ויקיפדיה:שאלות ותשובות/זכויות יוצרים

זהו אחד מדפי השאלות והתשובות של ויקיפדיה העברית. אם לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם בדפים אלו, פנו לדף ברוכים הבאים בו יש מידע שעשוי לעזור לכם בצעדיכם הראשונים בוויקיפדיה. אם זה גם לא מספיק, דף העזרה מכיל מידע מפורט יותר המסביר כיצד לבצע פעולות שונות בוויקיפדיה. אם גם שם לא מצאתם ישועה אתם מוזמנים לשאול את שאלתכם בדלפק הייעוץ, ואחד הוויקיפדים ינסה ודאי לעזור לכם.
כללי	קוראים	תורמים	מנהלה	עריכה	בעיות	זכויות יוצרים	שונות	נפוצות

בדף זה תוכלו למצוא תשובות לשאלות נפוצות בענייני זכויות יוצרים. באפשרותכם לשאול שאלות ספציפיות בויקיפדיה:זכויות יוצרים/שאלות ותשובות.

[עריכה] מבוא

כולנו חפצים לראות בהתפתחות מהירה של ויקיפדיה, ותבוא הברכה על כל העוסקים בכך, אך כאשר אנו תורמים להתפתחותה של ויקיפדיה, חשוב מאוד להקפיד שלא לפגוע בזכויות יוצרים.

נושא זה חשוב תמיד, אך בוויקיפדיה חשיבותו גדולה כפליים, כיון שוויקיפדיה מעניקה לגולשים רשות לצטט ממנה הלאה, ולכן מי שמוסיף ערך לוויקיפדיה תוך הפרה של זכות יוצרים מחטיא את הרבים, שיצטטו ערך זה בתום לב, מבלי לדעת שבכך הם משתמשים ברכוש גנוב. מלבד העבירה על החוק והעוול שנעשה לבעל זכות היוצרים, בעת העתקה שאינה מורשית, כל ערך שמועתק לוויקיפדיה ממקום אחר, פוגע אנושות במוניטין שלה, ומרתיע אנשים שהקפדה על זכויות יוצרים יקרה ללבם, מלהצטרף לכותבי ויקיפדיה.

להלן מספר הנחיות כלליות לשמירה על זכויותיהם של יוצרים אחרים ושאלות ותשובות המדגימות ישמוים שונים של זכויות יוצרים. שימו לב לכך שדף זה אינו מהוה תחליף לייעוץ משפטי.

[עריכה] כללי

[עריכה] מה מוגן בזכויות יוצרים?

כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה (בספר, בעיתון, באינטרנט וכדומה) ובין אם לא פורסמה, מוגנות על פי חוק. בין אם מדובר בסיפור, שיר, פזמון, מאמר, תסריט, שרטוט אדריכלי, ציור, איור, קריקטורה, צילום, סרט, אנימציה, תוכנית טלוויזיה, תוכנת מחשב, מפה גיאוגרפית, ואף כוריאוגרפיה ושרטוט של מעגלים חשמליים.
הגנת זכות היוצרים חלה הן על היצירה השלמה, והן על חלקים ממנה.

[עריכה] מה לא מוגן?

רעיון, נתון, עובדה, או ידיעה חדשותית.

[עריכה] מתי פגה זכות היוצרים?

ככלל, הדבר משתנה ממדינה למדינה וממדיום למדיום. בעיקרון, במדינת ישראל זכות היוצרים על יצירה פוקעת בתום 70 שנים ממות המחבר. ישנן יצירות אחרות כמו תמונה שבהן פוקעת זכות היוצרים בתום 50 שנים תאריך פרסום התמונה (או יצירת הנגטיב).

[עריכה] כיצד תישמר זכות היוצרים שלך?

כל תרומה שלך לוויקיפדיה מפורסמת תחת הרשיון לשימוש חופשי במסמכים של GNU. אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על ידי אחרים, שתופץ לעיני כל, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה בציון המקור - אל תפרסם/י אותה פה. עיין/י בנוסח הרשיון לפרטים נוספים.

[עריכה] שימוש הוגן

[עריכה] האם שימוש הוגן בתמונה או מלל מפר זכויות יוצרים?

בהגדרה שימוש הוגן הינו הפרה של זכויות יוצרים.

