מחזאי

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מחזאי הוא אדם העוסק בכתיבת מחזות לתיאטרון.

המחזאים הראשונים המוכרים לנו הם אלה שפעלו ביוון העתיקה, במאה ה-5 לפנה"ס, ובהם אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס ואריסטופנס.

מחזאי ראשון שיצירתו נדפסה בשפה העברית הוא ר' יהודה סומו, שמחזהו, "צחות בדיחותא דקידושין", נדפס במאה ה-16.

מחזאים בולטים בישראל הם חנוך לוין, נסים אלוני, יהושע סובול, שמואל הספרי והלל מיטלפונקט.

תוכן עניינים

1 רשימת מחזאים

[עריכה] רשימת מחזאים

[עריכה] מחזאים ביוון העתיקה

אייסכילוס: מחזאי יווני שכתב את הטרגדיות "אגממנון", "הפרסים", "נוטות החסד" ועוד. שרדו שבעה ממחזותיו.
סופוקלס: מחזאי יווני שכתב טרגדיות. שבעה ממחזותיו שרדו, ובהם "אנטיגונה" ו"אדיפוס המלך".
אוריפידס, מחזאי יווני שכתב את "אלקסטיס", "הבקכות" ועוד. שרדו כעשרים ממחזותיו.
אריסטופנס: מחזאי יווני שכתב קומדיות נשכניות, כגון "ליזיסטרטה", "הצפרדעים", ו"העננים".

[עריכה] מחזאים רומים

סנקה: פילוסוף ומחזאי רומי. כתב בעיקר טרגדיות.
טרנטיוס: מחזאי רומי, שהתמחה בקומדיות.

[עריכה] מחזאים נוספים

ויליאם שייקספיר: גדול המחזאים האנגלים. כתב את "המלט", "מקבת'", "רומיאו ויוליה", ואחרים.
כריסטופר מארלו: מחזאי אנגלי, בן זמנו של שייקספיר. כתב את "דוקטור פאוסטוס" ואת "היהודי ממאלטה".
ז'אן ראסין: מחזאי צרפתי מהתקופה הקלאסית. בין מחזותיו: "פדרה".
קרלו גולדוני: מחזאי איטלקי. מחזהו "משרתם של שני האדונים" תורגם גם לעברית.
פייר קורניי: מחזאי צרפתי מהתקופה הקלאסית.
מולייר (ז'אן באטיסט פוקלן): מחזאי צרפתי בולט. בין מחזותיו: "החולה המדומה", "הקמצן", "טרטיף".
אדמון רוסטאן: מחזאי צרפתי מהמאה הי"ט. כתב את "סיראנו דה ברזרק".
אז'ן יונסקו: מחזאי צרפתי (יליד רומניה). כתב את "קרנפים" וטבע את המונח 'התקרנפות'.
הנריק איבסן: כתב את המחזה הריאליסטי הראשון, ומקובל לראותו כאבי המחזות הריאליסטיים.
אנטון צ'כוב: מחזאי רוסי. בין מחזותיו: "הדוד ואניה", "גן הדובדבנים", "שלוש אחיות", ו"בת-השחף".
סמואל בקט: מחזאי אירי, כתב צרפתית. בין מחזותיו: "מחכים לגודו".
ג'ורג' ברנארד שׁוֹ: מחזאי אירי. בין מחזותיו: "פיגמליון" (לימים עובד למחזמר הידוע "גבירתי הנאוה").
אוסקר ויילד: מחזאי אירי. בין מחזותיו: "חשיבותה של רצינות", "סאלומה", "אשה ללא חשיבות", "בעל אידאלי".
טום סטופארד: מחזאי אנגלי בולט. בין מחזותיו: "ארקדיה", "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים".
יוג'ין אוניל: מחזאי אמריקני.
ניל סיימון: בין מחזותיו: "אבודים ביונקרס".
טנסי ויליאמס: מחזאי אמריקני. בין מחזותיו: "ביבר הזכוכית", "חשמלית ושמה תשוקה", "חתולה על גג פח לוהט".
ברטולט ברכט: מחזאי גרמני. בין מחזותיו: "אמא קוראז' וילדיה", "הנפש הטובה מסצ'ואן", "אופרה בגרוש".
פרידריך דירנמאט: מחזאי שווייצרי. בין מחזותיו: "ביקור הגברת הזקנה", "הפיזיקאים".
ג'ורג' טבורי: מחזאי ממוצא הונגרי, פעל כמחזאי בארצות הברית ובגרמניה.
ג'ון אוסבורן: מחזאי אנגלי. בין מחזותיו: "הבט אחורה בזעם"

[עריכה] מחזאים ישראלים

נסים אלוני - בין מחזותיו: "אכזר מכל המלך", "הנסיכה האמריקאית".
נתן אלתרמן: משורר ומחזאי ישראלי מהבולטים ביותר בשנים 1910-1970. בין מחזותיו: "כנרת, כנרת", "פונדק הרוחות", "משפט פיתגורס", "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".
שמואל הספרי - בין מחזותיו: "קדיש", "חמץ", "שבעה", "הרב קמיע", "אישה, בעל, בית", "מילנו", "נתניה".
ענת גוב - בין מחזותיה: "החברות הכי טובות", "ליזיסטרטה 2000", "עקר בית", "אוי, אלוהים!".
חנוך לוין - המחזאי הישראלי הבולט ביותר בשנים 1999-1970. בין מחזותיו: "מלכת אמבטיה", "ייסורי איוב", "יעקבי ולידנטל", "סוחרי גומי", "אשכבה".
יוסף מונדי - בין מחזותיו: "זה מסתובב" "אנדרטה הפוכה" "הלילות העליזים של פרנקפורט".
עדנה מזי"א - בין מחזותיה: "עקר בית", "משחקים בחצר האחורית".
הלל מיטלפונקט - בין מחזותיו: "השחקן", "איסמעיליה".
יהושע סובול: בין מחזותיו: "הפלסטינית", "ליל ה-20", "כפר", "גטו", "אלמה", "פלקו", "קריזה", "אדם", "במרתף", "עד ראייה", "החיים הקסומים".
מאיה ערד - בין מחזותיה: "מקום אחר ועיר זרה",על-פי ספרה בשם זה.
אפרים קישון - בין מחזותיו: "הכתובה", "הו, הו יוליה", "סלאח שבתי" ו"משפט האבהות של הנגר יוסף".
דפנה רובינשטיין - בין מחזותיה: "קרוב לבית".
יעל רונן - בין מחזותיה: "כישוף", "פלונטר", "איזאבלה".