מדעי הרוח

יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

מדעי הרוח הינם תחומי ידע אנושי אשר עוסקים בהשגה לגבי חוקיות הרוח בקיום. במובן זה, מתייחס המונח "רוח" למכלול העקרונות מהן מורכב העולם הלא-פיזי, שאין להכפיפו לחוקיות סיבתית פשוטה, כמקובל בעולם הפיזי.

המושג יוצר עבורנו בעייתיות מושגית, סביב השאלה - האם מדעי הרוח הינם, כשמם, מדעיים. אכן, מקורו של מושג "מדעי הרוח" נעוץ בהשפעה הרבה שהייתה לשפה ולתרבות הגרמנית על התרבות האקדמית הישראלית-עברית בהקמתה. בעוד שבאנגלית (וכן במספר שפות נוספות בהטיה שונה) נקרא תחום זה "Humanities", שמקורו במילה "בן אדם" ("Human") הרי שבגרמנית נקרא המושג "Geisteswissenschaften" המורכב מן המילים רוח ("Geistes") ומדע ("Wissenschaft"). מושג גרמני זה התפתח עם עלייתן של האוניברסיטאות הגרמניות בעידן הנאורות, והוא מבליע בתוכו את רוח התקופה, בהנחה כי המדע מסוגל לתת כלים אמפיריים גם להתמודדות עם סוגיות אנושיות.

כיום, לעומת זאת, נהוג לומר כי מדעי הרוח אינם "מדע" במובנו המקובל, שכן הם עוסקים בשאלות שאינן ניתנות להוכחה אמפירית (ניסויית). מדעי הרוח מניחים כי מבצע ההתעסקות בהם הינו אדם פעיל, שאינו מגלה חוקיות חיצונית לו, אלא משיג בהכרתו את עצם קיומו וקיום המציאות. בניסוח אחר, ניתן לטעון, כי מדעי הרוח מחייבים את העוסק בהם להיות סובייקט ואובייקט שלהם.

לדוגמה, פסיכולוגיה הינה המדע החוקר את נפש האדם באופן חיצוני לחוקר, כלומר- חוקר הפסיכולוגיה שואף לנסח חוקים כלליים, כאשר אינו מתייחס אל עצמו ככפוף לחוקים אלו (אפילו חוקר פסיכולוגיה החוקר את עצמו, מתייחס אל עצמו כאל מושא חקירה, ולא כאל מבצע החקירה).
הפילוסופיה, לעומתה, חוקרת את האדם מתוך נקודת מוצא כי החוקר משיג את ההבנות הפילוספיות על קיומו ומתוך קיומו, ולא מתוך התבוננות במציאות חיצונית לו. הפילוסוף חייב להיות מזוהה עם השגות הפילוסופיה, ואינו מתייחס אליה כאל תחום חיצוני לו.
בהתאם להבחנה זו הפילוסופיה נמנית עם מדעי הרוח, ואילו הפסיכולוגיה אינה נמנית עמהם.

דוגמה נוספת הינה האנתרופולוגיה, שהיא חקר התרבות ויחסה אל החברה האנושית. האנתרופולגיה אינה מצריכה הזדהות של החוקר עם תוצאות חקירותיו, והיא מבוססת על ניסוי והתבוננות חיצוניים לחוקר, על מציאות נפרדת ממנו.
לעומת האנתרופולוגיה, חקר הספרות מחייב את החוקר לחוות בעצמו את הספרות, ואינו מאפשר מדידה חיצונית שלה.

מדעי הרוח אינם מנותקים מן השיטה המדעית הרגילה, המבוססת על ניסוי חיצוני לחוקר, ועיתים שהם נעזרים בה. כמו כן, קיימים מדעים רגילים רבים הכוללים בתוכם השגות מתחום מדעי הרוח (הדוגמה הבולטת ביותר הינה הפסיכולוגיה, המושתת בבסיסה על הנחות פילוסופיות).

האוניברסיטאות חורגות מההגדרה הנוקשה שניתנה כאן, והן כוללות במסגרת הפקולטה למדעי הרוח גם חוגים לארכאולוגיה, למשל. תחומי מדע הרוח העיקריים הם: