ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון16

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

תוכן עניינים 1 שאלה על תבנית 2 סתירה כימית וסתירה לוגית 3 מגן דוד 4 חומרי נפץ 5 עדות שקר 6 תשובה זריזה 7 שאלה עקרונית 8 איך צריך לתעתק לעברית את שמו של מנהיג החזית הכורדית? 9 מדובבים 10 מה פירוש הביטוי "שליטה סטוכסטית"? 11 פירוש רש"י 12 פרח בנקבה? 13 פנורמה 14 חלב ובשר 15 משטר בסוריה (2 שאלות עיקריות) 16 איך מחשבים אחוזים? 17 שאלה ליודעי דבר במתמטיקה 18 נסיגה מקוניטרה 19 גירסה ישראלית לקטגוריית ויקיפדים לפי תחומי עניין + הפניות מתיבות המשתמש השונות 20 איך מרכיבים עקומת תמורה? 21 הרכב מינרלי בקרקע, חילחול מיים והתחדשות צמחייה לאחר כריתת יערות 22 עמוד השדרה - למבינים בגוף האדם 23 שאלה 24 קטע מהברית החדשה 25 טלפון מירס וטלויזיה 26 מישהו מבין בגננות? 27 למבינים דבר בהסתברות 28 הסתברות 29 מה זה מור 30 ארמית 31 איך הדנים עושים את זה? 32 איך אני עושה טבלאות? 33 תבנית למשחקי וידיאו 34 שאלה בלשון 35 חומר השלמה להקת הנח"ל 36 פתרון של מערכת משוואות מודולריות 37 דניס הופר?? 38 בירבורים / קורין אלאל 39 קפיצת פרוסברי 40 FFT 41 סוריה דיקטטורה או פרלמנט נישיאותי? 42 עורך ראשי של עיתון 43 סבבה 44 ציטוט של פרוטסטנטי שהתנגד לנאציזם 45 יש מתעתק שבדית בקהל? 46 מחוז פדראלי 47 לשון מתמטית 48 סבלנות או סובלנות? 49 לטריזציה, דגרזציה... 50 שמו של מזכ"ל נאטו 51 לגבי הערך המלחמה העולמית בטרור 52 King Cobra 53 בד מיקרופיבר 54 ריגולטו 55 Peter Debye 56 תעתיק נכון של Guaraní (שם השפה) 57 הערך ה- 50,000 58 מתי ניתן לראות את כוכב השחר? 59 גמל שלמה Rivetina Baetica 60 תמונה בלתי לחיצה 61 כימיה 62 יוכבד ועמרם 63 הקיצור מה"ר 64 שאלה 65 סיירת אגוז 66 חֲנֻכִּיָּה או חנוכייה? 67 למי יש מעריב של היום? 68 תרגום 69 מע' העיכול 70 תעתוק לעברית מהולנדית/הונגרית 71 איך מתעתקים לעברית Purley, Surrey? 72 Maglev 73 ממצאים בבדיקת טחול בתינוק בן חודשיים 74 רעל 75 שמיניסטים 76 נחל ממשית 77 אודות האודות 78 שאלת תם 79 Certiorari 80 אמריקאי או אמריקני - האם ומתי? 81 בשר כשר 82 Adlai Stevenson 82.1 הצעתי לתרגום חוזר של שמות משפות לועזיות לעברית 83 מדינות שלא מכירות בישראל 84 מאמר בנושא חברות/ידידות בין אנשים 85 הטבלה המחזורית 86 שאלה למומחה בכימיה שראה את ג'יימס בונד החדש 87 התחממות כדה"א 88 ביצה 89 על לוכד הנחשים 90 זכיות יוצרים- איך זה פועל? 91 יום החוריה בסוף התקופה העותומנית 92 לא אגדה רעיי 93 לטינית 94 גלידה 95 תרגום למונח Data Tabulation

שאלה על תבנית

איך אני כותב בראש הערך 'אל תתבלבלו עם...', כמו כאן? תומפקינס 23:40, 13 בנובמבר 2006 (IST)

תבנית:פירוש נוסף. דודס • שיחה 23:44, 13 בנובמבר 2006 (IST)

זה לא מה שהתכוונתי. תומפקינס 03:06, 14 בנובמבר 2006 (IST)

זה בדיוק אותו דבר, רק נסוח שונה. חגי אדלר 11:32, 14 בנובמבר 2006 (IST)

סתירה כימית וסתירה לוגית

מומחים יקרים:
כתבתי ערך חביב העוסק בתגובת סתירה (תגובה בין בסיס לחומצה).
השם שנתתי לערך הוא סתירה (כימיה) תוך התחשבות במושג הסתירה בתורת ההגיון.
כיום אין ערך למושג סתירה (הגיון) הדן בסתירה לוגית.
עם זאת קיים כיום ערך בשם הפרכה.

הייתי מעוניין לדעת האם הפרכה בלוגיקה היא שוות ערך לסתירה. אם זה המצב, אני אמחק את דף הפירושונים שיצרתי סתירה ואעביר את הערך סתירה (כימיה) לערך סתירה.
בתודה מראש, דוד הירושלמי 23:48, 13 בנובמבר 2006 (IST)

לדעתי סתירה אינה הפרכה. הלל • שיחה • תיבת נאצות 23:51, 13 בנובמבר 2006 (IST)

הפכתי את סתירה (לוגיקה) להפניה לדף טאוטולוגיה (לוגיקה). הפרכה זה משהו אחר. עוזי ו. 23:56, 13 בנובמבר 2006 (IST)

הלל ועוזי, קודם כל תודה לשניכם. כעת, להמשך שאלתי. כפי הנראה, הערך סתירה (כימיה) ישאר במימדיו הנוכחיים פלוס-מינוס. לעומת זאת כיום, הערך סתירה (לוגיקה) הוא למעשה שורה בדיוק בערל טאוטולוגיה (הגיון. במידה וגם ערך זה לא צפוי לגדול בצורה חריגה אני חושב שעדיף להעביר את הערך סתירה (כימיה) :::לערך בעל השם סתירה וליצור פירוש נוסף (כמו שכבר קיים) בראש הערך הזה.

