תיבת כלים
ויקיפדיה:ביבליוגרפיה
בכתיבת ערכים בוויקיפדיה מצוינים לעתים מקורות ביבליוגרפיים, בשלושה מקומות עיקריים:
- בגוף הערך, כאשר נכלל בו ציטוט ממקור ביבליוגרפי, או שמקור מסוים מהווה אסמכתא נקודתית לטענה מסוימת. ניתן לקשר באמצעות הערת שוליים לסוף הערך, לסעיף "הערות שוליים".
- בסעיף "לקריאה נוספת", המופיע לקראת סופם של רבים מהערכים, ובו רשימת ספרים ומאמרים המרחיבים את הדיבור בנושאי הערך.
- כאשר המקור המרחיב את הדיבור בנושאי הערך נמצא באתר אינטרנט, הוא יופיע בסעיף "קישורים חיצוניים", המופיע לאחר הסעיף "לקריאה נוספת".
אין לבלבל בין המטרות של הסעיפים השונים לציון מקורות: מקור המספק מידע נקודתי יופיע בהערת שוליים, ורק מקור המספק מידע נרחב יופיע בסעיפים "לקריאה נוספת" או "קישורים חיצוניים".
תוכן עניינים |
[עריכה] אופן כתיבת מקורות ביבליוגרפיים בוויקיפדיה
להלן כללים ליצירת סגנון אחיד בכתיבת מקורות:
- ספר: שם המחבר (או המחברים), שם הספר, שם המו"ל, שנת ההוצאה לאור. כאשר ההתייחסות היא למהדורה שאינה ראשונה, יש לציין את מספר המהדורה לפני שנת ההוצאה לאור.
- דוגמה: יעקב מרידור, ארוכה הדרך לחרות, אחיאסף, 1956.
- קובץ מאמרים: שם העורך (או העורכים), שם הקובץ, שם המו"ל והמדינה בה הוא שוכן, שנת ההוצאה לאור.
- מאמר בכתב-עת: שם המחבר, שם המאמר, שם כתב-העת, מספר כרך ומספר חוברת של כתב-העת, תאריך הוצאה לאור.
- דוגמה: אהרן ברק, "חקיקה שיפוטית", משפטים יג, תשמ"ג
- דו"ח טכני: שם המחבר, שם הדו"ח ומספרו, המוסד בו חובר הדו"ח, תאריך פרסום.
- פרסומים שמחברם אלמוני: בקבוצה זו נכללים, למשל, פרסומים ממשלתיים שונים. רישום הפרטים של פרסומים אלה זהה לזה של פרסומים שיש להם מחבר, אך כמובן ללא ציון שם המחבר.
- התנ"ך: שם הספר, פרק, פסוק (אופציה פחות מועדפת היא לכתוב את הפסוק במספרים, בשל הקושי שזה עלול לגרום למעיינים). בספרים המחולקים לשנים אין לשים פסיק בין שם הספר לפרק, כדי למנוע בלבול.
- משנה: שם המסכת, פרק, משנה.
- דוגמה: קידושין, י, ח.
- התלמוד: שם המסכת, דף, עמוד. בתחילת הפרטים יש לציין מאיזה תלמוד הציטוט.
- דוגמה: "בבלי קידושין, לג, א". בירושלמי יש לציין "ירושלמי שקלים יא, ב" או על פי ההלכה - "ירושלמי שקלים פ"ב, ה"ג"
[עריכה] אופן הרישום של פרטים מסוימים
- שם המחבר: שם פרטי ואחריו שם משפחה. לעתים מתחבר מאמר על-ידי מחברים רבים, כך שכתיבת שמות כולם עשויה להיות מייגעת מאוד. לפיכך נהוג לציין את שמות המחברים כאשר מדובר בלא יותר משלושה מחברים, וכאשר יש יותר מכך מצוין רק הראשון שבהם עם הציון et al או "ואחרים".
- שם המו"ל: משם המו"ל נהוג להשמיט, למען הקיצור, את המילים publishing company, "הוצאה לאור" וכדומה, המופיעות בשמותיהם של מו"לים רבים.
- שם כתב עת: אף שבספרות מקצועית נהוג לציין את שם כתב העת בראשי תיבות, יש לזכור שויקיפדיה לא נועדה למומחים, ולכן יש לתת את שמו המלא של כתב העת. דוגמה: אין לכתוב CACM, אלא יש לכתוב Communications of the ACM.
- פרסומים המופיעים בפבמד: רצוי לקשר מאמרים, מכתבים או פרסומים אחרים המופיעים באתר פבמד בעזרת הקוד- ###### PMID . כאשר ###### יהיה מספר הזיהוי של הפרסום כפי שהוא מופיע בתחתית העמוד באתר פבמד. אין צורך בסימני קוד נוספים. הקוד ירשם לאחר הפרוט הרגיל של המקור. דוגמה:
Clegg DO et al. Glucosamine, chondroitin sulfate, and the two in combination for painful knee osteoarthritis. The New England journal of medicine. 2006 Feb 23;354(8):795-808. PMID 16495392
- ISBN - מערכת מדיה-ויקי מזהה את הצירוף ISBN כשהוא מלווה במספר בן 10 או 13 ספרות והופכת אותו לקישור. דוגמה:
Aller, Lawrence H., Atoms, Stars and Nebulae, 3rd ed., Cambridge University Press, 1991, ISBN 052-1-32-512-9
[עריכה] איך לצטט את ויקיפדיה
כדי לצטט ערך מסוים בוויקיפדיה העברית, יש להגיע לערך זה, וללחוץ על הקישור "צטט ערך זה" שמופיע במסגרת "תיבת כלים" שבימין הדף. בתגובה יוצגו שלל הצעות לאופן ציטוט הערך, בהתאם לנורמות המקובלות.
ראו גם en:Wikipedia:Citing Wikipedia
