|
|
ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אוקטובר 2005
| אוקטובר |
| 1 באוקטובר 2005 |
משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל כדי למנוע את התמוטטותם, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים".
משבר המניות נוצר בעקבות מנהגם של הבנקים לווסת את שערי מניותיהם באמצעות הזרמת כספי המשקיעים והחוסכים בבנקים לרכישת מניות הבנקים. פעולת הוויסות הביאה לכך ששערי מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד, כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). מגיוס כספים זה נהנה בעיקר אוצר המדינה, שהשקעות הבנקים ברכישת המלוות ואגרות החוב שלו אפשרו לו להמשיך בתהליך האינפלציוני.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 באוקטובר 2005 |
משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל כדי למנוע את התמוטטותם, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים".
משבר המניות נוצר בעקבות מנהגם של הבנקים לווסת את שערי מניותיהם באמצעות הזרמת כספי המשקיעים והחוסכים בבנקים לרכישת מניות הבנקים. פעולת הוויסות הביאה לכך ששערי מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד, כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). מגיוס כספים זה נהנה בעיקר אוצר המדינה, שהשקעות הבנקים ברכישת המלוות ואגרות החוב שלו אפשרו לו להמשיך בתהליך האינפלציוני.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 באוקטובר 2005 |
משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל כדי למנוע את התמוטטותם, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים".
משבר המניות נוצר בעקבות מנהגם של הבנקים לווסת את שערי מניותיהם באמצעות הזרמת כספי המשקיעים והחוסכים בבנקים לרכישת מניות הבנקים. פעולת הוויסות הביאה לכך ששערי מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד, כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). מגיוס כספים זה נהנה בעיקר אוצר המדינה, שהשקעות הבנקים ברכישת המלוות ואגרות החוב שלו אפשרו לו להמשיך בתהליך האינפלציוני.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 באוקטובר 2005 |
משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל כדי למנוע את התמוטטותם, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים".
משבר המניות נוצר בעקבות מנהגם של הבנקים לווסת את שערי מניותיהם באמצעות הזרמת כספי המשקיעים והחוסכים בבנקים לרכישת מניות הבנקים. פעולת הוויסות הביאה לכך ששערי מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד, כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). מגיוס כספים זה נהנה בעיקר אוצר המדינה, שהשקעות הבנקים ברכישת המלוות ואגרות החוב שלו אפשרו לו להמשיך בתהליך האינפלציוני.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 באוקטובר 2005 |
משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל כדי למנוע את התמוטטותם, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים".
משבר המניות נוצר בעקבות מנהגם של הבנקים לווסת את שערי מניותיהם באמצעות הזרמת כספי המשקיעים והחוסכים בבנקים לרכישת מניות הבנקים. פעולת הוויסות הביאה לכך ששערי מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד, כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). מגיוס כספים זה נהנה בעיקר אוצר המדינה, שהשקעות הבנקים ברכישת המלוות ואגרות החוב שלו אפשרו לו להמשיך בתהליך האינפלציוני.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 באוקטובר 2005 |
פגם גנטי הינו מצב רפואי או מחלה הנגרם - לפחות בחלקו - כתוצאה מליקוי הקשור לגנטיקה של תאי הגוף.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 באוקטובר 2005 |
פגם גנטי הינו מצב רפואי או מחלה הנגרם - לפחות בחלקו - כתוצאה מליקוי הקשור לגנטיקה של תאי הגוף.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 באוקטובר 2005 |
פסק דין האח והאחות שפסק בית דין רבני מיוחד בראשותו של הרב שלמה גורן בכסלו תשל"ג (פורסם ב-19 בנובמבר 1972), טיהר את האח והאחות, חנוך ומרים לנגר, מכתם הממזרות וסיים פרשה ארוכת שנים שהסעירה את המדינה והיו מעורבים בה הדרגים הגבוהים ביותר: ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין.
אמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. היא נפרדה ממנו ללא גט ולאחר מכן התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 באוקטובר 2005 |
פסק דין האח והאחות שפסק בית דין רבני מיוחד בראשותו של הרב שלמה גורן בכסלו תשל"ג (פורסם ב-19 בנובמבר 1972), טיהר את האח והאחות, חנוך ומרים לנגר, מכתם הממזרות וסיים פרשה ארוכת שנים שהסעירה את המדינה והיו מעורבים בה הדרגים הגבוהים ביותר: ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין.
אמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. היא נפרדה ממנו ללא גט ולאחר מכן התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 באוקטובר 2005 |
דוקטור סוס הוא שם העט של תאודור סוס גַייזֶל (2 במרץ 1904 - 24 בספטמבר 1991) שהיה סופר ומאייר אמריקאי הידוע במיוחד בשל ספרי הילדים שכתב ואייר.
דמויותיו המאוירות של ד"ר סוס הן לעתים תכופות עגלגלות ושחוחות במקצת. לדוגמה ניתן לציין את פניהם של הגרינץ' ושל חתול תעלול. קביעה זו תקפה גם לרובם המוחלט של הבניינים והמכונות שצייר סוס: אף על פי שחפצים אלו בנויים בקווים ישרים בעולם הממשי, סוס נמנע בקפידה מקווים ישרים כאשר צייר אותם.
במשך השנים תורגמו רבים מספריו של ד"ר סוס לעברית. במלאכת התרגום עסקו בין השאר לאה גולדברג, לאה נאור ואבירמה גולן, והספרים זכו להצלחה גדולה בישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 באוקטובר 2005 |
דוקטור סוס הוא שם העט של תאודור סוס גַייזֶל (2 במרץ 1904 - 24 בספטמבר 1991) שהיה סופר ומאייר אמריקאי הידוע במיוחד בשל ספרי הילדים שכתב ואייר.
דמויותיו המאוירות של ד"ר סוס הן לעתים תכופות עגלגלות ושחוחות במקצת. לדוגמה ניתן לציין את פניהם של הגרינץ' ושל חתול תעלול. קביעה זו תקפה גם לרובם המוחלט של הבניינים והמכונות שצייר סוס: אף על פי שחפצים אלו בנויים בקווים ישרים בעולם הממשי, סוס נמנע בקפידה מקווים ישרים כאשר צייר אותם.
במשך השנים תורגמו רבים מספריו של ד"ר סוס לעברית. במלאכת התרגום עסקו בין השאר לאה גולדברג, לאה נאור ואבירמה גולן, והספרים זכו להצלחה גדולה בישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 באוקטובר 2005 |
דוקטור סוס הוא שם העט של תאודור סוס גַייזֶל (2 במרץ 1904 - 24 בספטמבר 1991) שהיה סופר ומאייר אמריקאי הידוע במיוחד בשל ספרי הילדים שכתב ואייר.
דמויותיו המאוירות של ד"ר סוס הן לעתים תכופות עגלגלות ושחוחות במקצת. לדוגמה ניתן לציין את פניהם של הגרינץ' ושל חתול תעלול. קביעה זו תקפה גם לרובם המוחלט של הבניינים והמכונות שצייר סוס: אף על פי שחפצים אלו בנויים בקווים ישרים בעולם הממשי, סוס נמנע בקפידה מקווים ישרים כאשר צייר אותם.
במשך השנים תורגמו רבים מספריו של ד"ר סוס לעברית. במלאכת התרגום עסקו בין השאר לאה גולדברג, לאה נאור ואבירמה גולן, והספרים זכו להצלחה גדולה בישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 באוקטובר 2005 |
דוקטור סוס הוא שם העט של תאודור סוס גַייזֶל (2 במרץ 1904 - 24 בספטמבר 1991) שהיה סופר ומאייר אמריקאי הידוע במיוחד בשל ספרי הילדים שכתב ואייר.
דמויותיו המאוירות של ד"ר סוס הן לעתים תכופות עגלגלות ושחוחות במקצת. לדוגמה ניתן לציין את פניהם של הגרינץ' ושל חתול תעלול. קביעה זו תקפה גם לרובם המוחלט של הבניינים והמכונות שצייר סוס: אף על פי שחפצים אלו בנויים בקווים ישרים בעולם הממשי, סוס נמנע בקפידה מקווים ישרים כאשר צייר אותם.