לעומת זאת, אם מי מכם, שכנראה כבר שכח בלוגיקה דברים שאני לעולם לא אדע, חושב שלערך סתירה (לוגיקה) מגיע דף שלם (ולא איזה REDIRECT לשורה בערך אחר) אז אני אשאיר את המצב הנוכחי על כנו עד שיווצר המלא סתירה (לוגיקה). שוב בתודה מראש, דוד הירושלמי 11:12, 14 בנובמבר 2006 (IST)

נראה לי שלא הייתי ברור קודם: שאלתי היא כזו האם סתירה לוגית היא מונח ש"זכאי" לערך, או שמא השורה לה הוא זכה בטאוטולוגיה היא מספקה. וחוצמזה סתם לידע כללי אם מישהו מוכן להאיר את עיני לגבי ההבדל בין סתירה להפרכה. כמו תמיד, בתודה רבה מראש, דוד הירושלמי 13:25, 14 בנובמבר 2006 (IST)

דומני כי: בסתירה, שתי טענות או יותר לא יכולות להתקיים זו לצד זו ולפיכך אחת מהם (לא ידוע איזו) אינה נכונה. כמו למשל: טענה א' - אתמול בשש בערב יוסי היה בביתו. טענה ב' - אתמול בשש בערב יוסי היה בבית הקולנוע. לעומת זאת בהפרכה, טענה אחת (מסוימת) שוללת את נכונותה של טענה אחרת (מסויימת).

טענה א': לא השתמשתי בסמים מעולם. טענה ב': בדיקת הדם שלך העלתה ממצאים של עקבות קוקאין בדמך. ב' הפריכה את א'. מקווה שאיני טועה בהגדרותַי. HansCastorp 13:36, 14 בנובמבר 2006 (IST)

בלוגיקה, סתירה היא פשוט משפט ששלילתו טאוטולוגיה, ואין צורך בערך לעצמו עבור המושג הזה. בכל-זאת, עדיף שהערך על סתירה בכימיה יהיה "סתירה (כימיה)", כי למלה הזו יש עוד פירושים. באשר להבדל בין סתירה והפרכה - הפרכה היא סוג של טיעון, בעוד שסתירה היא סוג של פסוק לוגי. אם נמשיך את הדוגמא של האנס, טענה ב' הפריכה את טענה א' משום שההנחה כי שתיהן נכונות בו-זמנית היא סתירה (בלשון הדיבור מעדיפים "מביאה לסתירה", למרות שזה יוצר סדרה אינסופית שבו כל סתירה היא אך צעד המביא לסתירה, ולסתירה עצמה אין מגיעים). עוזי ו. 16:15, 14 בנובמבר 2006 (IST)

חברים, אני חייב לציין שלמיטב הבנתי ההבדל בין סתירה להפרכה הוא לעתים רבות דק. מאחר ובדרך כלל (לפי הבנתי) מתקיים דבר בסגנון - א: יוסי תמיד מנצח בתחרויות. ב: יוסי הפסיד אתמול בתחרות. ולכן מאחר וקיימת סתירה בין שתי הטענות אז ב' הפריכה את א'. בכל אופן, כרגע אני משאיר את העניינים על כנם, אולי בעוד זמן לאחר שיהיו יותר תגובות בנושא, נעביר את סתירה (כימיה) לסתירה.

אני אהיה יותר פשטני: אם א' הוא סתירה לב' אזי א' מפריך את ב' (או להפך). עליתי על זה נכון!? דוד הירושלמי 00:20, 15 בנובמבר 2006 (IST)

מגן דוד

העברה מהמזנון:

בערך מגן דוד, מצויין כי מגן דוד הופיע לראשונה במאה השביעית לפנה"ס. אך אנו יודעים כי מגן דוד הופיע על מגנו של דוד {מכאן השם} שחי בראשית האלף לפנה"ס, כך שאנו יודעים על הופעה עתיקה יותר.... כעת השאלה הנשאלת היא מי התחיל עם הסמל הנ"ל? היהודים או הבודהיסטים? שכן דוד המלך חי גם כן לפני אלפי שנים.. מה גם שלמגן דוד ישנה משמעות קבלית. האם ניתן להניח כי דוד המלך שהיה בקיא בתורת ישראל, הציב את הסמל הנ"ל על מגנו כסימן לשפע ועזרה המגיעים מן השמיים? שכן זהו חלק מפירוש הסמל... ואז סביר להניח כי הסמל הופיע זמן רב לפני כן במסתרי הקבלה, אשר היתה סודית בתקופה זו ואולי אף זו הסיבה לכך שעדויות עתיקות יותר- אין. מאחר והקבלה עברה מרב לתלמיד, ולא נפוצה לשאר?

על פי הידוע מגן הדוד היה סמל ששימש החל מהמאה ה7 לפנה"ס בעמי המזרח הקדום ולא היה מיוחד לישראל אלא כנראה שאלו קלטו אותו מהם. למסורת כי סמל זה היה חקוק על מגנו של דוד שחי כמה אלפי שנים מאוחר יותר אין סימוכין אם כי יש שתלו את יחוסו של הסמל לדוד בברכתו של ישעיה לדוד שבו הוא מונה את מעלתיו של דוד המלך אם כי לטעמי קצת אונסים את הפסוק וקשה להגיע להכרעה האם נכון הדבר. לדעתי ויכול להיות שידיעותי במקרה דנן לוקות בחסר סמל זה לא מופיע בבודיהזם וגם אם כן אני לא ייפול מכסאי שכן אלו השפיעו זה על זה ולראייה אמונת הגלגול שחדרה ליהדות מתורות המזרח. לטענה כי יתכן והסמל הופיע ב"מסתרי הקבלה" ודוד שהיה בקי בתורה זו השתמש בסמל בשל המשמעויות שנלוות לו אין שחר שכן תורת הקבלה התפתחה רק במאה ה- 13 לספירה. בברכה, Shayakir • שיחה. 03:59, 14 בנובמבר 2006 (IST)

לפי ידיעותי, השימוש במגן דוד כסמל לאומי/דתי יהודי נעשה לראשונה על ידי הכוזרים. לפני כן זה היה רק קישוט מקובל, בדיוק כמו הכוכב המחומש. בברכה. ליש 05:34, 14 בנובמבר 2006 (IST)

ככל הנראה מגן שלמה הופיע אצל היהודים לפני מגן דוד.מלמד כץ 09:30, 14 בנובמבר 2006 (IST)

