תיבת כליםשפות אחרות
|
ברלין
ברלין (בגרמנית: Berlin; להאזנה (מידע · עזרה)) היא בירת גרמניה ומדינה בה. ברלין היא העיר הגדולה בגרמניה מבחינת מספר התושבים והשטח. בעיר מתגוררים כ-3,404,000 תושבים (נכון לסוף שנת 2006) והיא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה באיחוד האירופי, אחרי לונדון. שטחה: 891 קמ"ר והיא אחת הערים הגדולות באירופה גם בשטחה. ברלין שוכנת בצפון מזרח גרמניה, בקו האורך והרוחב 52° 31′ צפון ו-13° 24′ מזרח, כ-70 ק"מ מערבה מהגבול עם פולין. גובהה מעל פני הים הוא 34 מטרים. ברלין היא אחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה. היא אחת משלוש ערי־המדינה בגרמניה (יחד עם המבורג וברמן). מבחינת האוכלוסייה זוהי המדינה ה-8 בגודלה בגרמניה. מבחינת השטח רק המבורג וברמן קטנות יותר.
[עריכה] היסטוריההאזכור הכתוב הראשון של העיר קלן (Kölln להבדיל מקלן - Köln שעל גדות הריין) מתוארך ל-1237, וזה של ברלין ל-1244. שני המסמכים מוצגים במוזיאון הדום (קתדרלה) של ברנדנבורג אן דר האבל. כבר בהתחלה, שתי הערים היוו יחידה כלכלית וחברתית. ב-1307 התאחדו שתי הערים באופן פוליטי. עם הזמן, שתי הערים התאומות נודעו בפשטות כברלין, הגדולה מביניהן. השם ברלין ככל הנראה נובע מהשורש הסלבי berl (ביצה). ב-1415 פרידריך הראשון הפך לאלקטור של מרגרבטה של ברנדנבורג, ועליה שלט עד 1440. צאצאי משפחת הוהנצולרן שלטו עד 1918 בברלין, תחילה כאלקטורי ברנדנבורג, לאחר מכן כמלכי פרוסיה ולבסוף כקיסרי גרמניה. תושבי ברלין לא תמיד בירכו על שינויים אלו. ב-1448 הם התמרדו נגד בניית הארמון המלכותי החדש על ידי האלקטור פרידריך השני. התנגדות זו לא הצליחה, וציבור האזרחים איבד רבות מן הפריבילגיות הפוליטיות והכלכליות שלו. ב-1451 הפכה לבית המגורים המלכותי של אלקטרוי ברנדנבורג וברלין ויתרה על מעמדה כעיר הנזאטית חופשית. ב-1539 האלקטורים של העיר הפכו באופן רשמי לפרוטסטנטים. למלחמת שלושים השנים בין 1618 ל-1648 הייתה תוצאות מחריבות עבור ברלין. שליש מן הבתים ניזוקו, והעיר איבדה מחצית מאוכלוסייתה. פרידריך וילהלם הידוע כ"האלקטור הגדול" ירש את אביו כמושל ב-1640. הוא יזם מדיניות של קידום הגירה וסובלנות דתית. במשך העשורים שלאחר מכן, ברלין התרחבה מאוד בשטח ובאוכלוסייה עם הקמת פרברים חדשים. ב-1671 חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה קיבלו בתים בברלין. עם הצו של פוטסדאם ב-1685, פרדריך ויליאם הזמין את ההוגנוטים הצרפתים לברנדנבורג. יותר מ-15,000 הוגנוטים הגיעו, מהם 6000 התיישבו בברלין. בסביבות 1700 20 אחוז בקירוב מאוכלוסיית ברלין היו צרפתים והשפעתם התרבותית הייתה רבה. מהגרים רבים נוספים באו מבוהמיה, פולין וזלצבורג. עם הכתרת פרדריך הראשון ב-1701 כמלך פרוסיה, הפכה ברלין לבירתה של פרוסיה. ב-1 בינואר 1710 הערים ברלין, קלן, Friedrichswerder, Dorotheenstadt וFriedrichstadt התאחדו כ "הבירה והמגורים המלכותיים של ברלין". המהפכה התעשייתית שינתה את ברלין במהלך המאה ה-19; האוכלוסייה והכלכלה של העיר התרחבו בצורה דרמטית למרכז הרכבות הראשי והמרכז הכלכלי של גרמניה. פרברים נוספים התפתחו תוך זמן קצר והגדילו את השטח והאוכלוסייה של ברלין. ב-1861 פרברים מרוחקים כגון Wedding וMoabit, ומספר פרברים אחרים אוחדו לברלין. ב-1871 ברלין הפכה לבירת האימפריה הגרמנית החדשה שהוקמה. [עריכה] המאה ה-20לאחר סוף מלחמת העולם הראשונה ב-1918, הוקמה בגרמניה רפובליקת ויימאר וברלין הוכרה