במשך השנים תורגמו רבים מספריו של ד"ר סוס לעברית. במלאכת התרגום עסקו בין השאר לאה גולדברג, לאה נאור ואבירמה גולן, והספרים זכו להצלחה גדולה בישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 באוקטובר 2005 |
ב-28 ביוני 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין לרשתות הרדיו יעקב מרידור, מבכירי המועמדים ברשימת הליכוד, והודיע כי בידי מדען העובד עמו עלה להמציא מתקן לייצור אנרגיה המתבסס על תהליך כימי, בעל יעילות ותפוקה בלתי רגילות. להמחשת אופיה של ההמצאה, "מהפכה עולמית שעדיין לא ניתן לתפוס אותה", אמר למראיינת: "זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית ואת מאירה במנורה הזאת עיר שלמה כמו רמת גן". בזיכרון הקולקטיבי הישראלי שובש המשפט והפך להבטחה לנורה שתאיר את כל רמת גן.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 באוקטובר 2005 |
ב-28 ביוני 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין לרשתות הרדיו יעקב מרידור, מבכירי המועמדים ברשימת הליכוד, והודיע כי בידי מדען העובד עמו עלה להמציא מתקן לייצור אנרגיה המתבסס על תהליך כימי, בעל יעילות ותפוקה בלתי רגילות. להמחשת אופיה של ההמצאה, "מהפכה עולמית שעדיין לא ניתן לתפוס אותה", אמר למראיינת: "זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית ואת מאירה במנורה הזאת עיר שלמה כמו רמת גן". בזיכרון הקולקטיבי הישראלי שובש המשפט והפך להבטחה לנורה שתאיר את כל רמת גן.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 באוקטובר 2005 |
ספינת אוויר היא כלי טיס ממונע קל מן האוויר בעל יכולת ניווט. בשונה מכלי טיס אחרים, הנסמכים על כוח העילוי, ספינת האוויר מתגברת על כוח המשיכה בזכות משקלה, הנמוך ממשקל האוויר הממלא אותו נפח (חוק ארכימדס). צפיפות המסה הנמוכה של ספינות האוויר נובעת מכך שהן ממולאות בגז קל מן האוויר. בימיה הראשונים של ספינת האוויר, עד שנות הארבעים של המאה העשרים, היה גז המילוי העיקרי מימן, שבזכות משקלו הנמוך ומחירו הזול נעשה בו שימוש בצרפת, גרמניה ובריטניה. המימן היה גז דליק ומסוכן, ומשום כך הוחלף מאוחר יותר בהליום. ספינות האוויר האמריקניות השתמשו בהליום מאז שנות העשרים. כיום אוסר החוק בארצות הברית על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות נסיוניות עדיין נעשה בו שימוש.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 באוקטובר 2005 |
ספינת אוויר היא כלי טיס ממונע קל מן האוויר בעל יכולת ניווט. בשונה מכלי טיס אחרים, הנסמכים על כוח העילוי, ספינת האוויר מתגברת על כוח המשיכה בזכות משקלה, הנמוך ממשקל האוויר הממלא אותו נפח (חוק ארכימדס). צפיפות המסה הנמוכה של ספינות האוויר נובעת מכך שהן ממולאות בגז קל מן האוויר. בימיה הראשונים של ספינת האוויר, עד שנות הארבעים של המאה העשרים, היה גז המילוי העיקרי מימן, שבזכות משקלו הנמוך ומחירו הזול נעשה בו שימוש בצרפת, גרמניה ובריטניה. המימן היה גז דליק ומסוכן, ומשום כך הוחלף מאוחר יותר בהליום. ספינות האוויר האמריקניות השתמשו בהליום מאז שנות העשרים. כיום אוסר החוק בארצות הברית על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות נסיוניות עדיין נעשה בו שימוש.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 באוקטובר 2005 |