המגן דוד אינו סמל יהודי מובהק (כמו מנורה, שופר או לולב, אותם אפשר למצוא על קברים יהודיים עתיקים או ברצפות פסיפס בבתי כנסת קדומים). מדובר בסמל מצרי עתיק שהתגלגל להודו ומשם לכל העולם. מי שעסק רבות במגן דוד הוא גרשום שלום, שטען כי בקבלה נחשב ההֶקְסֶגְרָם (משולש בעל ששה קודקודים) לסמל המגן מפני רוחות ומזיקים, אבל כך גם הכוכב בעל חמשת הקדקודים - הפֶּנְטָגְרָם, ושניהם נקראים גם בשם "חותם שלמה" או "חותם דוד". על פי שלום, המושג "מגן דוד" נולד רק בימי הביניים, כשיהודים ייחסו לראשונה להֶקְסֶגְרָם את כוחו הסגולי של מגן דוד המלך, שבזכותו ניצלו לכאורה ישראל במלחמה. על פי אגדות אלה, עיצב דוד המלך את המגן שלו בצורת הֶקְסֶגְרָם, שכן שמו - דוד - הורכב משתי אותיות ד', שבכתב העברי הקדום דומה למשולש. לאגדה זו אין כל שחר, ונראה שהיא נולדה מתוך צורך של יהודים בימי הביניים למצוא לעצמם סמל "כתגובה" לצלב שהופיע על מגני האבירים. בכל מקרה, ההֶקְסֶגְרָם לא הפך גם אז לסמל יהודי מובהק,ורק לפני כ-250 שנה התחילו יהודי פראג להשתמש בו כסמל יהודי, שנקרא "מגן דוד". ורק תיקון טעות לשיקיר - הדעות מאד חלוקות בשאלה מתי "נולדה" הקבלה, וגם אם לא נרחיק נדוד עד ימי רשב"י, הרי שיסודות הפרד"ס היו בשימוש כבר במאות הראשונות לספירה. תמרה 23:44, 14 בנובמבר 2006 (IST)

תמרה, ודאי התכוונת לומר פרדס. הלל • שיחה • תיבת נאצות 23:54, 14 בנובמבר 2006 (IST)

דווקא התכוונתי לפרד"ס (פשט רמז דרש סוד). גם בערך פרדס זה מופיע כך. תמרה 09:51, 15 בנובמבר 2006 (IST)

אז אם כך, הביטוי עצמו מיוחס בערך לאר"י (ולדעתי יש לבדוק זאת בצורה רצינית יותר), ויסודותיו מיוחסים בערך למאה ה-13, לרמב"ן (ויש מה לדון מהו ה"רמז" ואכמ"ל. זה בכל מקרה לא קשור ל"פרדס" המקורי, אלא כפרפראזה. הלל • שיחה • תיבת נאצות 10:36, 15 בנובמבר 2006 (IST)

לתמרה, במחקר הקבלה אין מחלוקת באשר לזמנה של זו ולכולי עלמא היא פרצה לראשונה בשלהי המאה ה12 עם הופעתו של ספר הבהיר בשנת 1180~ ופיתוחה של תורת הקבלה בחוג המשיב וחוגים נוספים. הטעות שלך ושל רבים אחרים נובע מקירבתה של זו לתורת הסוד היהודית הקדומה שהעדויות הראשונות שלה צצות החל מהמאה ה 2 לספירה בחוג יורדי המרכבה אשר קשורים לספרות ההיכלות. על אף הקירבה בין הקבלה לתורת הסוד הקדומה והישענותה של זו על זו הרי שהם שני דברים שונים בתכלית והם נבדלים זה מזה כמעט בכל המובנים החל מהתיאולוגיה וכלה בטרמינולוגיה. לגבי הפרד"ס כשיטה בפרשנות המקרא היהודית, לרוב מיוחס השימוש הראשוני לרמב"ן שהושפע מן הפרשנות הנוצרית. אגב בכל מקום שהרמב"ן מביא את פירושו "על דרך הסוד" אין הדברים מכוונים לתורת הקבלה שכן הלה התנגד להפצתה ברבים אלא כוונתו בפרשנות האזוטרית. בברכה, Shayakir • שיחה. 12:18, 15 בנובמבר 2006 (IST)

חומרי נפץ

מישהו מסוגל להגיד לי האם זה נכון שאפשר לייצר ניטרוגליצרין באמצעות חומצה גופרתית וחומצה חנקתית?

ודאי שלא, לניטרו גליצרין (כפי שניתן להבין משם החומר) דרוש גליצרין

זה לא מדויק. נכון, דרוש גליצרין, אבל הניטרציה שלו נוצרת בהוספתו לתערובת של חומצה גופרתית וחומצה חנקתית. לא מומלץ לאף אחד לנסות. ‏odedee • שיחה 00:32, 25 בנובמבר 2006 (IST)

עדות שקר

מישהו יודע מה עונשה של עדות שקר במשפט הישראלי?
האם מותר לעד שנתפס משקר להעיד מאוחר יותר במשפטים נוספים או שעדותו פסולה לעולם?
תודה, יאיר

מותר לו להעיד, אך המשקל הניתן לעדותו פחות בהרבה. בברכה. ליש 05:12, 16 בנובמבר 2006 (IST)

לגבי העונש, ראה בחוק העונשין, סעיף 237 ובסביבה. 80.178.114.234 14:16, 19 בנובמבר 2006 (IST)

תשובה זריזה

מהו התאריך העברי של יום השואה ב1998 ? דחוף!!!

כ"ז ניסן תשנ"ח. כ"ח ניסן היה יום שישי. 23/4/98. זריז מספיק? חגי אדלר 21:38, 14 בנובמבר 2006 (IST)

תבורך! ראובן ריבלין 14:41, 15 בנובמבר 2006 (IST)

רק תיקון טעות - כ"ז הוא התאריך המקורי, וכיוון שחל בתשנ"ח (1998) ביום חמישי - עולם כמנהגו נוהג. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:17, 20 בנובמבר 2006 (IST)

שאלה עקרונית

שלום רב! מדוע להקשות את החיים לצורך תרומה??? האם אין לכם כתובת בישראל אליו ניתן לשלח שיק כתרומה? אודה לכם על תשובתכם. אריה

לפעילי ויקיפדיה בעברית אין (בשלב זה?) עמותה רשומה, ולכן לא ניתן לאסוף בארץ תרומות בצורה מסודרת. אני בטוח שעוד רגע יתנדב כאן איזה חכמולוג לקבל תרומות באופן פרטי... עוזי ו. 23:34, 14 בנובמבר 2006 (IST)

בעקבות יוזמה של קרן ויקימדיה הבינלאומית, עלתה כאן הצעה להקים עמותה ישראלית מקומית (קרן ויקימדיה מכנה עמותה כזאת chapter), אבל לעת-עתה סוכם שנזקה של עמותה כזאת יהיה רב מתועלתה, ולכן העניין נגנז. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:14, 20 בנובמבר 2006 (IST)

איך צריך לתעתק לעברית את שמו של מנהיג החזית הכורדית?

