- DarkWiki

באר שבע

מרכז העיר

שם בערבית

بِئْرُ ٱلْسَبْع

מחוז

הדרום

תאריך ייסוד

1900 (העיר החדשה)

נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2008:

- אוכלוסייה

186,900 תושבים

- גידול אוכלוסייה

‎0.9%‏ לשנה

- צפיפות אוכלוסייה

1,591 תושבים לקמ"ר

תחום שיפוט

117,500 דונם

ראש העירייה

יעקב טרנר

באר שבע

דירוג חברתי-כלכלי

בינוני (5 מתוך 10)

אוכלוסייה לפי גילאים

גילאי 0 - 4

8.0%

גילאי 5 - 9

7.5%

גילאי 10 - 14

7.2%

גילאי 15 - 19

7.3%

גילאי 20 - 29

16.5%

גילאי 30 - 44

19.8%

גילאי 45 - 59

17.8%

גילאי 60 - 64

3.5%

65 ומעלה

12.3%

(לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2006)

חינוך
סה"כ בתי ספר	79
– יסודיים	54
– על-יסודיים	41
תלמידים	32,485
– יסודיים	16,392
– על-יסודיים	16,093
מספר כיתות	1,239
ממוצע תלמידים לכיתה	26
(לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2006)

http://www.beer-sheva.muni.il

[עריכה]

עפ"י נתוני העירייה נכון לשנת 2007, מספר התושבים בעיר כבר חצה את קו ה - 200,000. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ליוני 2008, יש בבאר שבע 186,900 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. רוב תושבי באר שבע הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,057 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006, העיר מדורגת בינוני (5 מתוך 10) בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ו (2005/2006) היה 52.2%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005 היה 5,512 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח).

ראש העיר הנוכחי הוא יעקב טרנר, המכהן מטעם מפלגת קדימה, בעבר עמד בראש רשימת "באר שבע 1", רשימה מקומית שנתמכה על ידי מפלגת העבודה.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] באר שבע בתנ"ך

מקור שמה של העיר הוא במקרא, בספר בראשית (כ"א כ"ח-ל"א), שם מסופר כי אברהם הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו. אבימלך לקח מאברהם את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר אכן שייכת לאברהם, והשניים כרתו ברית במקום: "על כן קרא למקום ההוא באר שבע, כי שם נשבעו שניהם".

[עריכה] עד מלחמת העצמאות

היישוב בבאר שבע חודש על ידי השלטון העות'מאני בשנת 1900. העיר נבנתה לפי תוכניותיהם של שני מהנדסים ערבים, סייד אפנדי אלנשאשיבי ורג'ב אלנשאשיבי ושני מהנדסים אירופאים (גרמני ושווייצרי) בתבנית של שתי וערב, כאשר רק המסגד הגדול שפונה לכיוון מכה משבש דפוס זה. בשיאה היו בה כ-1000 תושבים: כמעט כולם מוסלמים, מעט נוצרים, ויהודים בודדים.

במלחמת העולם הראשונה הייתה העיר מרכז צבאי חשוב. בשנת 1915 אף הגיעה אליה מסילת הרכבת שהמשיכה דרומה והייתה אמורה להגיע עד לקרבת תעלת סואץ אותה קיוו הצבאות הטורקי והגרמני לכבוש. לשם כך נבנה הגשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע שהוא אחד מסמלי העיר. בבנייתו השתתפו גם פועלים יהודיים שכמה מהם נהרגו בהפצצה של חיל האוויר הבריטי. ב31 באוקטובר 1917 העיר נכבשה על ידי הכוחות הבריטיים של הגנרל אלנבי אחרי כישלונות חוזרים ונשנים בהבקעת הקו העות'מאני באזור עזה. בקרב בלטו הפרשים הקלים האוסטרליים, והוא נחשב לקרב הרכוב הגדול האחרון בהיסטוריה. בבאר שבע שוכן בית קברות צבאי לחללי מלחמת העולם הראשונה שבו קברים של חיילים בריטים, אוסטרלים וניו זילנדים, לידו נחנכה בשנת 2002 אנדרטה לזכר החיילים העות'מאניים.