המחוקק מאפשר הפרה זו בצורה מוגבלת ולמטרות לימודיות בלבד.

על פי כללי שימוש הוגן כאשר לוקחים תמונה (או מלל) מבעל הזכות מבלי רשותו, חייבים לקחת חלק קטן מהמלל או תמונה אחת מתוך תמונות רבות (לכל היותר שתים מאתר), לציין מיהו בעל הזכויות (במקרה של תמונה הלקוחה מאתר אינטרנט) ולרשום גם בערך עצמו מהיכן התמונה. יש לציין שהתמונה מוגנת בזכויות יוצרים, ולציין שהיא מוצגת במסגרת כללי שימוש הוגן - המשמעות היא, שבניגוד לרוב התמונות בוויקיפדיה, אין להשתמש בה לכל צורך שהוא באופן חופשי, אלא רק לצרכים לימודיים שאינם מסחריים. בוויקיפדיה באנגלית יש הנחיה (שהם לא ממלאים אחריה) למחוק תמונות כאלה.

ראו גם שימוש הוגן.

[עריכה] מדוע בערך על סרט אני לא יכול לפרסם חמש תמונות מהסרט כמו בערך האנגלי תחת שימוש הוגן?

שימוש הוגן משמעו פגיעה מינימלית בזכויות היוצרים. תמונה אחת היא פגיעה מינימלית. שתי תמונות (או שלוש) הן פגיעה מינימלית רק במקרים שיש הרבה מה להראות. אפשר יותר משתים או שלוש, על מנת להדגים משהו שלא ניתן לראות בתמונות האחרות או לצורך השוואה ביקורתית.

[עריכה] האם לקיחת תמונה של אדם מאתר גל"צ והשמתה בערך של אותו אדם תהיה שימוש הוגן?

זהו בדיוק סוג האתר שממנו אין לקחת תמונות בשימוש הוגן, מהסיבה כי לא ניתן לדעת כמה תמונות כבר נלקחו ממנו. לא כל פירסום תמונה של אדם נופל בגדר שימוש הוגן. ובלי קשר להרשאה של האתר, הזכויות שייכות לצלם או למעסיק שלו בלבד. אם לאדם יש אתר רשמי אישי, אז אפשר לקחת תמונה אחת מהאתר במסגרת שימוש הוגן.

[עריכה] האם מותרת השמת תמונה בשני ערכים? לדוגמה, עטיפת אלבום בערכי האלבום והלהקה?

נראה שלא. שימוש הוגן הינו שימוש מינימלי - תמונת האלבום רק בערך על האלבום (אבל תמונת אלבום שעליה פני הלהקה אפשר לשים גם בערך על הלהקה - ולא רק על האלבום). אף שבמקרה זה יכולה להיות פרשנות שמתירה את שניהם, בשל היקף השימוש ב"שימוש הוגן" בוויקיפדיה - שהוא אדיר, מומלץ ללכת על הפרשנות המצמצמת יותר ולהחמיר. בכל מקרה אסור להשתמש בתמונה בערכים שאינם עוסקים בנושא הספציפי המופיע בתמונה, כמו ערך בנושא סוג המוזיקה וכדומה.

[עריכה] האם מותר לצטט את מילות שיר הפתיחה של סדרות בערכים עליהן?

אסור לצטט את מלוא השיר. הדבר אינו נופל במסגרת השימוש ההוגן. עם זאת, מותר תחת שימוש הוגן לצטט בית מהשיר או את הפזמון.

[עריכה] מה הדין לגבי סטיקרים (ותמונות פרסומות) שהבעלים שלהם ישמחו בתפוצה הכי רחבה שיש, ומסגרת של שימוש הוגן דווקא מגבילה אותם?

שימוש הוגן אומר "אני מתיר לך להפר זכות יוצרים" למטרה "הוגנת" - ההגבלה של "ערך אחד" היא לא מכוח החוק, אלא אנו מטילים אותה עלינו מכוח ההוגנות. (יכול להיות שימוש גם בשני ערכים או אפילו עשרים אם זה הוגן - אבל זה מצב קיצוני). העובדה שסטיקר מפורסם בכל מקום אינה אומרת שאין לו זכויות יוצרים.