עבדאללה אוצ'לאן (?) בויקיאנגלית. תודה. בן ה. 19:29, 15 בנובמבר 2006 (IST)

אני הייתי הולך על עבדוללה אוג'לאן, או אפילו אֵג'לאן (לפי התעתיק הרגיל של Ö בגרמנית). אביעד המקורי 19:31, 15 בנובמבר 2006 (IST)

טוב. שיניתי את השם (הערך עדיין לא קיים בעברית), אם למישהו יש רעיונות אחרים או בטוח יותר (אחרי הכל, זו לא גרמנית אלא טורקית (אני חושב) אני אשמח לשמוע. בן ה. 19:34, 15 בנובמבר 2006 (IST)

אני מסכים עם גרסתו של אביעד: עבדוללה אג'לאן (לפי התעתיק הרגיל של Ö בגרמנית). C בתורכית היא אכן ג' ולא צ'. c cedille היא ה-צ' התורכית. בעצם, להערכתי, בתורכית יהיה שמו Abdallah, ולכן עדיף לתעתק "עבדאללה אג'לאן". ועוד הערה קטנטונת: בציבור הישראלי מקובל לקרוא לו אוג'לאן, ולא אג'לאן. נראה לי שבמקרה הזה אולי היה עדיף לשמר את הכתיב השגוי, כי סביר שאג'לאן לא יהיה מוכר לקוראי העברית באנציקלופדיה שלנו (משום מה נוהגים להתעלם מן ה-Ö בתורכית, ואולי אין מנוס משימור מגמה זו גם בתעתוק שמות מתורכית, לפחות אלה שהשתרשו ללא הצליל של Ö. אלדד • שיחה 20:57, 15 בנובמבר 2006 (IST)

אם בתורכית שמו "עבדאללה", מאין בא "עבדוללה"? ואגב, כך כותבים גם בויקי התורכית - tr:Abdullah Öcalan. אביעד המקורי 21:00, 15 בנובמבר 2006 (IST)

מעניין מאוד, תודה רבה על האינפורמציה! היות שהוא כורדי, אני מניח ששמו נגזר מכורדית, ובתורכית מתעתקים את צליל ה-U שנהגה באותיות הערביות שבהן נכתב שמו של אוג'לאן במקור. ועם זאת, בדקתי שוב בוויקיפדיה התורכית, ומסתבר שהשם הוא אכן Abdullah, ולא Abdallah, כפי שסברתי (כך מופיע השם עבדאללה בתורכית). אם כך, עבדוללה אוג'לאן (אבל בגיגול מצאתי שהשם עבדאללה אוג'לאן רווח הרבה יותר בעברית). אלדד • שיחה 21:14, 15 בנובמבר 2006 (IST)

ומה עם עבדוללה גול, למשל? גם הוא צריך להיות עבדאללה? tr:Abdullah Gül. אביעד המקורי 11:53, 16 בנובמבר 2006 (IST)

למיטב זכרוני משיעורי הערבית, במצבים מסויימים מוסיפים תנועה לעיצור האחרון של שם העצם על פי תפקידו במשפט. השם עבדאללה הוא צירוף של שתי מילים (עבד+אללה=עבד האלוהים) ועל האות האחרונה של המילה עבד מוסיפים ניקוד בהתאם למקומו במשפט. כיוון שמיקומו יכול להשתנות, אני חושב שלעיתים הוא יהגה כשורוק (עבדוּ‏ללה) ולעיתים כפתח(עבדַ‏אללה). אבל מצד שני, עברו ימים רבים מאז שיעורי הערבית שלי. רוליג 08:38, 18 בנובמבר 2006 (IST)

לאביעד, לא הייתי בטוח אם תשובתי הייתה ברורה - היא כנראה לא הייתה ברורה דיה: תיקנתי, וכתבתי שבתורכית הצורה הנכונה היא Abdullah, ולא Abdallah (לא רק לאוג'לאן, אלא בכלל). כך שעניתי גם על הכתיב של עבדוללה גול (בדקתי ומצאתי שבתורכית נהוג לתעתק את השם עבדאללה כ- Abdullah. אלדד • שיחה 23:59, 18 בנובמבר 2006 (IST)

כתבתי לעיל: כך מופיע השם "עבדאללה" בתורכית (והתכוונתי, כך: Abdullah). אלדד • שיחה 00:00, 19 בנובמבר 2006 (IST)

אוקיי, עכשיו הבנתי אותך. רוליג, אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי לתורכית מודרנית, שנכתבת באותיות לטיניות והיחסות הערביות בה אינן פעילות. אביעד המקורי 00:03, 19 בנובמבר 2006 (IST)

לגבי עבדאללה/עבדוללה - אכן יש כאן עניין של יחסות, שקיימות בערבית ספרותית, אבל לא בערבית מדוברת, ומובן שלא בתורכית או בכורדית. באנגלית נוהגים לתעתק את השם לפי יחסת הנושא שלו Abdullah (צורת השם בערבית ספרותית כשהיא מופיע בעמדת נושא במשפט). בעברית מקובל לתעתק "עבדאללה" שהיא צורה שקרובה יותר להגייה בערבית מדוברת (את ה-ל', אגב, הוגים רק פעם אחת, אף שהיא כתובה פעמיים). לדעתי, כדאי לכתוב עבדאללה כמקובל בעברית, גם כשמדובר בשמות תורכיים, כורדיים ופרסיים. אחרת צריך בכלל לכתוב אבדולה או אבדאלה או משהו דומה לזה. נראה לי שנאבד את הקוראים שלנו אם ננקוט כתיבים כל כך פונטיים. לגבי אוג'לאן/אוצ'לאן - באנגלית מקובל להשמיט סימנים דיאקריטיים מאותיות לטיניות, ולכן מומלץ לוודא בוויקי התורכית אם אין שם "סדילה" שנשמטה בנוסח האנגלי. לגבי ה-ו אחרי ה-א, מדובר ממילא בתנועה שאינה קיימת בעברית ואפשר לתעתק אותה בשתי דרכים, אז עדיף ללכת על הדרך הנפוצה יותר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:11, 20 בנובמבר 2006 (IST)