ספינת אוויר היא כלי טיס ממונע קל מן האוויר בעל יכולת ניווט. בשונה מכלי טיס אחרים, הנסמכים על כוח העילוי, ספינת האוויר מתגברת על כוח המשיכה בזכות משקלה, הנמוך ממשקל האוויר הממלא אותו נפח (חוק ארכימדס). צפיפות המסה הנמוכה של ספינות האוויר נובעת מכך שהן ממולאות בגז קל מן האוויר. בימיה הראשונים של ספינת האוויר, עד שנות הארבעים של המאה העשרים, היה גז המילוי העיקרי מימן, שבזכות משקלו הנמוך ומחירו הזול נעשה בו שימוש בצרפת, גרמניה ובריטניה. המימן היה גז דליק ומסוכן, ומשום כך הוחלף מאוחר יותר בהליום. ספינות האוויר האמריקניות השתמשו בהליום מאז שנות העשרים. כיום אוסר החוק בארצות הברית על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות נסיוניות עדיין נעשה בו שימוש.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 באוקטובר 2005 |
ספינת אוויר היא כלי טיס ממונע קל מן האוויר בעל יכולת ניווט. בשונה מכלי טיס אחרים, הנסמכים על כוח העילוי, ספינת האוויר מתגברת על כוח המשיכה בזכות משקלה, הנמוך ממשקל האוויר הממלא אותו נפח (חוק ארכימדס). צפיפות המסה הנמוכה של ספינות האוויר נובעת מכך שהן ממולאות בגז קל מן האוויר. בימיה הראשונים של ספינת האוויר, עד שנות הארבעים של המאה העשרים, היה גז המילוי העיקרי מימן, שבזכות משקלו הנמוך ומחירו הזול נעשה בו שימוש בצרפת, גרמניה ובריטניה. המימן היה גז דליק ומסוכן, ומשום כך הוחלף מאוחר יותר בהליום. ספינות האוויר האמריקניות השתמשו בהליום מאז שנות העשרים. כיום אוסר החוק בארצות הברית על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות נסיוניות עדיין נעשה בו שימוש.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 באוקטובר 2005 |
"העולם הזה" היה שבועון חדשות ורכילות ישראלי בעל סממנים רדיקליים, שיצא לאור בשנים 1937 - 1993.
השבועון נוסד בשנת 1937 על ידי העיתונאי אורי קיסרי, ונקרא בראשיתו "תשע בערב". בשנת 1946 שונה שם השבועון ל"העולם הזה". תחת עריכתו של אורי קיסרי התרכז השבועון בצד הקל והמבדר של החיים בארץ, וסיסמתו הייתה: "הבמות והחיים, דופק הזמן, הומור וסאטירה, השעשועים והלחם". הוא עסק בעיקר בענייני תרבות, אמנות, אופנה, כלל שפע של צילומים, והוטבע בו חותמו האישי של עורכו אורי קיסרי, חניך תרבות צרפת. בהתקרב מלחמת העצמאות, כאשר העניינים המדיניים והצבאיים עמדו במרכז התעניינותו של הציבור וזכו לכיסוי נרחב בשבועון "דבר השבוע", מבית ההוצאה של העתון דבר, הלכה ופחתה תפוצתו של "העולם הזה".
בשנת 1950 רכשו אורי אבנרי ושלום כהן את "העולם הזה", וכעורכים משותפים הביאו אותו לתפוצה רחבה. "העולם הזה" בעריכת אבנרי וכהן הפך לשם דבר, לטוב ולרע, בעיתונות הישראלית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 באוקטובר 2005 |
"העולם הזה" היה שבועון חדשות ורכילות ישראלי בעל סממנים רדיקליים, שיצא לאור בשנים 1937 - 1993.
השבועון נוסד בשנת 1937 על ידי העיתונאי אורי קיסרי, ונקרא בראשיתו "תשע בערב". בשנת 1946 שונה שם השבועון ל"העולם הזה". תחת עריכתו של אורי קיסרי התרכז השבועון בצד הקל והמבדר של החיים בארץ, וסיסמתו הייתה: "הבמות והחיים, דופק הזמן, הומור וסאטירה, השעשועים והלחם". הוא עסק בעיקר בענייני תרבות, אמנות, אופנה, כלל שפע של צילומים, והוטבע בו חותמו האישי של עורכו אורי קיסרי, חניך תרבות צרפת. בהתקרב מלחמת העצמאות, כאשר העניינים המדיניים והצבאיים עמדו במרכז התעניינותו של הציבור וזכו לכיסוי נרחב בשבועון "דבר השבוע", מבית ההוצאה של העתון דבר, הלכה ופחתה תפוצתו של "העולם הזה".
בשנת 1950 רכשו אורי אבנרי ושלום כהן את "העולם הזה", וכעורכים משותפים הביאו אותו לתפוצה רחבה. "העולם הזה" בעריכת אבנרי וכהן הפך לשם דבר, לטוב ולרע, בעיתונות הישראלית.
| |