תיבת כליםשפות אחרות
|
כתובת IPכתובת IP היא מספר המשמש לזיהוי מחשבים (וכן מכשירים נוספים כגון נתבים) ברשתות תקשורת שבהן משתמשים בפרוטוקול התקשורת IP, למשל רשת האינטרנט. הכתובת היא שדה מספרי באורך קבוע, המשמש ככתובת של ציוד רשת מגוון. לכל מכשיר ברשת משויכת כתובת IP ייחודית, וכך ניתן לשלוח אליו מידע או לקבל ממנו מידע. כתובות IP מחלקות את הרשת בצורה היררכית, ולכן מכונות "כתובת לוגית", בשונה מכתובות MAC פיזיות, שניתנות לציוד בשעת הייצור.
[עריכה] פרוטוקולים רלוונטיים
[עריכה] סטנדרטים[עריכה] IP גרסה 4רשת האינטרנט (וככל הנראה רוב הרשתות בעולם) מבוססת כיום על גרסה 4 של פרוטוקול ה-IP (תקן IPv4), שבו כתובת IP היא בת 32 סיביות. לשם נוחות, מקובל לייצג ערך זה כארבעה מספרים עשרוניים, כל אחד בין 0 ל-255. לדוגמה - 192.168.0.1 הוא הייצוג הנפוץ של הכתובת הבינארית - 11000000 10101000 00000000 00000001
תאורטית, שיטה זו מאפשרת עד 2 בחזקת 32 (מעל 4 מיליארד) כתובות שונות, אולם, מכיוון שטווחים גדולים של כתובות שמורים למטרות מיוחדות, מספר הכתובות השמישות קטן יותר. למרות שהמספר נכבד, כמות זו ככל הנראה לא תספיק בעתיד. [עריכה] IP גרסה 6על-מנת להתמודד עם מצוקת כתובות ה-IP הוגדר תקן חדש, IP גרסה 6 (גרסה חמש הייתה ניסיונית ונזנחה במהרה) שבו כל כתובת IP מורכבת מ-16 קבוצות של 8 סיביות, כלומר 128 סיביות. תקן זה יאפשר מרחב של 2 בחזקת 128 (מספר בעל 38 ספרות) כתובות שונות, ויפתור את המחסור בכתובות. [עריכה] מסכות רשתכדי שאפשר יהיה להבחין בין חלק הרשת וחלק המשתמש בכתובת ה-IP נהוג להצמיד לכל כתובת "מסכה" (Subnet Mask), שמאפשרת, באמצעות פעולה לוגית פשוטה, למצוא את כתובת הרשת של כתובת IP מסוימת. המסכה, כמו כתובת ה-IP מורכבת מארבע קבוצות של שמונה סיביות. בייצוג בינארי, עבור כל סיבית בכתובת ה-IP שמייצגת את הרשת יופיע 1, ועבור כל סיבית בכתובת ה-IP שמייצגת את המחשב המסוים יופיע 0.
כדי למצוא את כתובת הרשת מתוך כתובת IP של מחשב ברשת, יש לבצע פעולת AND (וגם) בינארית בין כתובת ה-IP למסכת הרשת. בדוגמה הקודמת, התוצאה תיראה כך -
[עריכה] חלוקה למחלקותנהוג לחלק את כתובות ה-IP לחמש מחלקות (classes): [עריכה] מחלקה Aכוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 1 ל-126. הרשתות במחלקה זו מוגדרות כך שהרשת מיוצגת על ידי המספר הראשון (שמונה הסיביות הראשונות), והמחשב מיוצג על ידי שלושת המספרים הנותרים (24 הסיביות הנותרות). קיימות רק 127 רשתות שונות במחלקה A, אך כל אחת מהן יכולה להכיל 2 בחזקת 24 (מעל 16 מיליון) מחשבים. מכיוון שכך, רשתות ממחלקה A מוקצות למדינות או לספקיות אינטרנט גדולות במיוחד. [עריכה] מחלקה Bכוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 128 ל-191. הרשתות בה מוגדרות כך שהרשת מיוצגת על ידי שני המספרים הראשונים (16 הסיביות הראשונות), והמחשב מיוצג על ידי 2 המספרים האחרונים (16 הסיביות האחרונות). קיימות 16,384 רשתות שונות במחלקה B, וכל אחת מהן יכולה להכיל עד 65,534 מחשבים. רשתות ממחלקה B מוקצות לחברות גדולות ובינוניות. [עריכה] מחלקה Cכוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 192 ל-223. הרשתות בה מוגדרות כך שהרשת מיוצגת על ידי שלושת המספרים הראשונים (24 הסיביות הראשונות), והמחשב מיוצג על ידי המספר האחרון (8 הסיביות האחרונות). קיימות 2,097,152 רשתות שונות במחלקה C, וכל אחת מהן יכולה להכיל עד 254 מחשבים. רשתות ממחלקה C מוקצות לחברות וארגונים קטנים בדרך כלל. [עריכה] מחלקה Dכוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 224 ל-239. מחלקה D הוגדרת לצורכי מחקר וניסוי של שידור נתונים לקבוצות (broadband וgroupband). כיום משמשת לתקשורת Multicast - שידור ממחשב בודד למספר מחשבים בו זמנית. השדר יוצא פעם אחת ממחשב המקור ומגיע לכל מחשבי היעד. בשיטה זו לא לכל מחשב יש כתובת, אלא לכל שירות התומך ב-Multicast, ולכל שירות יש כתובת זהה במחלקה D, כלומר כל המחשבים מאזינים לכתובת המסוימת של השירות, בנוסף לכתובת ה-IP הרגילה שלהם. שימוש לדוגמה ניתן לראות בשרתי WINS של מיקרוסופט Windows 2000. משמש בעיקר לאפליקציות של שיחות ועידה בווידאו. [עריכה] מחלקה Eכוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 240 ל-255. מחלקה E הוגדרה כ"שמורה לשימוש עתידי" ועד היום אין שימוש בכתובות שמוגדרות בה.
[עריכה] כתובות IP מיוחדותישנם מספר טווחים שנקבעו לשימושים מיוחדים:
[עריכה] ראו גם |