אכן, וידאתי, ולכן תעתקתי כ-אוג'לאן ולא כאוצ'לאן. באשר ל"עבדאללה" - אני מתלבט. נראה לי שכדאי בכל זאת לתעתק את השם כפי שהוא מופיע בתורכית, ב-u ולא בצליל a, כמו בשם עבדאללה הרגיל בעברית. זאת ועוד, יש בכל זאת שמות שיש להם כתיב מקובל אצלנו, ולא נתעתק מתורכית "אבדולה"; נישאר עם הכתיב הנפוץ שלנו, עבדאללה, אבל במקרה הנוכחי הוא צריך להשתנות ל"עבדוללה", כפי שאנחנו מאייתים אייתאללה => אייתוללה. אלדד • שיחה 11:21, 20 בנובמבר 2006 (IST)

מדובבים

ובכן, חיפשתי ולא הצלחתי למצוא את שמות המדובבים לגרסא העברית של 'אליס בארץ הפלאות' של דיסני. אגב, למה החליטו לתרגם גם את שמה ל'עליסה'?

פעם היה נהוג "לעברת" את שמות גיבורי הספרים, אך לאחרונה נקבע כי יש להשאיר את השמות בצורה המקורית, אך יש כמה שתפסו, כמו "עמי ותמי" ו"עליזה בארץ הפלאות". יהונתן השילוני שיחה 21:23, 16 בנובמבר 2006 (IST)

בין אלה שלא תפסו יש גם את רמי ויעל. שבת שלום, אסף ד • שיחות נפש 03:09, 18 בנובמבר 2006 (IST)

רם ויעל, למעשה. וגם איתיאל הכושי. ראה יצחק סלקינסון. 192.115.100.11 09:58, 19 בנובמבר 2006 (IST)

מה פירוש הביטוי "שליטה סטוכסטית"?

שלום לאחרונה נתקלתי מספר פעמים בביטוי "שליטה סטוכסטית", אך אני לא מבין את משמעותו. מה פירוש הביטוי סטוכסטי ובמה הוא שונה?

תודה

משתנה סטוכסטי הוא כזה שיש בו מידה של אקראיות, כלומר לא ניתן לצפות את התפתחותו בזמן מרגע אחד לרגע הבא (או במרחב, מנקודה אחת לנקודה הבאה) בוודאות מלאה. למשל, שער של מניה בבורסה הוא משתנה סטוכסטי. שליטה סטוכסטית, stochastic control, היא מערכת בקרה, שהכניסה (משתנה) שלה היא משתנה סטוכסטי או כמה כאלה. אני לא מאוד מתמצא בתחום, אבל לדעתי הרבה (רוב?) ממערכות הבקרה הן סטוכסטיות, כלומר מתוכננות לקלט שהוא אקראי. למשל מערכת בקרת שיוט ברכב שומרת על מהירות קבועה, למרות שהמהירות (ללא בקרה) היא משתנה סטוכסטי - קשה לחזות מהמהירות ברגע נתון מה תהיה המהירות ברגע הבא, כי זה תלוי בתנאי השטח וכדומה. ‏odedee • שיחה 03:54, 17 בנובמבר 2006 (IST)

פירוש רש"י

מישהו יודע אם אפשר למצוא ברשת את פירוש רש"י למקרא? אביעד המקורי 13:23, 16 בנובמבר 2006 (IST)

בבקשה: חומש בראשית

זה על חומש בראשית, אבל אפשר לעבור לחומשים וספרים אחרים בתנ"ך - צריך להחליף את המספר 001 במספר הספר הרצוי:

• 001 - בראשית
• 002 - שמות
• 003 - ויקרא
• 004 - במדבר
• 005 - דברים
• 006 - יהושע
• 007 - שופטים
• 008 - שמואל א'
• 009 - שמואל ב'
• 010 - מלכים א'
• 011 - מלכים ב'
• 012 - ישעיה
• 013 - ירמיה
• 014 - יחזקאל
• 015 - הושע
• 016 - יואל
• 017 - עמוס
• 018 - עובדיה
• 019 - יונה
• 020 - מיכה
• 021 - נחום
• 022 - חבקוק
• 023 - צפניה
• 024 - חגי
• 025 - זכריה
• 026 - מלאכי

(לתהלים <עדיין> אין)

• 028 - משלי
• 029 - איוב
• 030 - שיר השירים
• 031 - רות
• 032 - איכה
• 033 - קהלת
• 034 - אסתר
• 035 - עזרא
• 036 - נחמיה
• 037 - דברי הימים א'
• 038 - דברי הימים ב'
• 039 - דניאל

בהצלחה! אלדד • שיחה 14:30, 16 בנובמבר 2006 (IST)

פרח בנקבה?

האם אפשר לכתוב על פרח בצורת נקבה? לדוגמא:גביעונית הלבנון היא גיאופיט בעלת פרחים....או לכתוב הוא ...בעל...או לדוגמא:גביעונית הלבנון נפוצה בעיקר ב.... מה הצורה הנכונה? או שאולי זה מתייחס בכלל למילה גיאופיט? 84.228.126.29 13:47, 16 בנובמבר 2006 (IST) זה אני מדס 13:58, 16 בנובמבר 2006 (IST) בטעות יצאתי מהחשבון.

זה תלוי בסוג הפרח כמובן ובמשקלו הלשוני. למשל, פרג הוא פרח אדום; לעומת; כלנית היא פרח אדום.

דרך אגב, במקרה של גבעונית, מדובר הנקבה עקב הסיום עם ה"ית".