בימי השלטון הבריטי הייתה באר שבע עיר ערבית בת כ-3000 תושבים, אולם עד 1936 חיו בה מספר משפחות יהודיות. על פי תוכנית החלוקה של האו"ם העיר הייתה אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית.

[עריכה] מלחמת העצמאות

מיד עם שוך הקרבות החל איכלוס הבתים שניטשו על ידי התושבים הערבים בעולים חדשים ובמשוחררי צה"ל.

[עריכה] לאחר קום המדינה

בשנות ה-50 החלה בניית העיר החדשה מצפון לעיר הטורקית המשמשת ברובה כמרכז מסחרי. ביום ראשון, 31.12.1950 התקיים טקס חנוכת העיר במעמדה של שרת העבודה גולדה מאיר. העיר קלטה עולים רבים, ונבנתה על פי תוכנית של "עיר גנים" פרברית בה בתים צמודי קרקע מפוזרים במרחקים גדולים. אך תוכנית זו לא התאימה לתנאי הסביבה והאקלים, ובמהרה צופפו השכונות החדשות. ב-1960 נחנך בית החולים סורוקה (בתכנון האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסדרוני), וב-1970 אוניברסיטת הנגב, ששמה הוסב אחר כך לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-1973 הוקמו תיאטרון באר שבע והסינפונייטה העירונית. ב-1979 ביקר בעיר נשיא מצרים אנואר סאדאת. בשנות ה-90 עם בוא גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, קיבלה העיר תנופה מחודשת וכמעט הכפילה את שטחה הבנוי ואת אוכלוסייתה.

[עריכה] ראשי העירייה

ראש-העיריה הנוכחי הוא יעקב טרנר, ממלאי מקום ראש העירייה הם דוד בונפלד ורוביק דנילוביץ וסגני ראש העירייה הם סימה נבון ויצחק מרציאנו. להלן רשימה של ראשי העיר, משנת 1950:

[עריכה] שכונות ורחובות

[עריכה] שכונות

[עריכה] העיר העתיקה

האזור של באר שבע העות'מאנית והמנדטורית מכונה כיום "העיר העתיקה" (על אף שהיא הוקמה בראשית המחצית הראשונה של המאה העשרים). מבין כ-350 המבנים שנותרו מהתקופה העות'מאנית והמנדטורית, בולטים המסגד הגדול של באר שבע, שאחרי קום המדינה הפך למוזיאון באר שבע, ננטש בשל מצבו הרעוע בשנות ה-90 וכיום נמצא במרכזה של מחלוקת ציבורית ומשפטית; בית המושל הסמוך לו, שאחרי קום המדינה ועד לשנות ה-70 שימש כבית העיריה וכיום משמש כמוזיאון באר שבע לאומנות; בית הסראייה, שמשמש כיום את המשטרה; ביתו של קצין המחוז בשנות ה-30, עארף אל-עארף; ו"בית הספר לילדי הבדואים" ששימש אחר קום המדינה כ"בית החייל" ו"בית קצין העיר", ואמור להפוך פארק מדע לנוער.

אחרי קום המדינה, והקמת שכונות המגורים מצפון לעיר העתיקה הפך האזור למרכז המסחר והעסקים של העיר. בתים רבים נהרסו ובמקומם הוקמו פסאז'ים ומבני חנויות מודרניים. בשנות ה-80 הפך רחוב קק"ל, במרכז האזור למדרחוב, פעולה שזכתה להצלחה רבה בתחילת דרכה. עם הקמת קניון הנגב בשנות ה-90, ומרכזי הקניות הפתוחים הגדולים בשנות ה-2000 ירד קרנה של העיר העתיקה כאזור מסחרי.

