הגירה

אוניית המעפילים "לוחמי הגטאות", מאי 1947

הגירה היא תנועת אוכלוסייה מארץ לארץ ומאזור לאזור.

במובנו הרחב, כולל מושג ההגירה גם הגירה של בעלי חיים ולא רק של בני אדם. עם זאת, יש המגדירים את מושג ההגירה במשמעות צרה יותר, וכוללים בו רק את המקרים של הגירת בני אדם שנעשתה מתוך חופש בחירה מסוים של הפרט או של הקבוצה. הם אינם כוללים את מקרי הגירוש, סחר עבדים, שבי וכו'. כמו כן הם מגבילים את מושג ההגירה לתנועות של יחידים או קבוצות, ולא של עמים שלמים המעתיקים את מגוריהם במקרי מלחמה או כיבוש ארצות חדשות.

[עריכה] סוגי הגירה

כאשר יחיד או קבוצת אנשים מעתיקים את מקום מגוריהם מאזור לאזור באותה ארץ, זו הגירה פנימית. דוגמה מובהקת לכך היא ההגירה מהאזור הכפרי אל העירוני. כמו כן מבדילים בין הגירה "פנים יבשתית" לבין הגירה "בין יבשתית", ובין הגירה לצמיתות לבין הגירה ארעית/חוזרת כאשר המהגר שוהה בארץ היעד לתקופה מוגבלת בלבד.

[עריכה] הגורמים להגירה

בניתוח המניעים המשפיעים על ההגירה ניכר ההבדל בין גורמי "דחיפה" - נסיבות המביאים את האדם לעזוב את ארצו, לבין גורמי "משיכה" - המביאים לבחירה בארץ היעד דווקא, כגון תנאים נוחים יותר בארץ היעד או אף סיבות אידאולוגיות.

ההגירה (שאינה הגירה כפוייה) נובעת מן הרצון לשפר את איכות החיים, או, למנוע פגיעה בה. הגורמים לכך הם על פי רוב כלכליים או שהם קשורים בתחומים אחרים, כגון מצב ביטחוני. זאת, על רקע של רעב המוני ובצורת, חוסר במשאבים בעקבות ניצול יתר וכו'. בין המניעים שאינם כלכליים בעיקרם ניתן לראות לחץ ודיכוי דתי, לאומי, פוליטי וחברתי. ההגירה של בני עמים רבים מאירופה הכבושה בידי הנאצים היא דוגמה לכך. עוד גורם המביא אנשים למצב שבו הם רוצים להגור ממקום למקום הוא הרצון לשפר את חייהם כאשר הם עבורים ממדינה למדינה.

[עריכה] חשיבות ההגירה בהיסטוריה

בתולדות האנושות נודעה להגירה חשיבות עצומה מבחינה דמוגרפית ואתנית, כלכלית, חברתית ותרבותית. ב-400 השנים האחרונות השתנו הרכבי האוכלוסייה ביבשות אמריקה, אוסטרליה, צפון אסיה ובכמה חלקים באפריקה, הם אוכלסו בעיקר בידי אירופאים שסייעו להתרחבות משקי הארצות, להגדלת השוק הפנימי ולגידול מהיר של הייצור. אך בצד תמורות אלו, הגירה מסיבית עלולה לגרום לחוסר במשאבים ולחבלי קליטה קשים, לאינפלציה ולאבטלה.

[עריכה] השפעת ההגירה על החברה

בתחום החברתי והתרבותי, יוצרת ההגירה מפגשי תרבויות ומקרבת אורחות חיים שונים. לעתים תהליך זה מפרה את החברה אך לרוב יוצר מתיחויות מרובות ומביא אף לתוצאה של הפליה. על המהגר להינתק, ולו במקצת, מערכי תרבות, לשון ואורחות חייו, תהליך זה כואב ולא בא בקלות, אך הוא הכרחי לשמירה על היציבות התרבותית. אם קבוצת המהגרים שווה מבחינה סוציו-אקונומית לאזרחי המדינה, קלים ההבדלים לגישור. אולם אם הם נחותים מבחינה מעמדית הם עלולים ליהפך לאובייקטים של ניצול. אם הם עליונים הם עלולים לטפח יחס התנשאות כלפי הוותיקים במדינה.

בתחום איכות החיים, יש מחקרים המראים כי רמת האושר (happiness - Subjective Well-Being) של מהגרים נמוכה מזו של ילידי המקום גם כאשר רמתם הסוציו אקונומית זהה ושאר המשתנים זהים.