H₂O 14:02, 16 בנובמבר 2006 (IST)

בעברית האוגד תמיד לפי הנושא ולא לפי המושא. לכן אמרי "הגביעונית היא בעלת עלים רחבים", וכן "הגביעונית היא פרח אדום". גיאופיט מאידך הוא זכר, לכן "הגביעונית היא גיאופיט בעל פרחים" וכו'. Harel - שיחה 14:13, 16 בנובמבר 2006 (IST)

הבנתי תודה רבה לשניכם(-:(-: מדס 14:32, 16 בנובמבר 2006 (IST)

מה הבעיה? פרח בנקבה זה פרחה. DGtal 21:26, 16 בנובמבר 2006 (IST)

פנורמה

מישהו מתנדב שאשלח לו שתי תמונות והוא "יפנרם" לי אותן? H₂O 14:44, 16 בנובמבר 2006 (IST)

איך עושים את זה? יהונתן השילוני שיחה 21:20, 16 בנובמבר 2006 (IST)

פוטושופ (?) אני מוכן לנסות. --החובץ בגבינה 21:50, 16 בנובמבר 2006 (IST)

אני מתנדב בשמחה. אפשר גם יותר מפנורמה אחת אם אתה צריך. בן ה. 17:56, 17 בנובמבר 2006 (IST)

יש תכנות שאפשר למצוא בכל מיני דרכים כאלו ואחרות שיודעות לחבר צילומים שיש בהם מעט חפיפה ולחבר בינהם אוטומטית כולל לסובב, להגדיל/להקטין או לעוות קצת כדי שתהיה התאמה מושלמת - מצויין לפנורמות. יש אחת שאני מכיר בשם photo-stitch. השמח בחלקו (-: 18:30, 17 בנובמבר 2006 (IST)

חלב ובשר

מהו מקור הצו התנכ"י האוסר אכילת בשר עם חלב? האם יש הוכחות בריאותיות התומכות בעניין? תומפקינס 03:17, 17 בנובמבר 2006 (IST)

עיין בערך בשר בחלב. בברכה, Shayakir • שיחה. 03:54, 17 בנובמבר 2006 (IST)

וגם בדף השיחה שלו. בברכה. ליש 16:10, 17 בנובמבר 2006 (IST)

משטר בסוריה (2 שאלות עיקריות)

שלום, 1. האם יש אפשרות וטו לנשיא או למפלגת הבעת' בממשלה בסוריה? 2. האם יש הפרדת רשויות בסוריה?

תודה

12:06, 17 בנובמבר 2006 (IST)~~

יש הבדל בסוריה בין המשטר להלכה לבין המשטר למעשה. יש חוקה בסוריה, שאני לא ממש מכיר את סעיפיה, אבל היא ניתנת לשינוי בהרף עין. בשאר אל-אסד, למשל, לא היה כשיר לנשיאות ביום מינוי על-פי החוקה הסורית הקודמת, אבל הפרלמנט הסורי שינה את הסעיף הרלוונטי בחוקה במהירות הבזק, וחוץ מציר אחד ששם את נפשו בכפו והעיר שאי אפשר לשנות חוקה בצורה כזאת, איש לא מחה. מיותר לציין שציר הפרלמנט שהעיר את הערתו הוסה בידי חבריו ואיש לא בדק את טענתו. לפיכך אפשר לומר שמכל בחינה מעשית אין הפרדת רשויות בסוריה. הפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת ודאי שאין, ואני מניח שגם לרשות השופטת אין עצמאות מלאה. לגבי זכות וטו לנשיא - הוא לא זקוק לזכות כזאת. הפרלמנט ממילא מורכב רק מצירים שקיבלו את אישורו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:53, 18 בנובמבר 2006 (IST)

בישראל אף אחד לא מתרגש מהמשטר בסוריה, כמו לגבי מרבית המדינות הדיקטטוריות בעולם, אם אתה מחפש מידע נוסף בעברית, אני ממליץ לך לנסות את אפוק טיימס. טרול רפאים 23:57, 18 בנובמבר 2006 (IST)

איך מחשבים אחוזים?

נאמר שישנם 1,488,000 ערכים בויקיפדיה האנגלית, לעומת 47,800 בויקיפדיה העברית. איך אני מחשב מהו האחוז של הויקיפדיה העברית מזאת האנגלית (ואני יודע שזה פחות מחמישה אחוזים). תומפקינס 12:57, 17 בנובמבר 2006 (IST)

ויקיפדיה העברית תופסת מסך כל המאמרים בעברית ואנגלית גם יחד. הגודל של ויקיפדיה העברית הוא מזה של האנגלית. עוזי ו. 13:02, 17 בנובמבר 2006 (IST)

וואלה, תודה. תומפקינס 15:22, 17 בנובמבר 2006 (IST)

שאלה ליודעי דבר במתמטיקה

שאלה לי: מי הבחין לראשונה בקיומהּ של קבוצת המספרים האי רציונליים? האם היה זה אותו אדם אשר הוכיח את קיומם (ומי היה זה, אם מדובר בשני אנשים שונים)? תודה מראש, HansCastorp 22:31, 17 בנובמבר 2006 (IST)

היוונים הקדמונים הם אלה שהבחינו לראשונה בקיומם של מספרים אי רציונליים. ההוכחה ששורש 2 אינו רציונלי היא פשוטה וניתנת להסבר לכל בוגר תיכון בימינו. (ישנו גם הסיפור המפורסם על המתמטיקאי שהוטבע כאשר הבחין בעובדה זו, בניגוד לאסכולה הפיתגרואית- מה היה שמו?!?) כשאתה אומר "הוכיח את קיומם", למה הכוונה? אם הכוונה לכך שקיימים מספרים אי רציונליים, הרי שהתשובה היא כמקודם. אם הכוונה לבנייה סיסטמטית של מערכת של מספרים ממשיים - רציונליים ואי-רציונליים - אזי ההישג נזקף לדעתי לזכות דדקינד. Harel - שיחה 22:59, 17 בנובמבר 2006 (IST)

גם משפט פיתאגורס הוא פשוט וניתן להסבר לכל בוגר תיכון בימינו. זה לא אומר שהגילוי אינו מרשים, במיוחד בהתייחס לתקופה. "הוכיח את קיומם"- הכוונה היא ליתר דיוק, סתירת הטענה כי "כל מספר ניתן להצגה כיחס בין שני מספרים שלמים". אני מכיר את ההוכחה שמראה מדוע "שורש 2" הוא מספר שקיים, ומדוע הוא אינו ניתן להצגה כיחס של שני מספרים שלמים. אני יודע שהוכחה זו נחשבת לאחת ההוכחות היותר "אלגנטיות" ו"מרשימות בפשטותן". לא זוכר היכן קראתי על כך. אני גם יודע שישנו בן אדם ספציפי שהגה את ההוכחה. שאלתי מתייחסת לאדם זה, ובנוסף, הייתי מעוניין לדעת אם היו אחרים לפניו ש"העלו את הרעיון" של מספרים אי-רציונליים, אך לא העזו\הצליחו להוכיח את קיומם. תודה שוב, HansCastorp 23:21, 17 בנובמבר 2006 (IST)