בשנות ה-60 וה-70 נעשה ניסיון ראשון, על ידי זכריה לירז להפוך חלק מהעיר העתיקה לאזור של תרבות ובילויים, במיוחד סביב רחוב סמילנסקי, שרוב הבתים בו מלפני קום המדינה נשתמרו. בעשורים שאחר כך פעילות זאת דעכה. מאז תחילת שנות ה-2000 נעשה ניסיון מחודש להפוך את האזור למוקד תרבותי. רחוב סמילנסקי חודש והפך למוקד של פסטיבלים והופעות רחוב, בסמוך לו נבנה "מרכז הצעירים", ובית המושל שופץ והפך למוזיאון לאומנות.

כיום החלו לראשונה לעבוד על תוכניות הרואות בעיר העתיקה יחידה אחת שלימה ומטרתן היא לתעוד, לשמר וליצור פיתוח כולל של העיר העתיקה (ולא של חלקים ממנה, כפי שנעשה עד כה), דבר אשר יבטיח לעיר מרכז היסטורי ורב שייתרום לרב-גוניותה של בירת הנגב. בשכונה נימצא סניף באר-שבע והדרום של "האגודה", מרכז של קהילת הלהט"ב.

[עריכה] המרכז האזרחי

מצוי מצפון מערב לעיר העתיקה, ממזרח לשכונה א' ומדרום לשכונה ג'. המרכז כולל בין השאר את בית העיריה, קניון הנגב, תחנת האוטובוסים המרכזית, תחנת הרכבת באר שבע מרכז, בניין בתי המשפט, קריית הממשלה בית ההסתדרות וכמה מרכזי קניות. באזור שוכנים גם "בית העם" ששימש את תיאטרון באר שבע והיכל התרבות של ההסתדרות. בעבר שכן בו גם "קולנוע קרן" שנהרס ובמקומו הוקם מגדל מגורים.

[עריכה] שכונה א'

בסוף שנות התשעים זכתה השכונה הוותיקה (שכוללת הרבה דירות עמידר ועמיגור) לשיפור במצבה בעקבות בניית מרכז הרמב"ם בדרומה, שאליו עברו עשרות זוגות צעירים. בשכונה פועלים שני בתי ספר יסודיים (ממלכתי ודתי), בית ספר על תיכוני ממלכתי, וכן המכללה להנדסה ע"ש סמי שמעון, מרכז קניות, בית חב"ד (סניף עירוני), מתנ"ס ובית מד"א עירוני.

[עריכה] שכונה ב'

השכונה נמצאת מצפון לשכונה א', מדרום לשכונה ד', ממזרח לשכונה ה', וממערב לשכונה ג'. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים. השיכון יושב בתחילתו על ידי עולים בעיקר מפולין, ממצרים וממרוקו. בשנות השישים קלט השיכון גם עלייה מלוב. בשנות השבעים נקלטו עולים מרוסיה ומגאורגיה. בשנות התשעים מעט עולים ממדינות חבר העמים עברו לשכונה. השכונה מתאפיינת כיום בעיקר באוכלוסייה מזדקנת. בשכונה קיים מתנ"ס, בית ספר יסודי ובית ספר על יסודי. נמצאים בה שלושה מסמלי העיר, הקונסרבטוריון, הספרייה העירונית ומועדון השחמט העירוני (שזכה לשם עולמי).

[עריכה] שכונה ג'

שכונה ג' נמצאת ממזרח לשכונות ב' ו-א'. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים, בתחילתה קלטה השכונה עולים מרומניה, מעיראק, ממרוקו, מלוב ומתוניס. בשנות השמונים קלטה השכונה כמות גדולה של עולים מאתיופיה ובשנות התשעים גם עולים מחבר העמים. סטודנטים רבים מתגוררים בשכונה ג'(עקב קרבתה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב).

בשכונה פועל מתנ"ס, מרכז הקניות הגדול ביותר בבאר שבע , מרכז קליטה, קופת חולים מחוזית, בנייני משרדים גבוהים, בית מדעים לנוער, שלושה בתי ספר יסודיים (אחד דתי ושניים ממלכתיים) ושני בתי ספר על יסודיים.

