מילה (בלשנות)

יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

מילה בעברית

מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי (בשפה מדוברת), גרפי (בכתיבה) או מרחבי (בשפת סימנים). בחלק מההקשרים המונח מילה מקביל למונח סימן (ראו: סמיוטיקה). המונח מילה מתייחס בעיקר לשפות טבעיות או לשפות מתוכננות, אבל הוא קיים גם בשפות מלאכותיות כגון שפות תכנות או שפות לוגיקה.

במחקר הבלשני יש הגדרות נוספות למילה:

ההגדרה הרווחת בציבור, המבוססת על צורת הכתיבה של המילה, נקראת בז'רגון הבלשני "תיבה", כלומר רצף אותיות המצוי בין שני מרווחים.
הגדרה פונולוגית, רצף צלילים בעל משמעות, אך כאן אין חשיבות לכתיב, רק לצליל, כך ש"קר" ו"כר" הם אותה מילה, מפני שברישום פונטי שתיהן יירשמו kar.
הגדרה אורתוגרפית, הגדרה שבסיסה הוא הכתיב, בהגדרה זו "דן" כשם פרטי ו"דן" כפועל יהוו אותה מילה.
הגדרה סמנטית, מה שמזוהה בבלשנות כלקסמה, יחידה מילונית, כך למשל המילים בכל אחד מהביטויים "בית ספר" או "בן נעוות המרדות" יהוו מילה סמנטית אחת, אף על פי שייצוגם בכתיב אינו מהווה מילה אחת.

האטימולוגיה עוסקת בחקר מקורותיהן של המילים: מתי הופיעו בשפה, מאיזה מקור, וכיצד השתנתה צורתן ומשמעותן.

כלי לאיסוף וביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת הוא המילון.

[עריכה] מאפייני המילה

מילים מצטרפות לביטויים ולמשפטים. המילה עצמה מורכבת מהברות (אחת או יותר), ולעתים ממספר מורפמות, אך המילה היא בדרך כלל היחידה הקטנה ביותר שיש לה משמעות עצמאית - היא מייצגת מושג כלשהו.

בכתב קל לזהות מילה, משום שהיא מופרדת בדרך כלל במרווח מהמילה שלפניה ולאחריה, ולעתים בא סימן פיסוק לאחר המילה. בשפות מסוימות, כגון סנסקריט, אין הפרדה בין המילים.

נוטים להבחין בין מילות תמנית למילות תבנית. במשפט "מילה שלי זו מילה" קיימות ארבע מילות תמנית, כיוון שמונים בספירת מילות תמנית כל מילה לגופה, גם אם מילה מסוימת חוזרת על עצמה. במשפט לעיל קיימות רק שלוש מילות תבנית, כיוון שלא מונים חזרות על מילים, כמו כן התבנית משמשת כתבנית דקדוקית, כלומר "מילה" "מילתי" מילים", כל אלו ישמשו כמילת תבנית אחת.

[עריכה] משמעותן של מילים

בחקר משמעותן של מילים עוסק ענף הבלשנות הקרוי סמנטיקה לקסיקלית. תחום זה שנוי במחלוקת בין אסכולות שונות של הבלשנות והפילוסופיה, כיוון שיש בלשנים ופילוסופים הטוענים כי למילים אין משמעות כשלעצמן, אלא היחידה הקטנה ביותר בעלת משמעות בשפה היא משפט. המייצג הבולט ביותר של הגישה הזו הוא גוטלוב פרגה שטען כי בשפה, בין אם היא טבעית (כלומר שפה אנושית) או מלאכותית (למשל, שפה לוגית או מתמטית), אין משמעות למילה או לסימן כשלעצמם, כיוון שהללו מושפעים מהתפיסה הסובייקטיבית של האדם הפרטי. רק כשהמילה או הסימן נתונים בתוך משפט, אפשר לדבר על משמעותם לאור משמעות המשפט כולו שהיא, לפי התאוריה של פרגה, הרבה יותר נייטרלית. למשל, משמעות המילה "חומה" תלויה בהשקפותיהם השונות של אנשים על-אודות הצורה של האובייקט או של הפונקציות שעליו למלא. לעומת זאת בתוך המשפט "העיר העתיקה בירושלים מוקפת חומה", יש למילה חומה משמעות נייטרלית הרבה יותר - עבור כל האנשים שמייחסים למשפט ערך אמת חיובי (כלומר, מחשיבים אותו כנכון), הדבר המקיף את העיר העתיקה בירושלים הוא חומה^[1].

בספרו של לודוויג ויטגנשטיין "מאמר לוגי פילוסופי" ("הטרקטטוס"), ויטגנשטיין מאמץ את עמדתו של פרגה ומייחס משמעות רק למשפט כולו ולא למילים הבודדות המרכיבות אותו.

הד לגישתו של פרגה אפשר למצוא גם בספרו של לואיס קרול "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם". בדיאלוג בין המפטי-דמפטי לאליס אומר המפטי-דמפטי: "כשאני משתמש במלה, הרי משמעה בדיוק כמשמע שאני בוחר לתת לה - לא פחות ולא יותר". דעה דומה מביע לואיס קרול "לוגיקה סימבולית": "אני טוען שכל מחבר של ספר רשאי בהחלט ליחס כל כל מובן שהוא רוצה לכל מלה או פסוק שהוא מתכוון להשתמש בם. אם אני פוגש מחבר, האומר בפתח ספרו "שיהיה מוסכם, כי במלה שחור' אני מתכוון ל-'לבן', ובמלה 'לבן' אני מתכוון תמיד ל-'שחור'", אני פשוט מקבל את כלליו, ככל שייראו מפוקפקים בעיניי."

[עריכה] מילים נרדפות

ערך מורחב – מילה נרדפת

מילים נרדפות או סינונימים הן קבוצת מילים בשפה מסוימת שיש להן משמעות זהה או דומה מאוד. דוגמה לרביעיה של מילים נרדפות: אריה, לביא, שחל, ליש.

מילון מיוחד למיפוי מילים נרדפות מכונה "תזאורוס".

[עריכה] הומונים, הומוגרף והומופון

הומונים הוא מילה אשר לה משמעויות אחדות, שונות זו מזו, כך שלמעשה מדובר בשתי מילים נפרדות, המיוצגות באופן זהה. דוגמה לכך היא המילה "גליל" המייצגת חבל ארץ וגם צורה הנדסית. משמעותו של הומונים אינה ידועה כשהוא לעצמו, והיא מתבררת רק מתוך ההקשר שבו מופיעה המילה במשפט או בפסקה. לעתים בוחר הדובר להבהיר במפורש את המשמעות שבה הוא משתמש, כדי להסיר ספק. דוגמה: "הלב הולך אל העתיד שגם הוא מין חוף וסירנות [לא צופרי אזעקה, נשים שאי אפשר לעמוד בפני קולן] שרות שם ומפתות את יורדי הים", (יואל הופמן, Curriculum Vitae, כתר ספרים, 2007).

הומופון הוא מילה שהגייתה זהה לזו של מילה אחרת (למשל "קר" ו"כר"), כך שבדיבור אין הבדל ביניהן, אך ההבדל מתקיים בכתב. גם במקרה זה, בעת הדיבור אין משמעותו של ההומופון ידועה כשהוא לעצמו, אלה מתבררת רק מתוך ההקשר שבו מופיעה המילה במשפט.

הומוגרף הוא מילה שכתיבה זהה למילה אחרת בעלת משמעות שונה. מילים הומוגרפיות יכולות להיות הומופניות (שאופן ההגייה שלהן זהה) או הטרופוניות (שאופן ההגייה שלהן שונה).