למיטב ידיעתי הוכחה זו מקורה אצל היוונים הקדמונים, כמו אחותה ההוכחה על קיום אינסוף ראשוניים, ולא ידוע לי על שיוכה למישהו ספציפי. במושגים מתמטיים זוהי הוכחת אלמנטרית והיא ידועה מאז העת העתיקה. Harel - שיחה 23:23, 17 בנובמבר 2006 (IST)

לאדם, שהוכיח את אי הרציונליות של שורש 2, קראו היפאסוס. מידע נוסף נמצא בויקי האנגלית: w:en:Square root of 2 וגם w:en:Irrational number.מלמד כץ 23:36, 17 בנובמבר 2006 (IST)

תודה מלמד וכץ, מזל שבא מומחה אמיתי וגאל אותי ממבוכתי :) Harel - שיחה 23:37, 17 בנובמבר 2006 (IST)

אולי כדאי להעיר שההוכחה שבדרך כלל מראים היום, שהיא אלגברית במהותה, היא לא ההוכחה שבה השתמש היפאסוס (בהנחה שהיה אדם כזה והוא אכן זה שהוכיח את העניין). אני אישית שמעתי סיפור אחר שמייחס את הגילוי הראשון של אי רציונליות דווקא לשורש של חמש, וההוכחה הגיאומטרית לכך מתבססת על פנטגרם והיא די אלגנטית (לא שאני זוכר אותה). גדי אלכסנדרוביץ' 00:36, 18 בנובמבר 2006 (IST)

תודה לכל העונים. אגב, זה היה תומר חברי ששאל בשמי את השאלה. HansCastorp 16:02, 18 בנובמבר 2006 (IST)

כבר הייתי מודאג מהעיניין הפתאומי שלך במתמטיקה... (:

eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 16:05, 18 בנובמבר 2006 (IST)

סתם להעיר, למרות שמן הסתם זה ברור: ההוכחה המפורסמת על שורש 2, יפה לשורשו של כל מספר שלם שאיננו ריבועי. בסג תריג מכה שנית! 15:18, 19 בנובמבר 2006 (IST)

נסיגה מקוניטרה

הועתק משיחה:מלחמת ששת הימים:

מצטער אם אני נשמע אידיוט, אבל בדיוק חזרתי מטיול שנתי מרתק ברמת הגולן ובאחת האנדרטאות המדיך הסביר שמערב רמת הגולן הייתה מבוצרת ביותר על ידי הסורים, והייתה אף הקו המבוצר ביותר בעולם באותו זמן. כמו כן הוא הסביר, שסוריה שידרה ברדיו דמשק הודעה כוזבת כי צה"ל כבש את קוניטרה, על מנת ללחוץ על בריה"מ וארה"ב להכריח את ישראל להפסקת אש, אך תוכניתה של סוריה עבדה לרעתה בסופו של דבר, שכן חיילים סורים רבים אשר שהו בביצורים במערב רמת הגולן שמעו את ההודעה וחששו כי צה"ל אכן נמצא מאחוריהם בקוניטרה ולכן ברחו וכך צה"ל כבש בקלות את רמת הגולן.

לא מצאתי שום איזכור לכך במאמר, האם מדובר בפרט(די חשוב האמת) שהושמט או בסיפור לא נכון בעליל שסופר על מנת לנסות להצית עניין בתלמידי תיכון עייפים?

89.1.234.143

הסיפור לגמרי נכון, והסורים באמת יצאו מטומטמים. הם שידרו את הידיעה הכוזבת בשלוש תחנות רדיו: הרוסית, הצרפתית והסורית. ייתכן שאילו היו מסתפקים בשתי הראשונות הם היו משיגים את מטרתם ומצליחים להפעיל לחץ על ישראל, אבל השידור בערבית ברדיו דמשק היה בעוכריהם... תוכל לקרוא על זה עוד במאמרו המחכים של ד"ר יוחאי סלע: "הממשלה השמאלית של סוריה ותפקידה במלחמת ששת הימים" (שני חלקים); באטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל - עשור שני (עמ' 82) ובכתביו של ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי. שנדע רק שלום! תמרה 01:53, 19 בנובמבר 2006 (IST)

תודה על ההבהרה, אם כן - מדוע הדבר אינו מופיע במאמר על מלחמת ששת הימים? לפי מיטב הבנתי מדובר באירוע חשוב ביותר שסומן גם כטעות הגדולה ביותר של הסורים במלחמת ששת הימים, אך אין לכך שום איזכור במאמר זה ואני לא אוסיף את האיזכור בעצמי שכן אני חושש לעשות בלאגן ולא להיות מדוייק היסטורית(אני סה"כ נער סקרן מאוד, לא היסטוריון :) )89.0.161.33

אתה צודק. מאחר שאין לי זמן לטפל בזה (וגם אני לא היסטוריונית דגולה, אלא רק מורת דרך...) אני מחזירה את הערתך החשובה לשיחה: "מלחמת ששת הימים". בכל אופן, שים לב שבראש הערך מופיעה המסגרת המצהירה בכנות שהערך לא שלם. חבריי אנשי מורשת הקרב (אדר?) אייכם? תמרה 09:50, 19 בנובמבר 2006 (IST)

גירסה ישראלית לקטגוריית ויקיפדים לפי תחומי עניין + הפניות מתיבות המשתמש השונות

חסר לי מאוד שאין בויקי העברית אפשרות לעבור בין משתמשי הויקי השונים לפי תחומי העניין שלהם בדומה לויקי האנגלית.. לפי הבנתי מבחינה טכנית זה לא אמור להיות קשה מדי לבצע.. מה דעתכם? זה אפשרי? זה נחוץ? --Acidburn24m 07:31, 18 בנובמבר 2006 (IST)

בתור התחלה, זה למזנון. ואני ממליץ בחום כרגע לא לגשת לנושא, שרק לאחרונה היה מוקד לויכוחים רבים. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 21:12, 18 בנובמבר 2006 (IST)

איך מרכיבים עקומת תמורה?

יש לי שאלה שבה אני צריכה לבנות עקומת תמורה בין מוצרי תעשיה לשרותים כאשר במשק מייצרים תעשיה ושרותים באמצעות דלק ועובדים. לייצור יחידה 1 של שרותים דרושים 2 עובדים וחצי טון דלק ולייצור יחידה אחת של תעשיה דרוש עובד אחד וטון דלק 1. יש לי 1000 עובדים ו800 טון דלק. איך מתחילים בכלל לבנות את עקומת התמורה?