בשכונה נמצא בניין העירייה, ותיכון עירוני מקיף א' על שם פועה מנצ'ל, המקיף הראשון במדינה. תחנת הרכבת באר שבע צפון ממוקמת אף היא בשכונה ג' - בצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון ולמעונות הסטודנטים. מרבית בתי השכונה הנם יחידות צמודות קרקע עם גינות בחצרות הבתים, או בניינים בעלי שתיים עד שלוש קומות, בשנים האחרונות יש מגמה פרטית של [פינוי-בינוי] בלתי מתוכנן ובשכונה החלו להופיע גם בתים בני 8 ו-9 קומות.

[עריכה] שכונה ד'

נמצאת מצפון לשכונה ב' ומזרחית לשכונה ו'. זו השכונה הגדולה בבאר שבע. והיא מחולקת לשלושה חלקים: ד' דרום, ד' צפון, וד' מזרח (הידועה גם כשכונת ו' הישנה)

עד שנות ה-70, כשנסללה הכניסה החדשה לעיר מצפון, השכונה הייתה בשולי העיר. היא אוכלסה בעולים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, והפכה במידה רבה למוקד לפשיעה. בשולי השכונה נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון שמשפיעה מאז הקמת הקמפוס שלה שם על השכונה.

[עריכה] שכונה ה'

[עריכה] שכונה ו'

בשכונה ו' יש מספר בתי ספר ("מאיר", "מצפה", "תומר", "רעים" ובית הספר "ניצנים"), קניון אביה, בית הכנסת שבו-בנים של יוצאי אתיופיה.

[עריכה] שכונה ט'

נמצאת ממערב לשכונה ה', מצפון לשכונות נוה זאב ודרום, ממזרח לנאות לון ומדרום לשכונה י"א. השכונה הוקמה בשנות השבעים, יושבה תחילה בעיקר על ידי עובדי קמ"ג וחלק מתושבי העיר המבוססים שיצאו מהשכונות הוותיקות. פרק זמן קצר לאחר הקמתה החלה להתפתח בשכונה קהילה של המגזר הדתי לאומי בשיטת ה"חבר מביא חבר". השכונה נחשבת לאחת השכונות הטובות בעיר. בשכונה פועל מתנ"ס, קן מרכזי של תנועת הנוער העובד והלומד, בית ספר על יסודי ממלכתי(מקיף ו' על שם "קוהל") ושלושה בתי ספר יסודיים (דתי-ממלכתי אחד ו"יובלים", "אשכול" ו"מולדת" שהם בתי"ס ממלכתיים).

[עריכה] נאות לון

שכונת בתים פרטיים (קוטג'ים, ווילות ובתים דו משפחתיים) במערב באר שבע. גבולות: ממזרח: שכונה ט', ממערב: הקאנטרי קלאב, מדרום: שכונות נווה זאב - חצרים, מצפון: שכונה יא'. בשכונה מספר בתי כנסת, בית ספר יסודי, ובמרכזה מרכז מסחרי, פארק ומגרשי כדורסל, טניס וכדורגל. "יער לון", שעל שמו נקראת השכונה, צמוד לה וגולש לתוכה.

[עריכה] נווה זאב

השכונה נמצאת בדרום העיר ליד שכונת "דרום" ונחל בקע.

מדובר בשכונה מהחדשות בבאר שבע, היא מהווה כרבע מאוכלוסיית העיר. בשכונה רוב הבנייה מבוססת על בניינים רבי קומות, קוטג'ים ודופלקסים. חלק נכבד מחלקה הישן יותר של השכונה (אמצע שנות ה-90) מורכב מבתים השייכים לחברת "עמידר" והוא אוכלס בעיקר בעולים ממדינות חבר העמים. חלקה החדש יותר של השכונה (סוף שנות ה-90 ושנות ה-2000) מאוכלס על ידי אוכלוסייה מבוססת יותר. בשכונה בית ספר תיכון (ע"ש רגר) ושני בתי ספר יסודיים ("יחדיו" ו"נווה-שלום"). הרחוב המרכזי בשכונה זו הוא יוהנה ז'בוטינסקי. ברחוב זה ממוקמות עשרות חנויות המשמשות את תושבי השכונה.

