מטען חבלה

מטען חבלה (בסלנג: "פצצה") הוא מתקן הכולל חומר נפץ, נפץ-יזם ומערכת הפעלה אשר קיימת זיקה ביניהם - ומטרתו היא גרימת נזק על ידי פיצוץ. השימוש במטען מתבצע בדרך כלל על ידי הנחתו ליד המטרה והפעלתו ברגע המתאים. מטעני החבלה השונים נבדלים זה מזה בחומרי הנפץ בהם הם משתמשים, במנגנון ההפעלה שלהם, בצורתם החיצונית, בגודלם, בעוצמתם וכן בייעודם.

הערה: כל מטען מכיל פצצה, אך לא כל פצצה היא מטען. המונח המקביל ל"מטען" באנגלית הוא demolition charge או explosive charge.

[עריכה] סוגי מטעני חבלה

מטען גחון - מטען חבלה אשר תכלית ייעודו הינה פגיעה בגחון (תחתית המרכב) נועד לפגוע בכלי רכב רק"מ, טנקים וכו'. מטען הגחון מנצל את היעדר המיגון בתחתית הרכב כדי לגרום לנזק מקסימלי.
מטען חלול - חומר נפץ מעוצב בצורה קונית אשר מנצלת ומנתבת את עוצמת הפיצוץ.
מטען צד - מטען המוטמן בצד הדרך ונועד לפגוע בכלי רכב לא ממוגנים ונוסעיהם.
מטען קלע - מטען חלול היורה ליינר מתכת או זכוכית מותכת המסוגל לחדור מיגון קל. נועד לפגוע בכלי רכב, הן משוריינים והן לא. קיימים חרוטי וכיפתי הנבדלים זה מזה ביכולות החדירה.
מטען רסס - מטען חבלה המכיל בנוסף לחומר נפץ גם רסס (shrapnel), כלומר: בליל עצמים קטנים וחדים (כגון ברגים, מסמרים, כדוריות מתכת, חצי מתכת) שמטרתם לפצוע קשה ואף להרוג בני אדם.
מטען צינור - צינור מתכתי שממולא בחומר הודף פירוטכני עם אטימות משני הצדדים,כתוצאה מבעירת החומר בתוך הצינור לחץ גאזים עולה וגורם לקריעת המעטפת תוך יצירת פיצוץ והעפת המגופות.
מלכודת פתאים (Booby Trap) - זהו מטען חבלה ממולכד מפני הזזה/משיכה וכו' המסווה בתור עצם תמים שנועד לפגוע בבני אדם. מלכודות כאלה נפוצות בייחוד בלוחמה בשטח בנוי.
מטען גוף - מטען חבלה, בדרך כלל עם רסס, המותקן על גבי וסט או תחתון (שנתפר במיוחד) ונישא על ידי מחבל מתאבד. מטרתו לגרום כמה שיותר נזק לבני אדם תוך הקרבת חיי המחבל.
לבנת חבלה - מטען חבלה צבאי תקני שנועד לביצוע הריסות קטנות (פריצת דלת, השמדת פריטי אמל"ח או מטעני חבלה).
מוקש - מטען חבלה צבאי תקני המיועד לפגוע ברכבים וחיילים של האויב. כיום השימוש במוקשים נגד אדם מוגבל על ידי אמנת ז'נבה.