כבירת הרפובליקה החדשה. ב-1920 חוק ברלין הגדולה איחד ערים פרבריות, כפרים ואחוזות סביב ברלין לעיר גדולה ומורחבת. לאחר התרחבות זו, אוכלוסיית ברלין נאמדה בכ-4 מיליון נפש. לאחר שהנאצים נבחרו ב-1933, הפכה ברלין לבירת הרייך השלישי. הנאצים השתמשו באולימפיאדה שנערכה ב-1936 בברלין לצרכי תעמולה. בנוסף לכך היו תוכניות לבנייה מחדש של ברלין כ"גרמניה, בירת העולם". תוכניות אלו הושמו בצד עקב מלחמת העולם השנייה. השלטון הנאצי הרס את הקהילה היהודית של ברלין, שנאמדה ב-160 אלף בטרם עליית הנאצים לשלטון. לאחר הפוגרום האכזרי של ליל הבדולח ב-1938, אלפים מיהודי העיר נכלאו במחנה הריכוז זקסנהאוזן בפרבר אורניינבורג. אחרוני היהודים בברלין (למעט כמה שהיו נשואים ללא יהודים) הובלו לתחנת הרכבת גרונוולד במשך מספר שבועות בתחילת 1943 והובלו ברכבות בקר למחנות מוות כדוגמת אושוויץ. במהלך המלחמה חלקים גדולים מן העיר נחרבו עקב ההפצצות והלחימה ברחובות. לאחר כיבוש העיר בידי הצבא האדום נכנעו הגרמנים ב-1945. ברלין חולקה לארבעה חלקים, בדומה לאזורי הכיבוש שלפיהם חולקה גרמניה. החלקים של בעלות הברית המערביות (ארצות הברית, בריטניה וצרפת) יצרו את מערב ברלין בעוד שהחלק של ברית המועצות יצר את ברלין המזרחית שהייתה לבירת גרמניה המזרחית. מערב ברלין הייתה אזור מנותק משאר חלקי גרמניה המערבית ולפיכך שימשה באופן טבעי כנקודת המוקד של שני הגושים במלחמה הקרה. ההבדלים הגדולים בין הגישה הפוליטית של בעלות הברית המערביות לבין הגישה הסובייטית הובילו את ברית המועצות ששלטה על האזור סביב ברלין, להכריז על הסגר על ברלין, סגר כלכלי שהוטל על ברלין המערבית מ-1948 עד 1949. בעלות הברית המערביות התגברו על הסגר באמצעות רכבת אווירית. ב-1949 הרפובליקה הפדרלית של גרמניה הוקמה בגרמניה המערבית בעוד שהרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית הקומוניסטית הוכרזה בגרמניה המזרחית. עקב היותה של ברלין שטח כבוש ולא שייכת (באופן רשמי) לגרמניה, הקימה הרפובליקה הפדרלית - גרמניה המערבית - את בירתה הזמנית בבון. מאותה סיבה נפטרו תושבי מערב גרמניה הגרים בעיר משירות צבאי והוענקו להם הקלות במיסים, מה שעודד הגירת תושבים לעיר. ברלין המזרחית, שכללה את רוב המרכז ההיסטורי, הייתה לבירת הרפובליקה הדמוקרטית - גרמניה המזרחית. הסכסוך בין המערב למזרח הוביל להקמתה של חומת ברלין ב־13 באוגוסט 1961 בין מזרח ומערב העיר. שני חלקיה של ברלין הפכו למופרדים לחלוטין. המערביים יכלו לעבור לצידה המזרחי רק דרך נקודות ביקורת שבוקרו בקפדנות. עבור רוב תושבי ברלין המזרחית, טיול למערב ברלין ולמערב גרמניה לא היה אפשרי עוד. חומת ברלין נפלה ב־9 בנובמבר 1989 והייתה הסמל לסיום המלחמה הקרה. ב־1990 הפכה ברלין לבירתה של גרמניה המאוחדת. אונסק"ו הכריזה על שני אתרי מורשת עולמית בברלין. הארמונות והגנים של ברלין ופוטסדם בשנת 1990, ואי המוזיאונים (Museumsinsel) בשנת 1999. [עריכה] פוליטיקההמפלגה השלטת היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. הבחירות הקודמות נערכו בשנת 2006. לברלין ייצוג של 4 קולות בפרלמנט הגרמני. ראש עיריית ברלין, המשמש גם כראש ממשלת מדינת ברלין, הוא קלאוס ווֹורייט (Klaus Wowereit) (מאז 2001) שהוא הומוסקסואל מוצהר. כשנשאל ווֹורייט לגבי נטייתו המינית, מיד לאחר שניצח בבחירות, אמר: "אני גיי וזה דבר טוב". בעיני רבים נחשבת כיום ברלין לבירתה של הקהילה ההומו-לסבית-בי-טרנס באירופה. [עריכה] דמוגרפיהבברלין כ-3,404,000 תושבים (נכון לסוף שנת 2006) בשטח של 891.75 קמ"ר. כך, צפיפות האוכלוסייה של האזור מסתכמת ב-3,809 תושבים לקמ"ר. גילם הממוצע של תושבי ברלין הוא 41.7 שנה (נכון ל-2004). 