מוזיאון השואה (רומא)

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן ונכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: סגנון בעייתי, מחסור במידע אנציקלופדי בסיסי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מוזיאון השואה (באיטלקית: Il museo della Shoah di Roma) מתוכנן להיפתח ברומא, בירת איטליה, ביום השואה האיטלקי^[1], 18 אוקטובר 2008, בתחום וילה טורלוניה. באופן סמלי, מקום מושבו של שליט איטליה, בניטו מוסוליני בשנות שלטונו. סמליות נוספת למקום, בו התגלו בשנת 1919 הקטקומבות יהודיות מימי רומא העתיקה, לפי בחינה עדכנית מהמאה ה-1, דהיינו הקדומים ביותר בעיר. פרויקט הנצחת השואה של סטיבן ספילברג, אשר נוסד בשנת 1997 נטל על עצמו את מימון הבנייה. המוזיאון ייבנה בשלבים ויכלול ספרייה גדולה ואתר זיכרון לנספים בשואה, אשר יכלול תבליט ובו יירשמו שמות הנספים היהודים. בכך תצטרף רומא לרשימת הערים שבהם הוקמו מוזיאונים לזכר השואה: ירושלים, וושינגטון, פריז, לונדון וברלין.

[עריכה] ההנצחה הרשמית באיטליה

במקביל לבניית מוזיאון השואה ברומא, לפי חוק משנת 2001 עומד לקום מוזיאון איטלקי לאומי בעיר פרארה. למטרה זו הוקצבו 15 מיליון אירו.

משנת 1955 פועל במילאנו המכון המרכזי לדוקומנטציה יהודית בת זמננו (La Fondazione Centro di Documentazione Ebraica Contemporanea CDEC) בראשות מיכֶ‏'ל צרפתי (Michele Sarfatti). המכון עוסק בתיעוד, חינוך ומאבק באנטישמיות. המרכז ממוקם במבנה שהיה בזמנו בית הספר העממי של יהדות מילאנו.

רשויות ההנצחה שוקלות כיום כיצד לשלב את זיכרון השואה בין מקומות אלה.

[עריכה] תוכנית המוזיאון

האדריכלים "לוקה זאבי" (Luca Zevi) וגאורג טמבוריני (George Tamburini) הכינו תוכנית למוזיאון. הבנייה תתבצע בשלושה שלבים, כולם במבנים של קומה אחת, על מנת שלא לפגוע במראה הכללי של גן הווילה, ולהעמיד בצֵל מבנים קיימים. המוזיאון המתוכנן יהיה בגובה של 10 מטר ובשטח של 1,300 מ"ר. יהיו בו 2,500 מרחבי תצוגה: לתערוכות קבועות ולתערוכות מתחלפות, תצוגות אור-קוליות וחדר הרצאות ל-150 משתתפים. תוקם במוזאון ספרייה, שתהיה, לפי הגדרת סגן נשיא יהדות רומא, ריקרדו פצ'יפיצ'י (Riccardo Pacifici), האחראי מטעם הקהילה המקומית על הפרויקט, מעבדה של מחקר (un laboratorio di ricerca). ברחבת המוזיאון יהיו מבנים מיוחדים אשר יציגו את סמליות המקום: מצד אחד, עמוד זיכרון להדלקת אבוקת אש ומצד שני רציף של תחנת רכבת, אשר יסמל את הרציפים אליהם הגיעו היהודים באושוויץ.

תוכנית המוזיאון כוללת גם שלב נוסף: טיפול מחודש בשרידי הקטקומבות היהודיות במקום, כאמור, אולי השריד היהודי העתיק בעיר. וכך היוצאים מביקור ממוזיאון השואה יוכלו לבקר באולמות התת-הקרקעיים של הקטקומבות.

[עריכה] חלקי המוזיאון

לפי התוכנית של מרצ'לו פאצאטי (Marcello Pezzetti), המנהל המדעי של המוזיאון, יהיו למבנה ארבעה חלקים, אשר המבקר יגלה אותם בהדרגה. באזור הכניסה המבקרים יפגשו בשיחזור של משרפה לגופות אדם. לאחר מכן, הם יעברו למרחבים אשר בהם יוצגו עדויות הניצולים. השלב הבא הוא חשיפה לחפצים אשר ליוו את הבאים למחנות הריכוז והיו עימם במחנות. לבסוף, המבקרים יצפו בסקירת הגזירות האנטישמיות היכולות להוביל לשואה נוספת.

שטח מוגדר נוסף יוקדש לפעולות שננקטו נגד יהודי רומא ב-16 באוקטובר 1943, כאשר הם הצטוו להתאסף במוקד שנקבע לכך בגטו היהודי. ממנו, נשלחו 1,022 איש למחנה אושויץ, כאשר רק 15 מהם חזרו. באבנים שחורות ייחרטו שמותיהם של 2,027 מיהודי רומא, כולל את אלה שרוכזו להגליה ב-16 אוקטובר, 95 היהודים שנרצחו בהטבח בפוסה ארדיאטינה ואחרים אשר נהרגו בשנות מלחמת העולם השנייה.