ויקיפדיה:עקרונות מיוחדים לשפה העברית

לכתיבה בעברית קווים מנחים ייחודיים, שבהם יש להתחשב, בנוסף לעקרונות ולקווים המנחים הכלליים של ויקיפדיה.

[עריכה] סגנון

[עריכה] לשון

על ענייני לשון ראו ויקיפדיה:לשון.

[עריכה] תוארו של אדם

במהלך חייו אדם מחליף תפקידים ותארים. בעת התייחסות לאדם יש לציין את תפקידו/תוארו בעת ההתרחשות המתוארת, ולא במועד אחר, כדי שלא ליצור אנכרוניזם. דוגמאות:

• אין לתאר את צחי הנגבי: "נולד בשנת 1957 בעיר ירושלים, כבנה של ח"כ גאולה כהן מהתחייה", משום שבעת לידתו לא היתה אמו חברת כנסת (אלא רק שנים לאחר מכן), ולכן יש לתקן ל"נולד בירושלים, כבנה של גאולה כהן (לימים ח"כ מהתחייה)".
• בעת ציטוט פסק דין של מאיר שמגר יש לתארו במילים "מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון", ואין זה נכון לכתוב "מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון לשעבר", משום שבעת מתן פסק הדין מאיר שמגר כיהן בתפקיד זה, וטרם הפך ל"לשעבר".
• תיאורה של ועדת אגרנט ממחיש היטב כלל זה: "בראש הוועדה ישב שמעון אגרנט, נשיא בית המשפט העליון, ולצדו ישבו השופט משה לנדוי, מבקר המדינה יצחק נבנצאל, והרמטכ"לים לשעבר יגאל ידין וחיים לסקוב". רק לרמטכ"לים מוצמד התואר "לשעבר", משום שבעת שמונו לחברים בוועדת אגרנט כבר לא היו רמטכ"לים.

בהתאם לעיקרון זה, אין להצמיד לשמו של אדם את התואר ז"ל, שליט"א או ע"ה.

במקרים של חשש מחוסר בהירות ניתן להשתמש במילה "דאז", למשל "מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון דאז".

[עריכה] פיסוק

ראו פיסוק.

[עריכה] שמות מאמרים (ערכים)

ראו: ויקיפדיה:מתן שם לערך.

[עריכה] כתיב מלא/חסר

כתיב חסר הוא אנכרוניסטי. כבר עשרות שנים שהכתיב המלא שולט בשפה העברית בטקסט שאינו מנוקד. כל העיתונים והספרים נכתבים בכתיב מלא - זו הנורמה. באנציקלופדיה העברית מאויתים המושגים בכתיב חסר, מפני שהם מנוקדים ומפני שזו אנציקלופדיה שנולדה לפני יותר מחמישים שנה, לפני שנקבע הכתיב המלא כנורמה. כללי הכתיב המלא מופיעים באתר האקדמיה ללשון העברית (ונקראים "כללי הכתיב חסר הניקוד"), וכדאי שניצמד אליהם.

[עריכה] תרגום מלעז

ראו דיון מפורט בויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית.

[עריכה] מספרים

• תחומי מספרים ייכתבו מימין לשמאל, כלומר יש לכתוב "משקל ‏‏40 - ‏‏60 ק"ג" ולא "משקל ‏60‏ - ‏‏40 ק"ג". ספרותיו של כל מספר נקראות משמאל לימין, אך המספר בשלמותו כמוהו כמילה, והוא נקרא מימין לשמאל - כך החליטה האקדמיה ללשון העברית (הצורה הרשומה כאן מוצגת תקינה באינטרנט אקספלורר, אך יש דפדפנים שמציגים אותה הפוכה).

תחום של אחוזים ייכתב בצורה ‏‏20% - ‏‏‏‏30%, ולא "‏30 - ‏‏20 אחוז". (מקלידים את התווים בסדר הבא : 2;0;%;-;3;0;% כדי שיוצגו בצורה תקינה (הסימן ; מפריד בין התווים המוקלדים).)

