הפיליפינים

רפובליקת הפיליפינים
דגל סמל
מוטו לאומי: לאהבת האל, האדם, הטבע והמדינה
המנון לאומי: האדמה הנבחרת
יבשת	אסיה
שפה רשמית	פיליפינית, אנגלית
עיר בירה	מנילה 14°35′N 121°0′E
העיר הגדולה ביותר	קֶזוֹן סיטי (אוכלוסייה) דבאו סיטי (שטח)
משטר	רפובליקה יוניטרית דמוקרטית
ראש המדינה - נשיאה - סגן נשיא	נשיא גלוריה מקפגל ארויו נולי דה קסטרו
הקמה - הכרזה - הכרה חוקות -הרפובליקה הראשונה -קהילייה והרפובליקה השלישית -הרפובליקה השנייה -הרפובליקה החדשה -נוכחית	עצמאות מספרד וארצות הברית 12 ביוני 1898 4 ביולי 1946 21 בינואר 1899 14 במאי 1935 1943 - 1945 17 בינואר 1973 25 במרץ 1986
שטח סה"כ: אחוז מים:	300,000 קמ"ר 0.6% 70 בעולם
אוכלוסייה סה"כ: (2005) צפיפות:	87,857,473 נפש 292 נפש לקמ"ר 12 בעולם
תמ"ג סה"כ: (2005) תמ"ג לנפש:	409,445 מיליון $ 4,660 $ 25 בעולם
מטבע	פסו פיליפיני (PHP)
אזור זמן	UTC +8
סיומת אינטרנט	ph
קידומת בינלאומית	63+

רפובליקת הפיליפינים (בפיליפינית: Republika ng Pilipinas) היא מדינת איים המורכבת מ-7,107 איים. היא שוכנת במערב האוקיינוס השקט, כ-1000 ק"מ דרום מזרח מיבשת אסיה.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הפיליפינים

בימי קדם ישבו באיים שבטים נגרואידיים נמוכי קומה, שצאצאיהם נקראים "נגריטוס". אלה נדחקו אל מרכזי האיים במאה העשירית, עם בואם של המלאים שהם רוב האוכלוסייה כיום.

הספרדים כבשו את האיים ב-1521, וקראו להם על שמו של פיליפ השני מלך ספרד. הספרדים שלטו באיים עד שגורשו בידי ארצות הברית במלחמת ארצות הברית-ספרד ב-1898.

ב-1935 קיבלו הפיליפינים שלטון עצמי, אולם במלחמת העולם השנייה נכבשו בידי האימפריה היפנית. במהלך המלחמה עמד צבא אמריקני פיליפיני משותף בפיקודו של הגנרל דאגלס מקארתור במצור בחצי האי באטאן ובאי קורג'ידור. הגנרל מקארתור שנאלץ לעזוב את האי, לאחר כניעת הכוחות הנצורים, הבטיח לתושבי הפיליפינים כי ישוב, ובשנת 1945 כבש כח אמריקני את האיים מידי יפן. אנשי הפיליפינים לחמו נגד היפנים לוחמת גרילה בזמן הכיבוש היפני, שהתאפיין באכזריות רבה. ב-1946 קיבלו הפיליפינים שוב את עצמאותם.

חמישה נשיאים התחלפו עד עלייתו של פרדיננד מרקוס לכס הנשיאות ב-1966. ב-1972 הכריז על משטר צבאי ופזר את הפרלמנט. אולם ההתנגדות למשטרו גברה ב-1983 אחר שנרצח אחד ממתנגדיו הסנטור לשעבר בנינו אקינו. העם דרש בחירות מחודשות, וב-1985 נבחרה קורסון אקינו אשת הנרצח לנשיאת הפיליפינים. מרקוס ניסה לזייף את התוצאות אך לבסוף נמלט מהמדינה ונפטר לאחר שנים לא רבות.

מפת הפיליפינים

[עריכה] פוליטיקה

[עריכה] כלכלה

[עריכה] גאוגרפיה

מדינת איים במערב האוקיינוס השקט. כלולים בה כ-7107 איים מתוכם רק 800 מאוכלסים. הגדולים באיים הם לוזון (108,612 קמ"ר) מינדנאו (98,681 קמ"ר) ומינדורו (16,390 קמ"ר). כמעט בכל אי מאלה עובר רכס הררי המתנשא לגובה של עד 2,000 מטר. הגבוה בהרים הוא אפו, באי מינדנאו (2,953 מעל פני הים). הארוך בנהרות הוא קגיאן (290 ק"מ) הנמצא באי לוזון. הארכיפלג ממוקם על טבעת האש המקיפה את האוקיינוס השקט, בהתאם לכך התפרצויות וולקניות הן דבר שכיח באזור, ומתווספות לשאר פגעי טבע רבים שהמדינה התברכה בהם כגון רעידות אדמה, טייפונים, מונסונים, שטפונות ומפולות בוץ. יש גאולוגים שסוברים שהאיים נוצרו בהתפרצויות געשיות, אך הסברה הרווחת בימינו גורסת שבעבר היוו האיים חלק מגשר יבשתי שחיבר בין סין לאוסטרליה דרך אינדונזיה, בורנאו ופפואה ניו-גיני.

[עריכה] דמוגרפיה

הפיליפינים היא אחת המדינות המאוכלסות בעולם. ואוכלוסייתה מונה כ-91.1 מיליון נפש (הערכה מיולי 2007).[1] כשני שלישים מן האוכלוסייה מתגוררים באי לוזון, ולמעלה מ-1.5 מיליון בעיר הבירה מנילה, שהיא הכרך הצפוף ביותר בעולם.

הריבוי הטבעי בפיליפינים גבוה מאוד ביחס למערב והוא בין הגבוהים באסיה - 1.8% (2006). האוכלוסייה גדלה פי 11 מאז 1903, גידול מהיר משל שכנותיה. (אוכלוסיית אינדונזיה גדלה פי חמישה באותה תקופה).

שיעור ידיעת קרוא וכתוב באוכלוסייה הבוגרת הוערך ב-2002 ב- 92.6%.

כ-10 מיליון פיליפינים חיים מחוץ לארצם, חלקם כאזרחים וחלקם כתושבים זמניים. קהילות פיליפיניות מצויות במזרח אסיה, בעיקר במלזיה ויפן, במזרח התיכון, בעיקר בסעודיה, ובמערב, בעיקר בארצות הברית שבה חיים כ-2.9 מיליון תושבים ממוצא פיליפיני. גם בישראל ישנם כמה רבבות עובדים פיליפינים.

[עריכה] הרכב אתני

צעירה בת למיעוט האַטי הזעיר, מצאצאי האוכלוסייה המקורית של הפיליפינים

מרבית התושבים הם צאצאים לקבוצות אוסטרונזיות שהגיעו לאזור בשורת גלי הגירה לפני למעלה מאלף שנה מטייוואן, וקיימת קרבה גנטית בינם לבין האמי שבטיוואן. הם מתחלקים לחמש קבוצות אתנו-לשוניות עיקריות, שהגדולה בהם, הטאגלוג, נמנית בכ-28.1% מכלל האוכלוסייה. מספרם של צאצאי האוכלוסייה המקורית של האיים, המכונים "נגריטוס" וכוללים את בני אַטי ובני אָאֵטה, מוערך כיום רק ב-30,000 איש. סינים החלו להגר לפיליפינים עוד לפני השלטון הספרדי. הם מונים כיום כשני אחוזים מן האוכלוסייה,ומהווים את הקבוצה הלא-אוסטרונזית הגדולה ביותר. מיעוטים נוספים, מסודרים לפי גודלם, הם האמריקנים, יפנים, בריטים, אוסטרלים, אירופים אחרים, ובפרט ספרדים, קוריאנים ובני עמים דרום אסייתים.

נישואי-תערובת התקיימו במשך השנים בין מהגרים, מקומיים ושליטים קולוניאליים, וחלק ניכר מהאוכלוסייה הם מסטיצו - צאצאים של אוסטרונזים ושל אירופים (בעיקר ספרדים), יפנים או סינים.

[עריכה] שפות

ברפובליקת הפיליפינים דוברים ביותר מ-170 שפות, רובן שייכות לקבוצת השפות מאלאי־פולינזית המערבית. משנת 1939 הממשלה החלה לעודד שימוש בשפה רשמית אחת, הפיליפינית (המבוססת על השפה טאגלוג), כדי לחזק את האחדות הלאומית. פיליפינית נלמדת בכל בתי הספר ומשמשת רבות כשפה שנייה לאוכלוסייה בה ריבוי השפות גדול. השפה הרשמית השנייה היא אנגלית ונעשה בה שימוש רב בחינוך, בממשל ובמסחר.

[עריכה] דת

הדת הרווחת בפיליפינים היא הנצרות, ובעיקר הנצרות הקתולית. הפיליפינים ומזרח טימור הן שתי המדינות היחידות באסיה שבהן קיים רוב נוצרי.על-פי סקר משנת 2000, כ 81% מן האוכלוסייה משתייכים לכנסייה הקתולית, עוד כ-10% משתייכים לכנסיות פרוטסטנטיות שונות, בעיקר אוונגליסטים, או לשתי כנסיות פיליפיניות לאומיות:

• הכנסייה העצמאית הפיליפינית, (הכנסייה האגילפיאנית, על-שם מייסדה), הקרובה ברוחה לקתוליות.
• כנסיית המשיח, Iglesia ni Cristo, כנסייה פיליפינית הקרובה ברוחה לאוונגליזם, אך בניגוד לרוב זרמי הנצרות דוחה את האמונה בשילוש הקדוש ואף בטבעו האלוהי של ישו.

כ-5% מן האוכלוסייה הם מוסלמים סונים, בעיקר במיננדאו ובארכיפלג סולו. מיננדאו היא מוקד של מתיחות בין המוסלמים לנוצרים ולשלטונות.

עוד כ-4% מהאוכלוסייה, רובם בני מיעוטים אתניים, משתייכים לדתות אחרות - בודהיזם, הינדואיזם או אנימיזם, או שהם חסרי דת. הקהילה היהודית מונה פחות מ-500 איש.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפיליפינים

• הפיליפינים, באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• עמית עוז, על קהילת הפיליפינים בישראל
• רצון לשינוי בפיליפינים , באתר "סיקור ממוקד"

מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה[3] · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה[1] · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית · הרפובליקה העממית של סין[2] · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה[1] · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור[3] · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן[1] · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה[1] · תאילנד · תימן הערות: 1. ^ חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. ^ הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3. ^ חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.

איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN)

אינדונזיה • ברוניי • הפיליפינים • וייטנאם • לאוס • מיאנמר • מלזיה • סינגפור • קמבודיה • תאילנד