[עריכה] מה ההיקף של ציטוטים מספר, בכדי שיהיו תחת שימוש הוגן?

ציטוט של שתי פסקאות מתוך ספר שלם סבירות בהחלט, כמו למשל בערך ראשית ישראל (ספר).

[עריכה] מה ההיקף של ציטוט שירים, והאם ציטוט השירים בערך אן סקסטון מפר את השימוש ההוגן?

אף שמצוטטים שם מספר שירים, הדבר נראה סביר בהחלט, בהתאם לחריג הביקורת או הלימוד של השימוש ההוגן. יש להשתדל רק שלא יהיה אף שיר במלואו - אפשר כמה משפטים מהשיר להדגים את הנקודה.

[עריכה] ספרים

[עריכה] האם יש זכויות יוצרים על תרגום יצירה?

בוודאי. כך למשל, אם תתרגם עכשיו שיר של שייקספיר - הזכויות על התרגום הן שלך למשך כל חייך + 70 שנה, אבל כל אחד יכול לגשת לטקסט המקורי שפגו הזכויות בו ולתרגם אותו שוב.

[עריכה] האם תרגום חופשי של שיר שלם מאנגלית לעברית הוא הפרה של זכויות יוצרים?

כן במידה והשיר המקורי עדיין מוגן בזכויות יוצרים.

[עריכה] האם יש זכויות יוצרים על עריכת יצירה?

יש זכויות יוצרים על עריכה. יצירה שנכתבה על ידי אדם פלוני, אך נערכה מחדש על ידי אלמוני, אף אם עבודת העריכה הייתה רק בסידור של הפסקאות והפרקים, באופן אחר מהכתוב המקורי, יש לשני זכויות יוצרים הן על העריכה, כותרות, ההארות, ההערות, העימוד (בחירת סוג הגופן וכו')- וגם להקשר חדש של פסקאות ותכנים (אם נעשה), אבל בנפרד מהקטעים המקוריים.

[עריכה] מתי פג תוקף זכויות יוצרים של אנציקלופדיה עם המוני כותבים, האם כל קטע 70 שנה ממות הכותב?

באנציקלופדיה יש זכות יוצרים כפולה של העורך והכותב גם יחד, מכיוון שיש בה למעשה שתי "יצירות" שונות. לכותב יש זכויות יוצרים על הקטעים שלו, ולעורך יש זכויות על היצירה, מעצם העריכה שעשה. לכן, זכויות היוצרים צריכות להיות 70 שנה ממותו של העורך על כלל האנציקלופדיה + זכויות יוצרים של כל אחד מהכותבים לגבי מה שכתב, אם נפטר לאחר העורך. אם יש הסכם כי המערכת רוכשת את זכויות היוצרים של הכותבים - זכויות היוצרים של האנציקלופדיה יהיו 70 שנה ממות העורך.

[עריכה] עד כמה מותר להשתמש במידע המופיע באנציקלופדיה לצורך כתיבת ערך?

מידע כשלעצמו אינו מוגן אף פעם. זכויות היוצרים הן על הניסוח, על סדר הדברים ועל בחירת המידע. אף שהעובדות עצמן אינן מוגנות, הניסוח בו הן מופיעות מוגן. אם העובדה היא רק "X נולד בתאריך Y" דבר זה לא מוגן - כי זה זוהי הדרך היחידה של ציון עובדה זו. לעניין בחירת המידע - כאשר אנציקלופדיה או כל ספר אחר, בוחר מידע מסוים מתוך כלל המידע, יש גם על זה זכויות - כך לדוגמא, אם באנציקלופדיה של השואה קיימת "רשימת תאריכים חשובים" - הם בחרו את מה שנראה להם חשוב - ודבר זה אף הוא מוגן בזכויות יוצרים.
כעיקרון בכתיבה על פי אנציקלופדיה, הכי טוב לקרוא את הפסקה, לסגור את הספר, ואז לכתוב את המידע במילים שלך.

[עריכה] בספר "אוצר ספרי הגר"א" יש צילום של השער של ספר אוקלידס שתורגם לעברית (האג, תק"ם = 1780). האם סריקת השער תהווה הפרת זכויות יוצרים?

