תיבת כלים |
יהודה אברבנאל
דון יהודה אברבנאל (1460 - 1530 לערך) רב, פילוסוף יהודי, הוגה דעות ומשורר, בספרות העולמית נודע בשם Leone Ebreo. יהודה אברבנאל נולד בפורטוגל לאביו דון יצחק אברבנאל. בצעירותו למד רפואה והתפרסם כרופא מוכשר. בשנת 1483 ברח עם אביו לקסטיליה בעקבות התנכלות המלך ז'ואן השני לאביו יצחק אברבנאל, וקבע את מגוריו בעיר טולדו. בשנת 1491 בהיותו בקסטיליה נולד בנו יצחק (הנקרא על שם סבו). שנה לאחר מכן, בעקבות גירוש היהודים מספרד, נדדו האב יצחק ובנו יהודה לאיטליה והגיעו לנאפולי שבאיטליה. אולם קודם שעזבו מנע מלך ספרד מיהודה לקחת את בנו הקטן, יצחק, במחשבה למנוע את יציאת הרופא היהודי מהארץ. המלך זמם להטביל את בנו של יהודה לנצרות ובכך למנוע את יציאת משפחת אברבנאל מהארץ ולאלצם להתנצר. אולם כאמור יצחק ובנו יהודה אברבנאל הצליחו לברוח והגיעו לאיטליה. עם כיבוש העיר נאפולי על ידי הצרפתים בשנת 1495, עקר יהודה לג'נובה שם עסק ברפואה, ובמקביל עבד על ספרו הידוע 'שיחות על האהבה'. שם גם הגיעה אליו הידיעה על התנצרותו של בנו הבכור יצחק. ליהודה נולד בן שני שנקרא שמואל אך הוא נפטר בהיותו בן חמש בלבד. בשנת 1501 נקרא לשוב לנאפולי ולשמש שם כרופא החצר. בשנת 1503 כתב את שירו 'התלונה על הזמן' וההשערה היא שהוא נכתב על מנת לשכנע את בנו שישוב ליהדותו. בשנת 1507 עזב יהודה את נאפולי ואין ידיעות ברורות על שנים אלו בחייו. יש המשערים שנסע לפגוש את בנו יצחק ששב אל היהדות ועזב את פורטוגל. ישנה תעודה משנת 1521 המציינת את השתדלותו של יהודה למען היהודים בנאפולי. שנת מותו המדויקת אינה ידועה, אך ידוע שבשנת 1535, כשהודפס ספרו 'שיחות על האהבה', כבר לא היה בין החיים. [עריכה] הספר שיחות על האהבה (באיטלקית Dialoghi de Amore)יהודה אברבנאל כתב את ספרו שיחות על האהבה (או ויכוח על האהבה) בשנת 1502 בערך, אך הספר נדפס לראשונה רק בשנת 1535 ברומא. הספר זכה לתפוצה רבה מאוד בתקופתו, ועד שנת 1607 יצא באחת עשרה מהדורות אטלקיות. הספר תורגם פעמיים לצרפתית, שלוש פעמים לספרדית, פעם אחת ללטינית ופעם אחת לעברית. שפת המקור הייתה אטלקית, אך יש חוקרים אחדים הטוענים שהספר נכתב במקור בספרדית. אף שהיה קיים תרגום של הספר לעברית במאה השבע עשרה לכל המאוחר, הספר לא נדפס בעברית אלא בשנת 1871 על ידי חברת מקיצי נרדמים, ונקרא 'ויכוח על האהבה'. דון יהודה אינו מסתיר את יהדותו בספרו, אף שהשפה שבה נכתב הספר מוכיחה שכתיבתו מיועדת גם לשאינם יהודים. יש סוברים שעובדת יהדותו הקנתה לו חרות מסוימת בכתיבה, אשר אולי לא הייתה מתאפשרת להוגה דעות נוצרי. פרופ' גוטמן סובר שכתיבתו של יהודה אברבנאל ייחודית בכך שהוא 'אינו כותב כיהודי בשביל יהודים, כמותם של הפילוסופים היהודים אשר בספרד, אלא בשביל חוג בעלי השכלה פילוסופית, העומדים למעלה מכל דת מסוימת'. קארל גבהארט, מחוקרי אברבנאל והמהדיר של כתביו לגרמנית, מסכם:
[עריכה] לקריאה נוספת
|
|||||||||||||||||||||||