משתמש:ליאור

ודבר אליהם, כה-אמר אדני אלהים, הנה אני לקח את-בני ישראל, מבין הגוים אשר הלכו-שם; וקבצתי אתם מסביב, והבאתי אותם אל-אדמתם.

ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ, בהרי ישראל, ומלך אחד יהיה לכלם, למלך; ולא יהיה- (יהיו-) עוד לשני גוים, ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד.

ולא יטמאו עוד, בגלוליהם ובשקוציהם, ובכל, פשעיהם; והושעתי אתם, מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם, וטהרתי אותם והיו-לי לעם, ואני אהיה להם לאלהים.

ועבדי דוד מלך עליהם, ורועה אחד יהיה לכלם; ובמשפטי ילכו, וחקותי ישמרו ועשו אותם.

וישבו על-הארץ, אשר נתתי לעבדי ליעקב, אשר ישבו-בה, אבותיכם; וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם, עד-עולם, ודוד עבדי, נשיא להם לעולם. (...)

ועתה כה-אמר השם, בראך יעקב, ויצרך, ישראל: אל-תירא כי גאלתיך, קראתי בשמך לי-אתה.

כי-תעבר במים אתך-אני, ובנהרות לא ישטפוך: כי-תלך במו-אש לא תכוה, ולהבה לא תבער-בך.

כי, אני השם אלהיך, קדוש ישראל, מושיעך; נתתי כפרך מצרים, כוש וסבא תחתיך.

מאשר יקרת בעיני נכבדת, ואני אהבתיך; ואתן אדם תחתיך, ולאמים תחת נפשך.

אל-תירא, כי אתך-אני: ממזרח אביא זרעך, וממערב אקבצך.

אמר לצפון תני, ולתימן אל-תכלאי; הביאי בני מרחוק, ובנותי מקצה הארץ.

כל הנקרא בשמי, ולכבודי בראתיו: יצרתיו, אף-עשיתיו.

הוציא עם-עור, ועינים יש; וחרשים, ואזנים למו.

כל-הגוים נקבצו יחדו, ויאספו לאמים--מי בהם יגיד זאת, וראשנות ישמיענו; יתנו עדיהם ויצדקו, וישמעו ויאמרו אמת.

אתם עדי נאם-השם, ועבדי אשר בחרתי: למען תדעו ותאמינו לי ותבינו, כי-אני הוא--לפני לא-נוצר אל, ואחרי לא יהיה.