צילום (או סריקה) של הכריכה או עמוד השער הינם הפרה של זכויות היוצרים - אבל אם משתמשים בצילום או הסריקה לערך עצמו, הרי הפרת זכויות היוצרים מותרת במסגרת כללי השימוש ההוגן. הנושא של הירידה באיכות היא יותר במשפט האמריקאי ולא הישראלי, וצילום מרחוק נכון במקרים מסויימים בלבד.

[עריכה] תוכנות ותכנים ממוחשבים

[עריכה] האם מותר להציג קטע קוד של תוכנה?

כן. אבל רק כמה שורות כדוגמה בלבד במסגרת שימוש הוגן, מכיוון שהטקסט עצמו של כל תוכנה - בין בקוד מכונה ובין בשפת התוכנה הוא מוגן בזכויות יוצרים, (ובהתאם - אסור לתרגם אותו לשפת תוכנה אחרת מבלי אישור של בעל הזכויות). מדובר ביצירה ספרותית ככל יצירה אחרת ולכן אפשר לצטט את התוכנה רק כשימוש הוגן.

[עריכה] מדוע יש זכויות יוצרים על תמונת מסך של תוכנה? נראה שהזכויות הם דווקא על הקוד שלה?

לא רק הקוד של תוכנה מוגן בזכויות יוצרים, אלא גם התוצר של התוכנה - אף הוא מוגן, הן בהגנת זכויות יוצרים והן בהגנת מדגם. אפשר לדמות את תמונות המסך של תוכנה לצילומי מסך של סרט קולנוע - קוד התוכנה משמש כמעין תסריט (שמוגן בפני עצמו). חוץ מצילום המסך מוגנים גם הבימוי והמשחק - היצירה הכללית המהווה את הסרט - וכך גם כל משחק מחשב או תוצר של תוכנה מוגנים.

[עריכה] האם מותר להשתמש בתמונות משחק מחשב עבור כל דמות ראשית מהמשחק?

לא. אפשר שתי תמונות מהאתר הרשמי, או שתי תמונות מסך של המשחק בכל הוויקיפדיה, במסגרת כללי שימוש הוגן. נדרש לציין בדף התמונה כי מדובר בתמונה המוגנת בזכויות יוצרים, בתמונה שמקורה במקום X, וכן לכתוב שהיא מועלה לשימוש הוגן בלבד.

[עריכה] האם מותר לחתוך את צילום המסך של משחק המחשב, בכדי שיהיה תצלום שבו מופיעה רק הדמות?

במסגרת שימוש הוגן וכללי זכויות היוצרים אינך יכול לשנות את המקור, ולכן אין לחתוך את התמונה, כי זה מפר את זכויות הצלם.

[עריכה] האם, כשמתרגמים ערך מהוויקי האנגלית, חייבים לציין זאת בדף השיחה או בתקציר עריכה?

עקרונית היה צריך לציין בדיוק את המקור ואת הגירסא ממנה נלקח התרגום כאשר מצטטים מסמך על פי רישיון GFDL. אולם, ניתן לקבוע כי בויקי העברית אין חובה כזו. אין כל משמעות להערה בתקציר העריכה על פי תנאי הרישיון שכן הוא לא מפנה לגירסא מסוימת.

[עריכה] העתקת תכנים המוגנים ברשיון GFDL: האם מדובר במצב של "או הכל או לא כלום" - או לציין בדיוק את הגירסא המדוברת, או לא לציין כלל? האם הערה בדף השיחה מספקת?

יוצרי הערך אכן מפורטים. השאלה היא לגבי המקור (כמו ציטוט מכל מקור אחר) והאם גם בהעברת פנימית צריך ציטוט. בענייני זכויות יוצרים זה אכן "הכל או לא כלום" - לדעתי צריך לציין מספר גירסא (או תאריך מדוייק ומקור), אחרת זה כאילו לא מציינים. אין משמעות מיוחדת לתקציר עריכה שלא אומר דבר. באותה מידה אפשר לרשום את זה בדף אחר.

[עריכה] עיתונים, כתבי-עת, מכתבים ומפות

[עריכה] האם אפשר להעתיק מאמר מעיתון?

המאמר מוגן בזכויות יוצרים ואין להעתיק אותו. העובדות במאמר אינן מוגנות. אין זכויות על עובדות ואפשר להשתמש בהן ולכתוב באמצעותן ערך מקורי.