450,900 מהתושבים הם זרים עם אזרחות מ-185 מדינות. מתוכם 36,000 בקירוב הינם מהמדינה השכנה פולין, ו-119,000 מטורקיה - ברלין היא המרכז העירוני הטורקי הגדול ביותר באירופה מחוץ לטורקיה. ב-2004, 22.3% מהאוכלוסייה היו פרוטסטנטים, 9.1% קתולים, 6.2% מוסלמים ו-0.4% יהודים. בין שנות התשעים של המאה ה-19 ועד אמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 הייתה ברלין המרכז העירוני הרביעי בגודלו בעולם אחרי לונדון, ניו יורק ופריז. כיום ברלין היא המרכז העירוני השישי בגודלו באיחוד האירופי וממוקמת בערך במקום 80 בין האזורים העירוניים בעולם. [עריכה] כלכלה ותרבותבברלין שלוש אוניברסיטאות (האוניברסיטה החופשית Freie Universität Berlin, אוניברסיטת הומבולדט והאוניברסיטה הטכנית Technische Universität) ו-14 מכללות, בהן לומדים כ-140 אלף סטודנטים. בברלין 48 מוזיאונים. בעיר פועלות בין השאר הפילהרמונית של ברלין והתזמורת הסימפונית של ברלין. התוצר המקומי הגולמי של ברלין בשנת 2001 הסתכם ב־75.8 מיליארד אירו. בניגוד לערי בירה אחרות באירופה, כמו לונדון, פריז ומדריד, נחשבת עלות המחיה בברלין לנמוכה בהשוואה לשאר חלקי גרמניה. שכר הדירה הממוצע בברלין שווה לכשני שלישים מזה שבקלן, ולכמחצית מזה שבמינכן. ברלין היא מהעניות שבערי גרמניה, ושיעור האבטלה ומקבלי קצבאות הסעד בה גבוה מאוד. ברלין נמצאת בחוב של 46 מיליארד אירו (נכון ל-2004) ועל סף פשיטת רגל. ב-1988 נבחרה העיר להיות "בירת התרבות האירופית". [עריכה] תחבורה
תחנת אס באן
ה-או באן
את העיר ברלין משרתים שלושה נמלי תעופה בינלאומיים: טגל, טמפלהוף ושונפלד. בשדות התעופה עברו בשנת 2006 למעלה מ-18.5 מיליון נוסעים מ-155 יעדים מהם 118 יעדים באירופה. שדה התעופה שונפלד נמצא בדרום מזרח ברלין, מחוץ לגבול בין העיר ברלין, במדינת ברנדנבורג. שדות התעופה טגל וטמפלהוף מצויים בתוך העיר. שדה התעופה טמפלהוף משמש בעיקר טיסות קצרות. בעיר ברלין מערכת האס באן - מערכת רכבות המופעלת על ידי חברת אס באן ברלין (S-Bahn Berlin GmbH), שאורך מסילותיה 331.5 ק"מ ובה נוסעים מידי שנה כ-375.8 מיליון נוסעים (נכון לשנת 2006) ומערכת האו באן המופעלת על ידי חברת ברלינר פרקהרסבטריבה- (Berliner Verkehrsbetriebe (BVG שאורך מסילותיה 144.2 ק"מ ונוסעים בה 171.3 מיליון נוסעים מידי שנה. כמו כן פועלת בעיר מערכת אוטובוסים שאורך קוויהם 1,626 ק"מ המשרתת 407.1 מיליון נוסעים מידי שנה ומערכת מעבורות המופעלות על ידי חברת ברלינר ורקרסבטריבה. במזרח ברלין פועלת מערכת חשמליות. כל מערכות התחבורה בעיר מקושרות, וכרטיסי הנסיעה משרתים את כולן ומאפשרים מעבר ממערכת אחת למשנייה. מערכת מסילות ברזל חוצה את מרכז ברלין ממערב למזרח ומצפון לדרום. מערכת זו משרתת הן את האס באן והן את הרכבות הבינעירוניות המגיעות אל העיר. סביב מרכז העיר, במסילה מעגלית עוברות רכבות אס באן. מסילה זו נקראת ה"רינגבאן" (רכבת הטבעת). [עריכה] אתרים[עריכה] אנדרטאות
[עריכה] ארמונות
[עריכה] כנסיות
[עריכה] מבני שלטון
[עריכה] מוזיאונים
[עריכה] מרכזי קניות וחנויות
[עריכה] פארקים וגנים
[עריכה] מתקני ספורט
[עריכה] רחובות ושדרות
[עריכה] מבני תרבות
[עריכה] כיכרות
[עריכה] קישורים חיצוניים
ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||