[עריכה] נווה נוי

שכונה מבודדת מעט מהעיר נמצאת דרומית לעיר העתיקה, צפונית לשכונת נחל בקע, מערבית לשכונת נווה זאב ומזרחית לעמק שרה. הוקמה כמשק חקלאי בשנות החמישים לעולים חדשים, בעיקר ממרוקו ומטוניס. בתקופה זו נקראה "משקי עזר" או "משק עזר". בחורפים גשומים, בהצפות של נחל באר שבע,(עד סוף שנות השמונים) סבלה מניתוק מן העיר שכונה זו היא ציורית באופיה

[עריכה] נחל בקע

השכונה נמצאת דרומית לנווה נוי ונקראת על שם הנחל הסמוך.
הוקמה בתחילת שנות התשעים כאתר מגורים זמני, הגדול בישראל (2308 יחידות דיור).
אתר המגורים יושב בתחילתו על ידי עולים מברית המועצות שעלו כחלק מהעלייה מחבר העמים בשנות התשעים, לאחר מכן הוכר האתר כשכונה ונבנו בו יחידות דיור קבועות.
באמצע שנות התשעים עברו לשכונה עולים מבוססים מחבר העמים (בעיקר מאזור הקווקז) בראשות איוון פוצקי ושפרו את מצבה. בעקבות העלייה ברמה הסוציו-אקונומית בשכונה והרחוב הדובר רוסית שבה עברו אליה הן עולים והן משפחות ותיקות והיום היא מגוונת מבחינה דמוגרפית, אם כי עדיין בולט חלקם של היהודים הקווקזים.
בשכונה קיים בית חב"ד, "בית למדע ועמדה" של "הנוער העובד והלומד", מתנ"ס, מרכז ליהדות הקווקז .

[עריכה] נחל עשן (נווה מנחם)

השכונה ממוקמת בקצה המערבי של העיר, וגובלת במזרחה בשכונה י"א. זו שכונה חדשה יחסית. בניגוד לרוב העיר, השכונה מורכבת בעיקר מבתים פרטיים ובניני דירות מטופחים. בשכונה מצויים בין השאר- בית ספר תיכון, מספר גני ילדים, מרכז לזהירות בדרכים ומתנ"ס. בנחל עשן יש בעיקר בתי קרקע, יש כ- 3 בתי ספר יסודיים [נווה מנחם , היובל ,אלומות] וכ- 2 בתי ספר תיכוניים. בשכונה יש פארקים ברוב הרחובות.

[עריכה] רמות

שכונת רמות היא מהגדולות בעיר והיא נמצאת בחלק הצפוני של באר שבע. מלכתחילה השכונה נבנתה כמענה לישובי הלוויין, עם בתים צמודי קרקע ולבעלי חתך סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. אך רמות מורכבת מכמה אזורים, כל אחד מהם לבדו בגודל של שכונה, ועם מאפיינים שונים. ברמות א' (הנודע גם כרמות הישנה) הקרוב יותר לאוניברסיטה יש לא מעט עובדי מוסד זה ואקדמאים. ברמות ב'(ידועה גם כרמות החדשה) לעומת זה יש עשרות מגדלי בתים גבוהים, והאוכלוסייה בו מעורבת. יש ביקורת על העדר תכנון באזור רמות ב'. ברמות האנדרטה, האזור הקרוב ביותר לאנדרטת חטיבת הנגב, מרבית הבתים פרטיים אך נבנו גם כמה בתי דירות, באזור זה הושקע הרבה בתכנון ויש בו פארקים יפים ומטופחים ופינות משחק רבות.
ברמות קיימים כשלושה בתי-ספר יסודיים ("בן-גוריון" "רמות" ו"אפיקים בנגב") ובית ספר תיכון ("מקיף ז' על שם ניומן").