[עריכה] האם אפשר לסרוק דף מעיתון?

תצלום מעיתון הינו ככל תצלום אחר. דף מעיתון מהווה יצירה בפני עצמה (של עורכי העיתון) וגם אותו אי אפשר לסרוק, שלא לפי כללי שימוש הוגן.

[עריכה] כתבתי מאמר בעיתון. האם אני רשאית לעשות בו שימוש כרצוני?

בהעדר הסכם לך ולעיתון זכויות מקבילות ואת רשאית להשתמש במאמר כרצונך.

[עריכה] האם ניתן להעתיק את מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ'?

המכתב מוגן בזכויות יוצרים, וציטוטו בפרוטוקול ובעדות אינו מעיד על ויתור על הזכויות. יחד עם זאת, נראה לי שניתן לצטטו במלואו בערך על אנילביץ' כשימוש הוגן בשל הציטוט בפרוטוקול.

[עריכה] האם ניתן להעתיק שישית מתוך מפה ממשלתית ולצייר עליו?

השימוש במפה אכן מפר זכויות יוצרים. לא ניתן לגזור קטע ממפה מוגנת ולהשתמש בו ולהגדיר אותו כשימוש חופשי. באותה מידה אי אפשר לצייר על הקטע ולהגדיר אותו כשימוש הוגן. הפיתרון - למצא מפה בשימוש חופשי או להשתמש במפה שלמה בשימוש הוגן מבלי לצייר עליה.

[עריכה] האם אפשר לעשות שימוש במפת גדר ההפרדה מאתר משהב"ט בערך גדר ההפרדה?

זה לא שימוש הוגן. אז לא.

[עריכה] תמונות

[עריכה] מהיכן אני יכול להעלות תמונות?

רשימת אתרים המתירים שימוש חופשי בתמונות שבהם מופיעה בדף העזרה ויקיפדיה:מקורות לתמונות.

[עריכה] כיצד אני יודע אם תמונה מוגנת בזכויות יוצרים?

כעיקרון כל יצירה אומנותית מוגנת בזכויות יוצרים. זכויות אלה פגות לאחר זמן הקבוע בחוק. כמו כן בעל הזכות יכול לוותר עליה לטובת הציבור.

חוקים אלה משתנים ממדינה למדינה.

בישראל, ההגנה על צילומים (בין אם מקורם בישראל ובין אם מקורם בארץ אחרת) פוקעת חמישים שנה אחרי יצירת הנגטיב (או במקרה של תמונה שהונפקה על ידי מוסד של המדינה, חמישים שנה לאחר פרסומה). החוק בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה קובע תקופה של שבעים שנה ממות היוצר.

[עריכה] האם אני יכול לצלם יצירת אומנות - לדוגמא: פסל ולהעלות את התמונה?

צילום של יצירה המוצגת לקהל מהווה יצירה חדשה. אם הצלם רוצה להעלות את התמונה תוך ויתור על זכויות היוצרים אין עם זה בעיה. שימו לב שיש מוזיאונים האוסרים על צילום בתחומם, ואז הצילום מהווה הפרת חוזה בין התייר המצלם למוזיאון - אך לא הפרת זכויות יוצרים.

[עריכה] האם מותר לסרוק תמונות (תצלומים) מספר שיצא לפני 50 שנה?

כן. סריקת תמונות (תצלומים) מספר, במצב שבו הוא פורסם לפני חמישים שנה אפשרית, כי עברו 50 שנה מיום פרסום התצלומים.

[עריכה] האם לאדם שסרק יש זכויות על הסריקה, אף שאיננו בעל זכויות על התמונה?

כן. לאדם שסרק חומר, יש זכויות על הסריקה. אם אתה סורק חומר שפגה ההגנה של זכויות היוצרים עליו (תמיד יש זכויות - רק ההגנה עליהן פגה) הזכויות של הסריקה הן שלך.

[עריכה] האם ניתן להעלות לוויקי כרזה מתקופת השואה שמוצגת במוזיאון, שמוכר אותן כפוסטר או ברזולוציה גבוהה?