במערכת הצירים, ציר ה-X יהיה נניח תעשייה וציר ה-Y יהיה עובדים.

שלב ראשון תטפלי בגורם הייצור דלק. תסמני על ציר ה-X את המקסימום תעשייה שאת יכולה ליצור מדלק (800 יח' תעשייה). עכשיו תוותרי על יחידת של מוצר תעשיה ויתפנה לך טון דלק ותעבירי ליצור שרותים. מטון דלק זה את יכולה לייצר 2 יחידות שרותים וכך את ממשיכה עד שאת מעבירה את כל גורם הייצור לייצור שרותים. התוצאה שתקבלי זה קו ישר (ליניארי) מנקודה נקודה 1,600 על ציר ה-Y לנקודה 800 על ציר ה-X. הקו שנוצר הוא מקסימום אפשרויות הייצור בהנחה שמגבלת הייצור הוא רק של דלק. וכל השטח שבתוך העקומה כולל על הקו עצמו זה סך כל אפשרויות הייצור במגבלה של דלק בלבד.

קו נוסף שאת צריכה לעשות הוא מגבלת גורם הייצור עובדים. אם תפעלי לפי אותם הכללים על אותה מערכת צירים. תקבלי קו ליניארי נוסף שהוא מגבלת גורם הייצור עובדים. תקבלי תוצאה של קו ישר העובר מנקודה 1,000 על ציר ה-X עד לנקודה 500 על ציר ה-Y.

עקומת התמורה הוא קו ליניארי שבור המתחיל מנקודה 500 על ציר ה-Y על גבי מגבלת עובדים עד לנקודת המפגש בין 2 המגבלות (קו בשיפוע חצי) ומשם ממשיך קו ליניארי עד לנקודה 800 על ציר ה-X (קו בשיפע 2).

הימצאות על עקומת התמורה בנקודת המפגש של 2 העקומות פירושה ניצול מקסימלי של גורמי הייצור. הימצאות על כל נקודה אחרת פירושה אבטלה של אחד מגורמי הייצור (כדי לייצר את הכמויות הדרושות לא משתמשים בכל גורמי הייצור). אבטלה זו של גורם ייצור נקראת אבטלה מבנית.

חשוב שתביני את הנושא של הויתור על מוצר לטובת ייצור מוצר אחר. זהו מושג בסיסי במבוא לכלכלה ורבים אינם מבינים חשיבותו. ויתור זה נקרא ויתור אלטרנטיבי או עלות אלטרנטיבית.

כמו כן חשוב ההבדל בין גורמי הייצור שנקראים גם חומרי גלם או תשומות ובמקרה שלך בתרגיל זה דלק ועובדים, לבין המוצרים עצמם שהם מוצרי צריכה.

Geagea 05:24, 30 בנובמבר 2006 (IST)

הרכב מינרלי בקרקע, חילחול מיים והתחדשות צמחייה לאחר כריתת יערות

שלום, יש לי שאלה בנושא יערות הגשם, ידוע כי כריתת יערות הגשם גורמת לנזקים אקולוגיים מבחינת שינויי מיני חיות , צמחים וכו'.. כמו כן הטמפרטורה במקום עולה ב2 מעלות בממוצע הנגרמת כתוצאה מהחוסר של תהליך הפוטוסינטזה של היער. השאלה שלי היא מה קורה בקרקע? מבחינת הרכב המינרלים, חילחול מיים אל תוך הקרקע והתחדשות הצמחייה? ואם אפשר להפנות אותי למקורות מידע בעיברית בנושא. תודה. "יערית"

בדקת כבר את יער גשם טרופי ויער גשם ממוזג? גברת תרד • שיחה 23:50, 19 בנובמבר 2006 (IST)

תודה על ההכוונה למקורות בויקיפדיה.

עמוד השדרה - למבינים בגוף האדם

מהו (אם יש כזה דבר ולא בדיתי הכל מדמיוני הפורה) נוזל עמוד השדרה? בתודה מראש, HansCastorp 23:41, 19 בנובמבר 2006 (IST)

יש דבר כזה, סביב מוח השדרה. מי זה, אסף או החבר/ה שלו? דודס • שיחה 23:46, 19 בנובמבר 2006 (IST)

אולי הכוונה ל-en:Cerebrospinal fluid? אביעד המקורי 23:47, 19 בנובמבר 2006 (IST)

הפעם זה אני. אשתי מתעניינת בעיקר במתמטיקה/פיזיקה/אסטרופיזיקה. כל השאר זה אני והגחמות שלי. תודה, אביעד:) HansCastorp 23:52, 19 בנובמבר 2006 (IST)

גם החבר/ה שלך כותבת כאן? לא ידעתי... (אפשר להבחין בסגנון שונה משלך?) אלדד • שיחה 23:56, 19 בנובמבר 2006 (IST)

אין צורך בסלאשים. מגדר זה דבר נזיל. איך אמרו חז"ל? "תזרמו":) הוא כתב פה תחת שם המשתמש שלי רק בשאלה ההיא על ההוכחות המתמטיות. HansCastorp 00:00, 20 בנובמבר 2006 (IST)

אה, תודה. ולהערתך: דווקא בגלל הנזילות בחרנו לא להגדיר (ולכן הלוכסן). buona notte :) אלדד • שיחה 00:04, 20 בנובמבר 2006 (IST)

Le corde si son rotte HansCastorp 00:09, 20 בנובמבר 2006 (IST)

שאלה

אם אני מעוניין להעתיק ממקור מסויים ציטוט אינפורמטיבי לערך, ואני רושם את המקור, האם זו עדיין הפרת זכויות יוצרים? תומפקינס 00:26, 20 בנובמבר 2006 (IST)

אם זה רק חלק קטן מהמקור, ואתה מביא את המקור, אז זה בהחלט נופל תחת "שימוש הוגן" eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 00:28, 20 בנובמבר 2006 (IST)

לא יותר מכמה שורות. תומפקינס 02:57, 20 בנובמבר 2006 (IST)

קטע מהברית החדשה

יש קטע בברית החדשה שבו ישו מונע מההמון לסקול למוות אישה נואפת, בטענה שגם הם חטאו ולכן הם לא יכולים לשפוט אותה. מישהו יכול להביא ציטוט ומקור? 192.115.100.11 09:09, 20 בנובמבר 2006 (IST)

כאן תמצא