[עריכה] שכונה י"א

השכונה נמצאת דרום-מזרחית לנחל עשן (נוה-מנחם), ממערב לשכונה ו' החדשה ומצפון לשכונה ט'.
השכונה נקראת לעתים רחוקות רמות ספיר, אך רק במפות ובשלטים לצד השם י"א ששגור בפי תושבי באר שבע.
השכונה הוקמה בשנות השמונים כשיכון לקליטת עולים מאתיופיה, במהלך שנות התשעים קלטה השכונה גם עולים מחבר העמים ועברו אליה תושבים מהשכונות הוותיקות יותר של העיר.
בשכונה נמצאת הקרייה החרדית של באר שבע.
בשכונה פועלים שני קניונים, חמישה בתי ספר יסודיים, בית ספר על יסודי, מקיף ע"ש יצחק רבין, קופת חולים ומתנ"ס.

[עריכה] שכונת דרום

השכונה היא חלק מנוף "העיר העתיקה" שהייתה קיימת לפני כיבוש העיר בשנת 1947. רוב המבנים בשכונה נבנו על ידי השלטון הטורקי בסביבות שנת 1900, חלקם בתי מידות מפוארים בהם התגוררו מושלי העיר ופרנסיה. בשיאה היו בה כ-3000 תושבים: רובם מוסלמים. באוקטובר 1917 נכבשה העיר על ידי הכוחות הבריטיים, ובמתחם בית יציב בשטח שכונת דרום שוכן בית קברות צבאי לחללי מלחמת העולם הראשונה שבו קברים של חיילים בריטים, אוסטרלים וניו זילנדים. המסגד המרהיב בשכונת דרום הוא המסגד היחיד בבאר שבע, כיום אינו פעיל והוא חלק ממתחם מוזיאון הנגב.

שכונת דרום הייתה בעבר הייתה הקצה הדרומי של העיר. עם התפתחות הבנייה בבאר שבע הפכה שכונת דרום מדרומה של העיר למיקום מרכזי בעיר, כאשר היא מקשרת את החלק הישן(העיר העתיקה) עם החלק החדש בבאר שבע - כדוגמת שכונות נאות חצרים ולאחריהם נווה זאב.

תושבי שכונת דרום הוותיקים הינם בעיקר יוצאי מרוקו ותוניס שקיבלו שם דירות עמידר לאחר פינוי ההמעברות בהם התגוררו עם עלייתם ארצה. עם השנים ובמיוחד בעשור האחרון קבלה השכונה תפנית לטובה כאשר מראה השכונה שופץ ושוקם, בחלקו במסגרת פרויקט שיקום שכונות, בחלקו מתקציבי התיירות של העיריה, במקביל לשיפוץ הבתים באופן פרטי על ידי התושבים. בשים האחרונות הופכת שכונת דרום משכונה של דירות עמידר לשכונה של וילות במרכז העיר, תהליך שעדיין לא הושלם.

אוכלוסיית השכונה כיום מורכבת בעיקר מקשישים שגרו בשכונה עוד מהיוסדה, אך בניגוד לעבר מתגוררים בה כיום גם זוגות צעירים שבנו ושיפצו דירות, וכן סטודנטים ששוכרים בתים ויחידות באזור.

בשכונת דרום פועל מתנ"ס מרגליות אשר נותן מענה לחוגים ולפעילויות שונות לכלל תושבי השכונה. המתנ"ס נחשב כפעיל ונותן מענה אף לתושבים משכונות אחרות בעיר. כמו כן נמצא בשכונה זו סניף באר-שבע והדרום של אגודת הלהט"ב, המהווה מרכז לקהילת הלהט"ב באזור הנגב.

[עריכה] רחובות עיקריים

[עריכה] תחבורה

[עריכה] אתרים ומוסדות בעיר

[עריכה] ספורט

[עריכה] ערים תאומות

לבאר שבע יש קשרים עם 11 ערים תאומות ומחוז אחד ברחבי העולם:

חיפוש

ניווט

קהילה

תיבת כלים

שפות אחרות

באר שבע

תוכן עניינים