ישנו ספק האם מדובר בגדר של שימוש הוגן. עדיף לפנות למוזיאון ולבקש את רשותם. שים לב - הזכויות הם בצילום הכרזה ולא בכרזה עצמה - אם אחד הכותבים יצלם את הכרזה במוזיאון, הרי שהזכויות בצילום שייכות לו - בהנחה שהכרזה מוצגת במקום ציבורי.

[עריכה] יש לי תמונה של אליהו גולומב בחוברת הסברה שמוזיאון ההגנה שלח אליי, ללא כל פרטים, האם אני יכולה להעלות אותה?

עקרונית אפשר במסגרת שימוש הוגן תוך ציון מקור התמונה ולמי שייכות זכויות היוצרים, אבל במקרה שהם שלחו את החוברת שלא במטרה מפורשת להעלות אותה לויקיפדיה, וחסרים פרטים רבים כמו שם הצלם, והעורך וכדומה, עדיף לפנות אליהם ולבקש רשות להשתמש בתמונה במסגרת הויקיפדיה.

[עריכה] מה דינן של תמונות מכתב-עת המתיר שימוש בתמונות אלו לצרכי לימוד בלתי-מסחריים?

לכאורה מדובר רק בתמונות שימוש הוגן.

[עריכה] האם מותר לסרוק ולהעלות את כריכת הספר "אמונתו של ישעיהו לייבוביץ'" מאת נעמי כשר, הכוללת את תמונתו של לייבוביץ'?

כעיקרון אין זה שימוש הוגן. שימוש הוגן בעטיפה של ספר מצריך שבערך תהיה התייחסות סבירה לספר זה (כל הערך עוסק בספר, או לפחות סעיף או פסקה עוסקים בספר). ללא תנאי זה, העובדה שהספר עוסק בנושא שגם הערך עוסק בו אינה מספיקה כדי להכשיר את הצגת תמונת הספר. ואולם במקרה זה עטיפת הספר אינה ציור מקורי אלא בעצמה מדובר אך בצילום של נשוא ערך זה. לא הייתי גוזר את התמונה (שאז השימוש לא הוגן), אבל עצם העובדה שמציגים ספר שנכתב על משנתו של ליבוביץ, בערך הדן בו ובמשנתו, דווקא נראה לי שעומד בתנאי ההוגנות - אין מדובר בפגיעה רבה מידי (או בפגיעה בכלל), שכן אם כבר יש קשר בין הערך לבין התמונה המוצגת (תמונת ספר הדן בליבוביץ). ומאחר ורואים למי הזכויות בתמונה (רואים את כל עטיפת הספר) הרי שהפגיעה המוסרית אף היא אינה רבה (אף כי היה מן הראוי לציין מי צילם את התמונה).

[עריכה] האם ניתן להשתמש בתמונות מאתר הוועד האולימפי בישראל בשימוש הוגן בדומה לתמונות מאתר הכנסת?

לא. וכפי שציינתי בעבר, גם התמונות מאתר הכנסת הן לא שימוש הוגן ומאד בעייתיות.

[עריכה] האם סריקה של מודעה של, נאמר "דובק" מ"הגלגל" (עיתון ישן) ושילובה בערך על חברת דובק הוא שימוש הוגן?

כן.

[עריכה] אישורים להעתקה/תמונות מארכיון הפלמ"ח. האם הרשיון הזה בתוקף בכל התמונות?

נראה שהרישיון בסדר.

[עריכה] האם מותר לצלם פסל או תמונה המוגנים בזכויות יוצרים?

הפסל הוא כמו יצירה כתובה - כשם שאסור לצלם עמוד של ספר כי זה מהווה הפרת זכויות יוצרים כך אסור כעיקרון לצלם פסל (או תמונה במוזיאון - צילום התמונה מהווה הפרה שלה).

[עריכה] האם מותר לצלם פסל הסגור במוזיאון? ואם המוזיאון אוסר לצלם ומישהו מצלם בכל זאת - האם הצילום הוא הפרת זכויות יוצרים?

