אלג'יר

ערך זה עוסק בבירת אלג'יריה. אם התכוונתם ללהקה ישראלית, ראו אלג'יר (להקה).

אלג'יר

סמל אלג'יר

מדינה

אלג'יריה

מחוז

מחוז אלג'יר

ראש העירייה

מוחמד קביר אדדו

שטח

223 קילומטרים רבועים

גובה מעל פני הים

10 מטרים

תאריך ייסוד

איקוסים: 1200 לפנה"ס
איקוסיום: 146 לפנה"ס
אלג'יר: 944

אוכלוסייה
- עירונית
- מטרופולין

2,159,051 (נכון ל-2008)
6,253,265 (נכון ל-2008)

קואורדינטות

36°42′00″N 3°13′00″E

אזור זמן

UTC +1

מיקוד

16000-16132

מיקום אלג'יר באלג'יריה

אלג'יר או אל-ג'זאיר (בערבית: الجزائر) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה. העיר ממוקמת על חופו הדרומי של הים התיכון. בשנת 2008 מנתה אוכלוסיית אלג'יר 2,159,051 תושבים‏‏^[1] ובאזור המטרופוליטני התגוררו 3,311,976 איש בשנת 2007.

[עריכה] היסטוריה

אלג'יר נוסדה על ידי הפיניקים עוד בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, אז כמוצב לצורכי מסחר, תחת השם "איקוסים". לאחר המלחמות הפוניות, בשנת 146 לפנה"ס המוצב נפל בידי הקיסרות הרומית. תחת השם "איקוסיום" נוסדה על בסיס המבצר עיר, שהשתייכה לקיסרות.

בשנת 429 נכבשה על ידי הונדלים תחת פיקודו של גייסריק. משנת 533 נשלטה על ידי האימפריה הביזנטית עד אשר ב-681 הוחרבה ונהרסה כליל על ידי כוחות ערבים חמושים. בשנת 944 העיר הוקמה מחדש על ידי בוולגין איבן זירי - זוהי אלג'יר אשר קיימת עד היום. ב-1159 אלג'יר נכבשה על ידי שושלת אלמוואחידון ובמאה ה-13 עברה לשליטת הסולטנת של טלמסן.

החל מהמאה ה-17, עת השתחררה אלג'יריה מהשלטון העות'מאני, הפכה העיר לביתם של שודדי ים, אשר פשטו על ציי הסחר האירופים. האירופאים ניסו רבות לשים קץ לשלטון הפיראטי באלג'יר, אך לשווא. באוקטובר 1541 ניסה הקיסר קרל החמישי, קיסר הקיסרות הרומית הקדושה ומלך ספרד, לכבוש את העיר, אולם נכשל בשל סופה שהטביעה את ספינותיו. כך כשלו גם ניסיונות הכיבוש של הדנים ב-1770 והספרדים ב-1775.

ב-1816 הפציץ כוח בריטי-הולנדי את העיר ואמנם לא הצליח לכבוש אותה, אך אילץ את הכוחות החמושים המקומיים לשחרר את העבדים הנוצרים. לבסוף, ב-1830 נכבשה אלג'יר על ידי הצרפתים. תחת שלטונם העיר התפתחה במהירות ועל פי ההערכות לקראת סוף המאה ה-19 כבר נספרו בה כמאה אלף תושבים.

עד למלחמת העולם השנייה הייתה אלג'יריה (ובתוכה אלג'יר) לקולוניה צרפתית. במהלך המלחמה הפכה אלג'יר לחלק מצרפת של וישי, אשר ברשותו של אנרי פיליפ פטאן, שיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית. ב-7 בנובמבר 1942, במסגרת מבצע לפיד פלשו לאלג'יר כוחות של צבא ארצות הברית, בריטניה ולוחמים צרפתים מהרזיסטנס. לאחר מכן, עד סוף מלחמת העולם השנייה, שימשה אלג'יר כאחד המרכזים החשובים ביותר בצפון אפריקה.

בתום המלחמה חזרה אלג'יריה להיות קולוניה צרפתית. ב-5 ביולי 1962 לאחר מאבקים אלימים רבים, בהם, על פי ההערכות, נהרגו כמיליון וחצי אלג'יראים, אלג'יריה זכתה בעצמאותה מצרפת, ואלג'יר הפכה לבירת המדינה החדשה. העיר שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2007.

[עריכה] מבנה העיר

ערך מורחב – הקסבה באלג'יר

אלג'יר מחולקת לשני חלקים:

העיר הישנה (או "אלג'יר עילית") - העיר הישנה נקראת גם "קסבה", ביטוי שהתייחד בתחילה למצודה שהוקמה בעיר במאה ה-16 בעת השלטון העות'מאני. הרחובות הצרים והתלולים של אלג'יר עילית, או הקסבה, משתרעים על רצועה צרה בין המצודה לבין חוף הים, והפרש הגבהים בה מגיע ל-118 מטר. הרחובות בחלקה העילי של הקסבה כה תלולים שרובם עשויים מגרמי מדרגות. בתי הקסבה ערוכים סביב חצרות פנימיות רבועות שבמרכזן ניצבת בדרך כלל מזרקה או באר, ודירות המגורים ערוכות סביבן. חלק מבתי הקסבה נמצאים בסכנת התמוטטות, דבר שאף קרה מידי פעם, ובשל הבנייה הצפופה והעובדה שהבתים מחוברים זה לזה, הציבה התמוטטותו של בנין גם את הבתים הסמוכים לו בסכנה. מאז שנות השבעים של המאה ה-20 מתבצעים מחקרים ועבודות שימור בקסבה, ובשנת 1992 היא הוכרה כאתר מורשת עולמית.

העיר החדשה (או "אלג'יר תחתית") - חלק חדש של אלג'יר, אותו בנו הצרפתים, ושם מיקמו את מוסדות השלטון הקולוניאליים. רחובות העיר החדשה רחבים וארוכים. חלק זה של העיר נחשב ליוקרתי יותר.

[עריכה] אתרים

"סחט אל - שוהדה" - כיכר השהידים (ساحة الشهداء)
מוזיאון בארדו
הבזיליקה נוטרה דם ד'אפריק
המסגד הגדול - "ג'מעה אל קאביר" - (الجامع الكبير) - המסגד העתיק ביותר באלג'יר, נבנה בשנת 1018. המינרט של המסגד נבנה בשנת 1324 בידי הסולטן טלמכן.
המסגד החדש - "ג'מעה אל ג'דיד" - (الجامع الجديد), נבנה במאה ה- 17.
מסגד קטחואה "ג'מעה קטחואה" (جامع كتشاو)
לאלג'יר שני נמלים - הנמל העתיק (הצפוני מבין השניים) והנמל החדש (הדרומי) שנבנה במפרץ אגחה.