• כאשר המספר גדול מ-999 יש לכתוב אותו עם פסיקים המפרידים את הספרות לקבוצות בנות שלוש ספרות, כלומר יש לכתוב 1,000 ולא 1000. יוצא מן הכלל: תאריך ייכתב ללא פסיק, למשל 2003.

[עריכה] יחידות מידה

יחידות מידה בסמוך למספר ייכתבו בסימול הבינלאומי המקובל, באותיות לטיניות, למשל ‎1×10^-16m/s‎. לסיוע בכתיב זה משמשת התבנית:SN.

[עריכה] תאריכים

בוויקיפדיה יש מבנה קבוע לצורת כתיבתם של תאריכים. ראו פירוט בויקיפדיה:תאריכים.

[עריכה] רשימות

יש להבדיל בין הערך העוסק במושג מסוים, לבין רשימת מופעים ספציפיים של מושג זה. ערך העוסק במושג יופיע כמקובל בוויקיפדיה בלשון יחיד, למשל שפת תכנות, וערך המכיל רשימת מופעים של מושג זה יופיע בלשון רבים, למשל שפות תכנות. דוגמאות נוספות לזוג כזה הם הערכים מערכת הפעלה ומערכות הפעלה, והערכים פוביה ופוביות. גם בוויקיפדיה האנגלית קיימת הבחנה כזו, למשל בין הערך en:Programming language, שעוסק במושג, לבין הערך en:List of programming languages, שמציג רשימת מופעים של מושג זה. באנגלית, כפי שאתם רואים, לא הסתפקו במעבר מיחיד לרבים, אלא גם הוסיפו את המלה List. בעברית הסתפקנו בהבחנה בין יחיד לרבים.

כדי לתת לגולשים תמונה שלמה, יש לקשר בין שני הערכים. קישור כזה מופיע בכל אחת מהדוגמאות שנמנו לעיל.

בשם הרשימה יש להשתמש בשם המופשט המינימלי המתאר את חברי הרשימה, אין להשתמש בשמות תואר נלווים. דוגמה: 'אישים' ולא 'אישים ידועים', 'מלחינים' ולא 'מלחינים מפורסמים', 'סופרים' ולא 'סופרים נודעים'.

רצוי לתת בכל רשימה תיאור קצר, באורך מילים ספורות, של כל מושג ברשימה, כדי לתת את כל התורה על רגל אחת, לגולש הנחפז. ראו דוגמה בערך פוביות. כמו כן כדאי לעצב את הרשימה בצורת טבלה ולכלול בה תוכן נוסף כך שלא תהיה סתם רשימה שמית, כי הדבר מהווה כפילות עם הקטגוריה. הרשימות שכוללות רק רשימה שמית מומרות לקטגוריות.

[עריכה] ניקוד

ערך מורחב – ויקיפדיה:ניקוד

[עריכה] כתב נטוי והדגשות

כתב נטוי (italics) אינו חלק מהטיפוגרפיה העברית התקנית. לפיכך, יש להימנע מכתב נטוי, ובעת תרגום מאמרים יש להשתמש בתחליפים הולמים.

• שמות יצירות בטקסטים בעברית מוקפים במרכאות: "מלחמה ושלום" ולא מלחמה ושלום.

• הדגשה לצורך חיזוק יש לעשות בעזרת אות שמנה (bold). לעתים קרובות עדיף ליצור את ההדגשה על-ידי טקסט חריף יותר, במקום להשתמש בהדגשה ויזואלית.

