- DarkWiki

רפובליקת סודאן (בערבית: جمهورية السودان) היא מדינה הנמצאת בצפון מזרח אפריקה והיא המדינה הגדולה ביותר ביבשת זו. בירתה היא חרטום והיא גובלת במצרים מצפון, אתיופיה ואריתריאה ממזרח, קניה ואוגנדה מדרום מזרח, קונגו והרפובליקה המרכז אפריקאית בדרום מערב, צ'אד ממערב ולוב מצפון מערב. שם הרפובליקה הוא קיצור של השם بلاد السودان - בילאד א-סודאן, "ארץ השחורים". זאת משום שבארץ זו ישבו אנשים שצבע עורם היה כהה יחסית לזה של תושבי מצרים מצפון או תושבי חצי האי ערב ממזרח.

[עריכה] היסטוריה

המנהיג הדתי מוחמד אחמד הכריז על עצמו שהוא המהדי (המשיח באמונה האסלאמית) ניסה לאחד את השבטים של מערב ומרכז סודאן כנגד שלטון האימפריה הבריטית. הוא הנהיג מרד לאומני שהגיע לשיאו בנפילת חרטום בשנת 1885. בעת המצור, צ'ארלס ג'ורג' גורדון, הגנרל האנגלי נהרג. המדינה החדשה שרדה עד אשר כוח אנגלי חדש בהנהגתו של הורציו קיצ'נר הביס את המורדים בשנת 1898.

סודאן זכתה בעצמאות בשנת 1956, אך הממשלה שהייתה נתונה לשליטה ערבית מנעה הקמת שיטה פדרלית בדרום, מה שגרם למלחמת אזרחים שנמשכה כ־17 שנים (1955 - 1972).

הבחירות הראשונות היו בשנת 1965, אך הממשלות הסודאניות לא הצליחו לייצב את השלטון ולא נכתבה חוקה שתתמודד עם המצב הקשה. ההפיכה הצבאית באה ב־25 במאי 1969 והפילה את הממשלה הדמוקרטית. מנהיג המרד, קולונל מוחמד ג'עפר נומיירי הפך לראש הממשלה והוציא מחוץ לחוק את כל המפלגות האחרות.

חילוקי הדעות בין המרקסיסטים למתנגדיהם בתוך החונטה השלטת גרמה להפיכה קומוניסטית ביולי 1971, אך הממשלה הקומוניסטית הופלה כעבור כמה ימים ונומיירי חזר לתפקידו.

בשנת 1972 הסכם אדיס אבבה הוביל להפסקת אש בת עשר שנים במלחמת האזרחים ומורדים קיבלו אוטונומיה חלקית. בספטמבר 1983 נומיירי הודיע על כוונתו להרחיב את החוק המוסלמי (השריעה) לתוך קוד החוקים של סודאן.

בעקבות רעב המוני ואי שקט בדרום, התרחשה הפיכה נוספת בשנת 1984. ההפיכה הונהגה על ידי הגנרל סוואר אל דהאב שהחזיר את השלטון האזרחי.

לאחר המחסור בדלק ולחם, ההתנגדות ההולכת וגדלה בדרום, בצורת ורעב, בשנים 1984-1985 הייתה הפיכה צבאית נוספת בהנהגתו של הגנרל סוואר אל דאהב אשר החזירה את השלטון האזרחי. למרות זאת, מלחמת האזרחים רק התעצמה והכלכלה המשיכה להתדרדר. ב־1989 הגנרל עומר חסן אחמד אל-בשיר הפך לנשיא, ראש ממשלה ומפקד הכוחות המזוינים. החוק הפלילי משנת 1991 קבע עונשים חמורים, כולל קטיעת איברים וסקילה. למרות שהמדינות הדרומיות, שהדת השלטת שם היא הנצרות, קיבלו פטור מהאיסורים והעונשים האיסלמיים, החוק מאפשר לכפות עליהם את הדברים האלה בעתיד.

מלחמת האזרחים המתמשכת הובילה לכך שכ-4 מיליון איש נאלצו לעזוב את בתיהם שבדרום המדינה.חלקם ברחו לערים דרומיות יותר, כג'ובה; אחרים צעדו צפונה לחרטום, וכמה מהם צעדו אף עד אתיופיה, קניה, אוגנדה, מצרים ומדינות שכנות אחרות. אנשים אלה לא יכלו לגדל מזון או להרוויח כסף כדי להאכיל את עצמם, ותת-תזונה ורעב נעשו נפוצים. חוסר השקעת הכספים בדרום, גרם למה שארגונים הומניטריים כינו "דור אבוד". דור שלא זכה לקבל חינוך, שירותי בריאות בסיסיים, ויש לו סיכוי קטן בלבד להשיג עבודה בסודאן.

בתחילת 2003 החל מרד נוסף במחוז דארפור שבמערב. ממשלת סודאן הופתעה, וכדי לסיים את המרד חימשה מיליציות ערביות, מיליציות הג'נג'אוויד (שפירוש שמן הוא "אדם חמוש רכוב על סוס"), ואלו החלו להיאבק במורדים. אלא שהמיליציות לא נאבקו רק בארגוני המורדים במחוז, אלא הפכו את הסכסוך ליותר ויותר אתני. שמן נקשר באונס, טבח ושרפת כפרים של שחורים אנימיסטים במחוז. בפברואר 2004 הכריזה הממשלה כי היא ניצחה את המרד במערב, אולם דיווחים אחרים העידו כי הלחימה עודה נמשכת. לפי הערכות שונות, כ־400 אלף מתושבי חבל דארפור נהרגו במהלך הסכסוך, וכשניים וחצי מיליון נוספים איבדו את בתיהם, חלקם עקרו לצ'אד הסמוכה.

שיחות השלום בין המורדים בדרום לבין הממשלה נשאו פרי לבסוף, וב־31 בדצמבר 2004 נחתם הסכם שלום בין הצדדים. על פי הסכם השלום, הדרום יזכה לאוטונומיה למשך שש שנים, ולאחר מכן יערך בו משאל עם, והתושבים יחליטו אם ברצונם להישאר חלק מסודאן.

[עריכה] פוליטיקה

המלחמה בחבל דארפור שבסודאן גבתה את חייהם של מאות אלפי בני אדם, רבים מהם נהרגו ב"עידודה" של הממשלה, שהעלימה עין מטיהור אתני של שבטים אפריקנים. עכשיו, כשתמו הדי הקרבות, אונס הנשים האפריקניות הוא הנשק של אנשי המליציות, אלה שרוצים לסלק את השבטים מהחבל

[עריכה] כלכלה

[עריכה] גאוגרפיה

סודאן נמצאת בצפון אפריקה, גובלת עם ים סוף, בין מצרים ואריתריאה. נהר הנילוס עובר בה, ובחרטום הנילוס הכחול והלבן מתאחדים. עם שטח של 2,505,810 קמ"ר, היא המדינה הגדולה ביותר ביבשת. האקלים הוא טרופי בדרום; ותנאי מדבר בצפון, עם עונה גשומה מאפריל עד אוקטובר.

[עריכה] דמוגרפיה