופים מוטות הגרפיט בעץ. מעטה זה נעשה משני חלקים, אשר לארכו של כל אחד חריץ. בחריצו של אחד החלקים שמים את חוט הגרפיט, ואחר כך מדביקים על גבי זה את החלק השני. לבסוף מועברים מעטי העץ המחוברים והממולאים בחוטי הגרפיט למכונות, והללו מקנות להם את הצורה הגלילית, חותכות אותם לקטעים קצרים ואף צובעות אותם.

[עריכה] דרגות הגוון

העיפרון השחור משמש לשרטוט ורישום ומיוצר בגוונים שונים בהתאם לשימוש. דרגת הקושי של תערובת הגרפיט - חרסית יוצרת את הבדלי גווני האפור. במידה שהתערובת מכילה יותר חרסית היא קשה יותר (ולכן גם פריכה יותר) , כך הגוון בהיר יותר ונמחק יותר בקלות. סימון הקושי המקובל בישראל הוא בהתאם לתקן האירופי:

הדרגה הנוחה לכתיבה רגילה היא HB. בדרגות H השתמשו בעבר לשרטוט קווי עזר בשרטוטים הנדסיים. על קו זה היו עוברים בקו 2B או בטוש על מנת להבליטו, ומחקו את המיותר. כיום תהליך זה מיותר עם המעבר לתוכנות שרטוט בעזרת מחשב (Cad) והעפרון משמש בעיקר תלמידים ואמנים.

[עריכה] עיפרון מכני

בשנים האחרונות פותח העיפרון המכני, נקרא גם "עט-עיפרון" או "עיפרון חודים". זהו למעשה עיפרון אשר מוכנס לתוכו באופן ידני מוט גרפיט. חלק קטן ממוט הגרפיט בולט החוצה מתוך גוף העיפרון המכני על מנת לכתוב. כאשר החוד נשחק לוחצים על לחצן שמוציא עוד חלק קטן מהחוד החוצה, וכך הלאה. כל עיפרון כזה מותאם לעובי מסוים של חוד גרפיט אשר רק הוא יכול להיכנס לתוך העיפרון. עובי מוט הגרפיט נמדד במילימטרים, לדוגמה: חוד 0.5 הוא חוד גרפיט בקוטר חצי מילימטר (0.5 מילימטר), אותו מכניסים לתוך עיפרון מכני 0.5. הסוגים הנפוצים של חודי הגרפיט הם0.3, 0.5, 0.7 ו-0.9. אחד היתרונות של העיפרון המכני זה שאין צורך לחדד אותו. אחד החסרונות שלו הוא שפעמים רבות החוד נשבר בשל היותו דק ושביר מאוד.

[עריכה] ראו גם

• עיפרון צבעוני
• עיפרון מסיס במים

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ‏ Peter J Blau & Joseph K Gardner; Tribological Characteristics of graded Pencil Cores on Paper; WEAR Vol.197, P. 233, 1996‏

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עפרונות ו"עופרת" (אנגלית)
• היסטוריה של העפרון (אנגלית)
• דפי העפרונות (אנגלית)

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפרונות