דפוסי התלמוד

עמוד מתוך מהדורת וילנה של התלמוד

התלמוד הבבלי הודפס במהדורות רבות מן המאה ה-15 ועד המאה ה-21.

מהדורות של מסכתות יחידות מן התלמוד הודפסו בספרד ובפורטוגל לפני גירוש ספרד. מהדורות אלו היו מבוססות על הענף הספרדי של כתבי היד של התלמוד, ורק שרידים מעטים מהן נשמרו. בשנת רמ"ד (1484) הודפסו בדפוס של משפחת שונצינו מסכתות יחידות על פי ענף הנוסח הצרפתי-אשכנזי הידוע לנו. המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הודפסה בשנים ר"פ-רפ"ג (1520 - 1523) בבית הדפוס של דניאל בומברג בוונציה. במהדורה זו נקבעה לראשונה חלוקת הדפים של התלמוד המקובלת עד היום, שבה התלמוד מחולק לדפים - כל מסכת מתחילה בדף ב', אחרי השער - וכל דף מחולק לשני עמודים, א' וב'. כן נקבעה צורת הדף של התלמוד, עם פירוש רש"י בצד הפנימי של הדף, פירוש התוספות בצד החיצוני ונוסח התלמוד עצמו במרכז.

במאות השנים הבאות הודפסו מהדורות רבות בערים שונות באירופה. בתי הדפוס שהדפיסו את התלמוד היו כפופים לשליטי הארצות שבהם נמצאו, והוטלו עליהם מגבלות חמורות של צנזורה, שכללו התערבות של הצנזורים (בהם יהודים מומרים שהכירו היטב את התלמוד) בנוסח התלמוד והשמטות של קטעי תלמוד שנחשבו מנוגדים לנצרות.

למהדורה מפוארת ומלאה במיוחד נחשבת מהדורת התלמוד השלישית שהודפסה בדפוס ראם, בשנים תר"ם-תרמ"ו (1880 - 1886) בווילנה, הידוע בשם "ש"ס וילנא". מהדורה זו הצטיינה במבחר רב של פירושים, בהגהה קפדנית של הנוסח ובאיכות הדפסה גבוהה. על מהדורה זו מבוססים דפוסים רבים של התלמוד שהודפסו במאה ה-20.

עם פרוץ השואה בפולין הודפסה מהדורה של התלמוד בהונגריה בשנת ה'תש"א, וזאת לאור המצב בפולין ובליטא, ועקב חוסר בספרי תלמוד בהונגריה, שבה מצב היהודים היה עדיין סביר. בשנגחאי שבסין הודפס כל התלמוד, מלבד מסכת יבמות על ידי ישיבת מיר, על מנת למלא את המחסור בספרים לפליטים שברחו מאירופה. לאחר מלחמת העולם השנייה, הודפסה מהדורה מפארת של התלמוד במינכן, על ידי וועד ההצלה, ובעזרת מימון של הצבא האמריקאי באזור הכיבוש. כל המהדורות הללו התבססו על מהדורת ש"ס וילנא.

בשלהי המאה ה-20 ובראשית המאה ה-21 הודפסו מהדורות מודרניות של התלמוד, חלקן כוללות פירושים חדשים. העיצוב של מרביתן מבוסס גם הוא על דפוס וילנה, עם שיפורים שונים כגון הדגשת ראשי הדיבורים ברש"י. אחדות ממהדורות אלה: מהדורת טל-מן (תשמ"א), מהדורת ארץ ישראל (ה'תשנ"ט, נקראת גם מהדורת בלום לפי שם ההוצאה), מהדורת עוז והדר (ה'תשנ"ט), ומהדורת "וילנא החדש" (ה'תשס"ז).

במשך השנים הודפסו גם מהדורות מפוסקות ומנוקדות של התלמוד, וכן תרגומים שלו לגרמנית ולאנגלית. דוגמה למהדורה של התלמוד הכוללת ניקוד, ביאור ותרגום לעברית, היא מהדורת שטיינזלץ, שהודפסה בשתי גרסאות - אחת שבה עיצוב חדש של הדף ואחת שבה העיצוב מבוסס על מהדורת וילנה.

מלבד פרקים מעטים במסגרת מחקרים, לא נדפסה עדיין מהדורה מדעית של התלמוד. רפאל נתן נטע רבינוביץ פרסם חילופי נוסח על פי כתבי יד בחיבורו דקדוקי סופרים.