• הגדרות מופיעות לעתים בטקסט אנגלי כשהמילה המוגדרת רשומה, בהופעתה הראשונה, בכתב נטוי. בעברית יש להחליף זאת במרכאות (כשהמוגדר הוא מילה) או בכתב מודגש (כשהמוגדר הוא מה שהמילה מייצגת). למשל:
  • "זרחן" היא מילה בת 4 אותיות.
  • זרחן הוא חומר כימי. (כך מקובל גם בפתיחת מאמרים).
  • נכנה בשם "זרחן" את החומר המתקבל. (ההתייחסות היא לשם ולא לחומר).

מקומות נוספים בהם נעשה שימוש בטקסט נטוי בוויקי האנגלית:

• הפניות לפירושונים בראש ערך: כאן יש להשתמש בתבנית:פירוש נוסף לשם כך (ניתן לראות דוגמה בערך פריז).
• הפניות לערכים מורחבים מתוך ערכים כלליים יותר, יש להשתמש בתבנית:הפניה לערך מורחב (ניתן לראות דוגמה בישראל#היסטוריה).

השימוש בתבניות אלו חוסך לוויקיפדים עבודה רבה של עדכון ערכים לגבי כל שינוי קטן בעיצוב.

[עריכה] "הארץ" במובן "ישראל"

הביטוי "הארץ", בעברית המדוברת בישראל, מתייחס ל"ארץ ישראל" או לפעמים "מדינת ישראל". בכתיבה בוויקיפדיה, הקפידו, לפחות באזכור הראשון, לכתוב במפורש את המילה "ישראל" או "ארץ ישראל", ובהתאם לצורך ולהקשר גם הפכו אותה לקישור לישראל או לארץ ישראל. כך, לדוגמה, במקום לכתוב "עלה לארץ" יש לכתוב "עלה לישראל". כמו כן יש להימנע מלהשתמש במילה "חו"ל" ובביטוי "בארץ ובעולם" - ישראל היא חלק מהעולם ולכן יש לכתוב: "בישראל ומחוצה לה". זכרו: ויקיפדיה העברית איננה ויקיפדיה הישראלית! שיטה טובה להיפטר מסגנון כתיבה ישראלי-מקומי היא לדמיין שאתם כותבים בשפה אחרת (למשל, באנגלית) והטקסט שלכם מיועד לקוראים ברחבי כל העולם.

הערה זו נוגעת גם להתייחסויות אחרות לישראל כאל מדינת המוצא של הקוראים: כאן - בתור ישראל, בצבא - במקום בצה"ל, המדינה - במקום ישראל וכו'.

[עריכה] כימיה

SiO₂ הוא "צורן דו-חמצני" או "דו-תחמוצת הצורן"? בסוף שנות השישים נעשה המעבר בכתיבה עברית של תרכובות, מהצורה "דו-תחמוצת הצורן" לצורה "צורן דו-חמצני". קל להבין את השינוי: הצורה החדשה נותנת תיאור מדויק של מבנה המולקולה: אטום צורן ושני אטומי חמצן. הביטוי "דו-תחמוצת" הוא ביטוי מוזר, שהרי יש הבדל בין תחמוצת לבין חמצן, וברור שבמולקולה שלפנינו אין שתי תחמוצות אלא שני אטומי חמצן. בדיקה בגוגל מראה שהכתיב המודרני אכן נפוץ יותר, והוא בולט באתרים שניתן לסמוך עליהם. בוויקיפדיה נכתוב, אם כן, "צורן דו-חמצני".

[עריכה] איך לכתוב עברית בוויקיפדיה האנגלית

ויקיפדיה האנגלית תומכת ביוניקוד (UTF-8), ולכן ניתן לכתוב בעברית היכן שנדרש. יש לשים לב לבעיות פיסוק למיניהן שיכולות לצוץ בגלל אי תאימות של כיוון הכתיבה.

[עריכה] ראו גם

• ויקיפדיה:עזרה
• ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר האקדמיה ללשון העברית
• אתר המטפל בנושאים שונים בשפה העברית
• כללים להתקנת כתבי יד בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית
• hspell - אתר המאפשר בדיקת איות בעברית