ארמיד
ארמידים הינם משפחה של סיבים סינתטיים בעלי תכונות פיזיקליות ייחודיות של עמידות בחום ובעלי חוזק קריעה (tensile atrength). בשל תכונות אלו הם משמשים כבַּד לצרכים צבאיים ולתחליפי אסבסט. השם נגזר מצמד המילים: ארומטי ואמיד. הסידור המרחבי הוא כזה שבו השרשראות הפולימריות מסתדרות זו לצד זו ליצירה מבנה סיבי חזק.
[עריכה] היסטוריה
הפוליאמיד הארומטי הראשון היה הנומקס שנתגלה לראשונה על ידי חברת דופונט ב-1960. מטה-ארמיד זה מוכר בשל עמידותו בטמפרטורות גבוהות מאוד.
סטפני קולק, שעבדה בחברת דופונט באותו זמן, הייתה הראשונה שהציגה את הפרה-ארמיד, הידוע יותר בכינויו: קוולר, בשנת 1973. חמש שנים לאחר מכן חברת AKZO הציגה את אותו ארמיד בעל השם Twaron, שתי החברות (דופונט ואקסו) יצאו למלחמת פטנטים בשנות השמונים בעקבות החומר החדש. היקף ייצור הארמידים מסתכם ב-55,000 טון לשנה, כאשר ישנו גידול של %5%-10 בייצור לשנה.
[עריכה] הכנה
ארמידים בדרך כלל מסונתזים על ידי ריאקציה בין דיאמין ארומטי לבין דיקרבוקסיכלוריד ארומטי.