אם על הפסל אין זכויות יוצרים - הרי שכל אחד יכול לצלמו - המוזיאון לא יכול למנוע את זה מטעמי זכויות יוצרים והאיסור על הצילום הוא שאלה חוזית (הפרת חוזה מול המוזיאון - ונשאלת השאלה האם שנכנסת למוזיאון הסכמת לחוזה או לא). אם הפסל מוגן בזכויות יוצרים (טרם עברו 70 שנה ממות היוצר) - נשאלת השאלה האם הפסל מוצג במקום ציבורי (לדעתי כן - אבל הדבר משתנה ממדינה למדינה. למיטב הבנתי התשובה בישראל היא "כן" ובצרפת וארה"ב התשובה תהיה "לא") - ואז בהתאם לחריג צילום במקום ציבורי, אפשר לצלם את הפסל.

[עריכה] האם מותר להעתיק תמונה חדשה של פסל עתיק?

כאשר משהו יוצר יצירה כלשהי, הוא בעל זכויות היוצרים ביצירה ואלה מוגנים על פי חוק למשך הזמן הקבוע בחוק. פסל של פסל יווני (לדוגמא ראשו של פריקלס) היה מוגן לו היה נוצר בימינו למשך 70 שנה ממות היוצר. תמונה של הפסל לו היה הפסל עדיין מוגן היתה הפרה של זכות היוצרים של הפסל - אבל היא בעצמה מהווה יצירה חדשה (יצירה נגזרת) לה זכויות יוצרים מוגנות ל-50 שנה מיום הצילום. כיום, כאשר על הפסל אין זכויות (וכל אחד יכול לצלם אותו מבלי לבקש רשות או ליצור העתקים שלו) זה לא סותר את העובדה שכל תמונה או העתק בעצמה מוגנת (אבל כל אחד יכול לצלם את המקור, ואין עם זה בעייה). כאשר את סורקת תמונה את יוצרת העתק חדש - יצירה נגזרת חדשה. אם בידיך תמונה מקורית - זה בסדר - אבל אם בידיך העתק מוגן - אינך יכולה להעתיקו שוב.

[עריכה] במידה וצילמתי אדם אנונימי ברחוב, האם יש לו מעמד של זכות יוצרים בתמונה? ומה לגבי דוגמנית?

לאדם ברחוב יש זכות מסויימת לפרטיות (לא רבה - זה שטח ציבורי), אבל לא זכות יוצרים. זכויות היוצרים הם של היוצר (הצלם או מי ששכר אותו) ולא של האיש ברחוב, ואף לא של הדוגמנית (היא מקבלת כסף על נוכחותה אך אין לה זכויות בתמונה).

[עריכה] רדיו והרצאות

[עריכה] האם מותר להעתיק תרגומי טקסטים מהרצאות רדיו של פרופ' הרסגור?

הנושא קצת יותר בעייתי. הר סגור עושה שימוש הוגן בטקסט מוגן לצורך תוכניתו, ומתרגם טקסט מוגן (קטע קטן ממנו, בשימוש הוגן). הבחירה שלו דווקא בקטע טקסט זה היא עצמה מהווה פעולת עריכה מוגנת. אתה לא יכול לעבור נושא נושא שהוא מרצה עליו, לבחור דווקא את הטקסט המוגן שהוא בחר ולתרגם אותו בעצמך שכן אתה מפר את זכויותיו. מובן שבהרצאה על לינקולן יהיה ציטוט מנאום גטיסברג - ולכן גם אם אתה תצטט אותו וגם אם הוא יצטט אותו זו לא תהיה הפרה, אבל ציטוטים פחות מובנים מאליהם, מראים שנעשה מחקר בבחירת הציטוט - ומחקר זה מוגן.

[עריכה] צילומי וידאו

[עריכה] האם מותר לצלם בוידאו הופעה בתשלום של נינט?

אמנם לא הפרת זכויות יוצרים, אבל מדובר בהפרת זכויות מבצעים.

[עריכה] קישורים

[עריכה] האם אפשר להוסיף לינקים ל-YouTube לערך?

רק אם ברור מעל לכל ספק שהקישור אינו מפנה לסרט המפר זכויות יוצרים. כל קטע מסרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה, או קטע המכיל שיר של זמר שהוציא את השיר על גבי דיסק מוגן. לגבי השאר - אם מתחת לסרט קיימת הצהרה שמי שהעלה אותו הוא בעל זכויות היוצרים - אז מותר.

[עריכה] ראו גם

• זכויות יוצרים
• ויקיפדיה:זכויות יוצרים